נושאים חמים

כתם שחור על דגל כחול-לבן בבית המחוקקים

להקת המעודדות של ראש הממשלה הפכה דיון טעון בהשתתפות משפחות שכולות לביזיון שמעולם לא נראה כמותו. דווקא שבוע לפני השבוע הכי ישראלי בלוח השנה, נרמסו הערכים המשותפים שעליהם קמה מדינת ישראל. דעה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: ערוץ הכנסת, עריכה: ניב מעוז

אתמול, בוועדה לביקורת המדינה בכנסת ישראל, נשבר משהו במערכת היחסים בין נבחרי ומנהיגי העם, למשפחות שכולות. משהו במרקם החיים המשותף שלנו כאן התנפץ לרסיסים.

אחד ממערכי השיעור שלומדים בבית הספר לקצינים בה"ד 1 מדבר על התנהגות מצופה מקצין כאשר נפגשים עם משפחות שכולות. בעגה הצבאית, קוראים לזה "הכלה של המשפחה". מסבירים לקצין לעתיד, בבה"ד 1, שלמשפחה שכולה מותר לומר הכול ואתה צריך להפוך את עצמך לספוג. אתה אמור להקשיב, לשמוע ולהכיל. בעיקר להכיל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא קצין כבר יובל שנים, ואח שכול כבר כמעט 41 שנים. את הקודים הללו הוא מכיר היטב. הוא יודע שכאשר משלחת קצין העיר דופקת על דלת של בית בישראל כדי לבשר למשפחה את הבשורה הקשה מכל, אז באופן מידי מקבלת המשפחה את הזכות לומר את כל מה שעל לבה במרחב הציבורי שלנו. ועלינו להקשיב, להאזין ולהכיל.

סערת המשפחות השכולות בכנסת - עוד כותרות:
אמו של גולדין הטיחה בנתניהו: "הפכת אותנו לאויבי העם"
האב השכול שח"כ ביטן כינה "שקרן": "הדיון היה ביזיון"

חברי הכנסת יואב קיש ודוד ביטן בדיון על דוח המבקר על מבצע צוק איתן (תצפית TPS , הלל מאיר)
להקת מעודדות. ח"כ ביטן תוקף את האב השכול בדיון בכנסת, אתמול (צילום: תצפית/TPS)

בדיוק מכיוון שנתניהו הוא מי שהוא, מביך היה לצפות בלהקת המעודדות שלו הופכת דיון טעון בהשתתפות משפחות שכולות לביזיון שמעולם לא היה פה. לח"כים דוד ביטן ולמיקי זוהר אין שום זכות להגן על ראש הממשלה מול משפחות שנתנו את הדבר הכי יקר להן להגנת המדינה. נתניהו, להערכתי, כלל לא זקוק להגנה ההיקפית הזו. ואפילו אם ראש הממשלה כן היה זקוק להגנה, לתקוף משפחה שכולה זה עדיין משהו שלא יכול לקרות. בטח שלא בין כותלי כנסת ישראל. בעצם לא בשום מקום במרחב הציבורי.

להגיד שהופתעתי? לא. הרי בתוך עמי אני חי. ועדיין, זה רגע עצוב שכדאי לעצור בו, להתעכב ולא להמשיך כל כך בקלות הלאה. כי משהו יסודי נשבר, ערכים משותפים נרמסו והדברים הקטנים שהופכים אותנו מבודדים שדואגים רק לעצמם לכאלה ששמים את המדינה לפני הכול, פשוט נכחדו.

טקס הזיכרון הממלכתי למלחמת יום הכיפורים, ספטמבר 2013 (נועם מושקוביץ)
מכיר היטב את הקודים של השכול. נתניהו בטקס ביום הזיכרון בהר הרצל, 2013 (צילום: נועם מושקוביץ)

תרבות השיח הקלוקלת של נבחרי העם מלווה אותנו לאורך כל הקדנציה הנוכחית. ומי שתורם הכי הרבה להידרדרות השיח במרחב הציבורי הישראלי הם חברי כנסת ושרים, שעבור כותרת או רווח נקודתי של הון פוליטי מוכרים פעם אחר פעם את הערכים והקודים המשותפים שעליהם מדינת ישראל קמה והתבססה.

עצוב לכתוב את הדברים האלה רגע לפני השבוע הכי ישראלי בלוח השנה. השבוע שבין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות. אבל משהו בכנסת אתמול נשבר, ועכשיו יש כתם שחור על דגל הכחול-לבן שמתנוסס מעל בית המחוקקים שלנו.


הכותב הוא המנהל המקצועי של "פרו אסטרטגיה", המלווה בהתנדבות מלאה את משפחתו של סגן הדר גולדין.