משמעות ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות היא שהמציאות אינה כפי שהיא צריכה להיות. זהו יום בעל משמעות אדירה לכחמישית מאוכלוסיית ישראל כ-1.41 מיליון אנשים החיים בקרבנו - לילדיהם, להוריהם ולשאר הסובבים אותם.
בתמציתו, זהו יום שעשוי לטמון בחובו חשבון נפש ותקווה גדולה. עלינו להיות כנים ולבחון אם החברה שלנו באמת מאפשרת לאנשים עם מוגבלויות לחיות כשווים, ולבחון אם כל אחד מאיתנו עושה מה שניתן כדי לאפשר לבני אדם לחיות בכבוד. האחריות היא קולקטיבית.
לא חסד וחמלה
בשנים האחרונות אנו עדים למאמצים רבים לקידום העסקת אנשים עם מוגבלויות. תעסוקה אינה מסתכמת רק במציאת מקום עבודה, אלא בצבעים המיוחדים שבהם היא צובעת את חיינו ובתחושת המסוגלות והשייכות שהיא מספקת לנו. לצערי, אף שרבים מודעים לחשיבות הנושא ופועלים לשינוי המציאות, המצב רחוק מלהשביע רצון. הנתונים האחרונים שפרסמה הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מצביעים על ירידה משמעותית בהיקף העסקתם, לראשונה זה 15 שנים, וכך, רק 51% מהם, שנמצאים בגיל העבודה, מועסקים.
דרך ארוכה לפנינו, ועל כולנו לצעוד בה. המציאות מחייבת שינוי, שיסודותיו הם בתובנה כי העסקת אנשים עם מוגבלויות צריכה להישען על צורך ולא על חסד. שילוב מוצלח שלהם בתחומי עבודה מגוונים - בהתאם ליכולות ולצרכי הגופים והחברות - יתרום לעובדים אתגר, עניין וסביבת עבודה טובה, ויקדם במקביל את המטרות הכלכליות של המעסיק.
גופים וחברות צריכים לראות עצמם חלק בלתי נפרד מהמארג החברתי. הם צריכים להוביל מדיניות חברתית ברורה ולהטמיע ערכים חברתיים כחלק בלתי נפרד מהזהות הארגונית, ולפעול תוך הסתכלות מפוכחת על צרכי הארגון, יציבותו ורווחיותו. לא מעט עסקים מתנהלים כך, ובהם חברת "המשקם", אך אין בכך די.
העסקת אנשים עם מוגבלויות לא יכולה להיות מושתת על חסד וחמלה, אלא על הבנה עמוקה שיש להם יכולות וכישורים כמו לכולם, והם זכאים למצות אותם במקום הנכון, להיות מוערכים ולחיות את חייהם בכבוד.
ערן זיני הוא מנכ"ל חברת "המשקם"