המידע שהגיע היה מדאיג. מכשיר טלפון נייד, שמיועד לאנשי פתח ובאמצעותו ינסו להוציא לפועל פיגוע בישראל, הוברח לתוך כותלי בית הסוהר. היעד: תא מספר 77 באגף 6 בכלא רימון שבמתחם נפחא בדרום. אתמול (רביעי) באישון לילה ניתן האות ולוחמי ימ"ז (יחידה מחוזית) של שירות בתי הסוהר (שב"ס) פרצו לאחד האגפים השמורים והמסוכנים במתקני הכליאה בישראל.
130 אסירים ביטחוניים מוחזקים באגף השמור. רובם מחבלים עם "דם על הידיים", שרצחו וביצעו פיגועי ירי כלפי אזרחים וכוחות צה"ל. על כמה מן האסירים נגזרו מאסרי עולם מצטברים האסיר "הקל" ביותר באגף נידון ל-15 שנות מאסר. למרביתם אין הרבה מה להפסיד מול הסוהרים.
הערכת המצב לפני הפעולה מעלה חשש לתרחישי אימה. הסוהרים מעריכים כי האסירים ינסו להיפטר מהטלפון, ובין היתר נלקחות בחשבון האפשרויות כי כניסה לאגף תוביל להתפרעות המונית של אסירים ואף ניסיון דקירה של סוהר. רק בשבוע שעבר הותקף מפקד הכלא בחיפוש דומה, כשאחד האסירים שפך עליו קפה חם.
קצת אחרי השעה 04:00 לפנות בוקר הגיעו צוותי היחידה לשערי מתחם כלא נפחא. הלוחמים מתארגנים מחוץ לכלא כמו למלחמה: לובשים אפודי קרב ושכפ"צים וחובשים מסכות סקי שחורות במטרה לשמור על אנונימיות. הכניסה לכלא נעשתה בדממת אלחוט - הכוחות הסתדרו בשורות והתקדמו פנימה בקצב תנועה אחיד. כל לוחם קיבל מספר בן שלוש ספרות: המפקד הוא 101, והיתר ממוספרים בסדר עולה. הם פונים אחד לשני במספרים בלבד כדי לא להסגיר את זהותם.
רגע לפני כניסתם, התייצב מפקד יחידת ימ"ז, כלאי א', בחדרו של סגן מפקד כלא רימון במטרה להשלים את תכנית התקיפה. א' הוא לוחם עתיר ידע מקצועי, ששירת בעבר כמפקד צוות ביחידה מצדה, יחידת העילית של שב"ס, שמתמחה בין היתר בתחום נשק האל-הרג השתלטות ונטרול איומים גם ללא שימוש בנשק חם. ב-2010 הוא ואנשיו השתלטו על אוניית המרמרה ביחד עם לוחמי השייטת. בעתיד, מקווה א', הוא ישוב ליחידה לתפקיד בכיר יותר.
"החשש שלנו הוא שהאסירים שישנים יבחינו בהערכות שלנו או יזהו בטרם עת תנועה שלנו", מספר א'. "בכל אגף יש אסיר שנמצא כשומר תורן ואמור להתריע לחבריו באגף אם אנחנו פורצים פנימה כדי לערוך חיפוש. אם נגיע לתא מבלי שיבחינו בנו ונצליח להפתיע את האסירים בתוך המיטות זו הצלחה".
על פי תכנית התקיפה, לוחמי ימ"ז יגיעו אל האגף, יחדרו בשקט את דלת הפלדה הכבדה של תא 77, ואחד הלוחמים בחוד ינטרל את שני המנעולים. במקביל, כוח כוננות של סוהרים, שיהיה צמוד ללוחמים הפורצים, ישמש כוח חילוץ במקרים שבהם תידרש התערבות מידית. צוות שלישי, שאמור לשמש כוח חילוץ משני, התמקם מעבר לחומה בסמוך לשער הכלא.
האות ניתן עוד טרם עלתה החמה. הלוחמים החלו לצעוד בשקט ובמהירות בהתאם לתכנית התקיפה. כשהגיעו לחצר הפנימית, לאחר שחצו שלוש-ארבע דלתות פלדה כבדות שנפתחו ללא כל רעש, נדרשו הלוחמים לשלב הקריטי.
הם נעו בחצי זחילה אל עבר התא. אחד הלוחמים טיפל בשני המנעולים. כל הסיפור נמשך לא יותר מעשר שניות, אבל עבורם זה נמשך נצח. לאחר שהמנעולים הוסרו, הסתערו לוחמי הכוח על מיטות האסירים. עוד בטרם הספיקו לפתוח עין תורנית ידיהם כבר היו אזוקות. המבוכה והכעס על כך שנתפסו עם המכנסיים למטה משתקפת היטב במבטיהם של שמונת האסירים הביטחוניים. מאוחר יותר יבקש כל אחד מהם הסבר מהשומר התורן: "איך שברת שמירה ואפשרת ללוחמים להגיע למיטות ללא כל התרעה?".
כל אסיר נשלף מן המיטה. הם נעמדים בתא הקטן בשתי שורות מקבילות, פנים מול פנים: מצד אחד שמונה האסירים שלבושים בבגדי שינה וידיהם אזוקות, ומולם לוחמי שב"ס כשפניהם מוסתרות ורק עיניהם מבצבצות מבעד למסכות. לאחר שכל אסיר בתא עובר חיפוש גופני, הם מועברים לתא אחר.
