מטח הרקטות ששוגר לעבר אילת על ידי מחוז סיני של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש), שאף קיבל אחריות רשמית, לא צריך להפתיע איש. השאלה אינה מדוע פעל הארגון הסלאפי ג'יהאדיסטי מחצי האי סיני נגד ישראל, אלא מדוע עשה זאת רק עכשיו. ידוע לכל כי הארגון חרט על דגלו איבת עולם נגד היהודים וישראל מיד עם היווסדו וכי כבר תקף בעבר את ישראל, עוד בימים שזיהה עצמו עם מחנה אל-קאעדה.
באוגוסט 2011 רצחו אנשי אנסאר בית אל-מקדס שמונה ישראלים במתקפה בכביש 12 בדרך לאילת. לאחר שנה, ניסו להוציא לפועל מתקפה מאסיבית בכרם שלום, שסוכלה בידי מסוק של חיל האוויר הישראלי. בהמשך שלחו מחבל מתאבד לעבר ישראל במהלך מבצע "צוק איתן", שנתפס בידי המצרים. מאוחר יותר גם ירו רקטות לעבר אילת. ולכן, הניסיון הנוכחי אינו בבחינת חידוש מרעיש. השאלה המסקרנת היא שאלת העיתוי.
ייתכן שההסבר לעיתוי הירי הנוכחי קשור, ראשית לכל, בנסיבות מבצעיות שאפשרו עתה לארגון להוציא לפועל ירי כזה מתחת לעיניהם הפקוחות של המצרים והישראלים, המודעים היטב לכוונות אלה ונערכים לסכלן. הפעם, בניגוד לניסיונות קודמים שהיו, עלה הדבר בידיו. ייתכן גם שהירי מבטא לחץ הקיים בהנהגת הארגון לזכות בנקודות זכות מול דעת הקהל התומכת בג'יהאד העולמי לנוכח המכות הרבות שאנשיו ספגו בשנה האחרונה מידי מצרים וישראל. מכות אלה הביאו לאובדן עשרות מלוחמיו ובכירים בהנהגתו.
אך נראה כי מעל כל אלה קיים הכרח של הארגון להוכיח את יכולתו המבצעית לפטרוניו מ"המדינה האסלאמית" (דאעש). עליהם להוכיח ולשכנע את אבו בכר אל-בגדאדי כי "מחוז סיני" הוא הכלי האפקטיבי ביותר העומד לרשותו באזור שיאפשר לדאעש לפגוע בישראל ולתת תוקף להבטחת מנהיגיה כי יכו בישראל וביהודים, הבטחה שעד כה לא מומשה. במשאבים, בתקציבים ובכוח אדם משורותיה.
"מחוז סיני" איים כמה פעמים, במהלך השנים 2016-2015, כי יפגע בישראל. האחרון שבהם היה בנאומו של מנהיג הארגון אבו האג'ר אל האשמי לפני כחודש וחצי, ב-22 בדצמבר. בנאום הבטיח לפעול מול ישראל ו"להבעיר את האדמה מתחת לרגליהם של היהודים, אשר פוחדים מלוחמי הג'יהאד משום שהם יודעים שקיצם קרב".
לטענת "מחוז סיני", ישראל מסייעת באופן פעיל לצבא מצרים בהתקפות נגדו, והוא ספג לא פעם את נחת זרועה של ישראל. התקפות אלה הנחיתו על הארגון מכות קשות באוגוסט ובאוקטובר האחרונים, וגרמו למותם של עשרות רבות מאנשי הארגון ובהם גם מנהיגו הקודם, אבו דועא אל אנצארי.
נראה, אם כן, כי הארגון מנסה ליצור משוואת הרתעה מול ישראל, להוכיח את חיוניותו עבור מנהיגיו ומבקש לזכות בנקודות בדעת הקהל המצרית והעולמית מקרב תומכי הג'יהאד הסלאפי במאבקו ולגייס לשורותיו מתנדבים מאתר הלוחמים הזרים של דאעש. הרג ישראלים ופגיעה בכלכלה בדרום ישראל הם האמצעי הבטוח להשגת תמיכה כזו.
יעילות הלחימה והצלחת פעולות הסיכול של כוחות הביטחון המצרים והישראלים הם אלה שמנעו מהארגון לממש את תכנוניו לפעול הרבה יותר נגד ישראל. סדרי העדיפויות של "מחוז סיני" מאלצים אותו להיאבק בעיקר על שרידותו ולמקד את משאביו ופעילותו נגד הצבא המצרי בסיני ונגד משטרו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.
הצלחת היירוט של הרקטות בידי כיפת ברזל גרמה בוודאי לתסכול רב בצד היורה. ניתן להעריך בזהירות כי מאמציו לבצע מידי פעם ירי או פעולות אחרות נגד ישראל יימשכו אך אלה לא יהפכו, לפחות לא בעתיד הקרוב, לחזיון קבוע.
הכותב הוא ראש תכנית מחקר טרור במכון למחקרי ביטחון לאומי