רק אסיר אחד נשאר בתא כדי לצפות בחיפוש. מדובר במחבל שנושא עונש של שני מאסרי עולם ועוד 25 שנה. הוא ביצע שני פיגועים שבהם נרצחו שתי אזרחיות ישראליות. הוא ריצה כבר 15 שנה, ולדבריו ישתחרר בקרוב. "המצב השתנה, אנחנו פונים לשלום. מה שהיה בעבר זו תקופה אחרת: אז נלחמנו, היום אנחנו במקום אחר", הוא מנסה לשדר נינוחות.
כל לוחם מקבל מיטה ופינה בתא, ומתחיל בחיפושים. כל דבר נבדק, כל מכשיר חשמלי נפתח והוא מפורק לגורמים. סגן מפקד הכלא, סגן גונדר עודד עג'מי, מספר כי מוצרי החשמל אמנם נראים תמימים, אבל בכלא כל אחד מהם יכול להפוך לאמצעי טכנולוגי מתקדם. כך, למשל, המאוורר יכול להפוך למחרטה, והקומקום החשמלי עלול לשמש מלחם. הסוהרים מספרים כי מוצרי החשמל יכולים להפוך לסליק לטלפון נייד, כרטיס סים ואפילו לדוקרן, ולכן עליהם לפרק הכול עד היסוד.
התא מורכב מארבע מיטות קומותיים, שבהן ישנים שמונה אסירים. בין המיטות ספרייה וארון בגדים מאולתר, ומן העבר השני מטבחון עם בקבוקי קולה ישנים ובהם טחינה, חמוצים תוצרת האסירים, צלחות רבות, קופסאות תבלינים וסלסלה המכילה בצלים, עגבניות ופלפלים.
החיפוש בתא מסתיים והשלל נחשף: מטען מאולתר לטלפון נייד, פנקסי כיס עם מספרי טלפון הכתובים בכתב יד ולצדם שמות בערבית, חכה מאולתרת, דוקרן קטן. כל אלו מחזקים את ההערכה כי יש טלפון נייד שמוסתר בתא. אחרי החיפוש המדוקדק, התא נראה כמו עיי חורבות: המיטות מפורקות, חוטי חשמל מפוזרים וחלקי טיח מפוזרים בכל פינה.
"מה, אתה חוקר אותי?"
ואז מגיע השלב השני: פירוק הקירות של התא. זה מתחיל בניתוק החשמל ולאחר מכן מוציאים את השקעים והתקעים, את בתי המנורות וכבלי החשמל. האסיר שנשאר לצפות מאבד את קור הרוח. עיניו נעות בעצבנות, שפת גופו משדרת מתח. אמנם חלפו כבר כמעט שלוש שעות אבל נראה שהלחץ בקרב האסירים באגף עולה ומתגבר.
האסירים מציצים דרך האשנבים, עוקבים בסקרנות אחר הלוחמים. דלתות השירותים והמקלחת של התא עשויות אלומיניום; הלוחמים מפרקים את הדלת, עוקרים את המשקוף ובתוך אחד החללים מוצאים סליק ריק. בפינה אחרת הם מוצאים סליק קטן נוסף, ריק, בתוך הקיר, שגודלו כגודל קופסת סיגריות. כמה לוחמים אוחזים בפטישים והם חובטים בעוצמה בקירות הבטון, בניסיון למצוא חלל ריק בתוך הקיר.
אסיר העבודה, שתפקידו לחלק אוכל ועיתונים, מתחיל להסתובב בקצב מהיר ומתעדכן אצל האסיר ששימש כעד לחיפוש. לאחר מכן הוא מגיע לתאים אחרים עם עיתון "ידיעות אחרונות" שאותו הוא נדרש לחלק. פעם לצד חבילת פיתות ופעם עם לבנה. במהלך החלוקה בכל תא ותא, הוא מתעכב להסביר ולתדרך את האסירים האחרים בנוגע למתרחש בתא 77 - כיצד מתקדם החיפוש והאם הלוחמים בכיוון הנכון. או השגוי, תלוי בנקודת המבט. חלק מהאסירים, שלהם קשר עין עם התא, מעשנים סיגריות בזו אחר זו. את הלחץ הם מתקשים להסתיר.
אחד הלוחמים מפרק את תא המקלחת. תחילה את המראה הקטנה, אחר כך את הכיור ואז - לאחר שש שעות חיפוש הוא מגיע לצינור הביוב שאליו מחובר הכיור, ומתחת לסיפון מתגלה האוצר: מכשיר טלפון קטן, דור שני, עטוף בניילון.
ההתרגשות רבה. האסירים כבר מבינים שמבחינתם הסיפור נגמר. אחד מהם מנסה לתרץ כי מדובר במכשיר ישן. "מה ישן?", אני שואל אותו. "הסליק שבמקלחת", הוא עונה. שאלתי מניין הוא יודע שנמצא סליק, הרי הלוחמים הנרגשים טרם הציגו את השלל שנתפס. האסיר הבין שנפל למלכודת. "מה, אתה חוקר אותי?", השיב בהתרסה.
כלאי א' מסכם את האירוע ומסביר כי לא מן הנמנע שתפיסת הטלפון מנעה פיגוע רצחני. "אי אפשר לדעת כמה חיי אדם ניצלו בעקבות תפיסת הטלפון וסיכול הפיגוע".
