(בווידיאו: זיהום בפגייה בבית החולים איכילוב)
הפגיות בישראל הן המזוהמות ביותר בהשוואה למדינות המערב - כך עולה מדוח של "הפורום למען הפגים בישראל" המתפרסם היום (שלישי), לרגל יום הפג. מהדוח לשנת 2016 עולים כשלים חמורים של מערכת הבריאות שממשיכים להדהד, ומהנתונים הכתובים בו עולה כי שכיחות זיהומים נרכשים בדם של פגים במשקל לידה מתחת ל-1.5 קילוגרמים, הוא פי 2-4 יותר בהשוואה למדינות מפותחות במערב אירופה, ארצות הברית ויפן, ועומדת על 16.4%.
בניגוד לילדים שנולדו בזמן, פגים סובלים ממערכות גוף שעדיין לא הבשילו ונמצאים בסיכון התפתחותי. חשיפה לזיהומים מגבירה פי ארבעה את סיכויי הפגים לפתח שיתוק מוחין ונכויות, מסכנת את חייהם ומאריכה את משך אשפוזם. המרכז הלאומי לבקרת מחלות בישראל, המנתח נתוני תחלואה בילודים זה 20 שנה, מעלה ממצא מטריד לפיו אחד מכל חמישה ילודים לוקה בזיהום בדם במהלך אשפוזו בפגייה בישראל.
בשל המצב המדאיג, החל לפני שנתיים בפגיות בבתי החולים בארץ פרויקט לאומי להורדת שכיחות הזיהומים, "לגעת באפס", בהובלת איגוד הניאונטולוגים בישראל. במרכז הפרויקט עמדה הפסקת השימוש בעמדות ציוד מרוכזות והפרדה בין אזור "נקי" ואזור "מזוהם" בכל עמדת ילוד. הפרויקט נושא פירות והביא לירידה של 23.5% בשיעור הזיהומים בדם, אך חרף השיפור, מצב הפגיות בישראל עדיין לא השתנה ביחס למערב.
עוד ידיעות בוואלה! NEWS:
סרטן, רצח והתאבדויות: אלה הגורמים לתמותה בישראל
הפריפריה של הפריפריה: נתוני הבריאות החמורים של הערבים בצפון
משרד הבריאות מתנגד לדרישת בז"ן - וקושר בין הזיהום לבין תחלואה
גם שיעור הדימומים התוך-מוחיים בישראל בקרב פגים במשקלי לידה נמוכים מאוד גבוה ביחס לעולם המערבי והוא עומד על פי 2 יותר, שמהווה 9%. דימום משמעותי תוך-מוחי עלול לגרום לפיגור התפתחותי קשה (שיתוק מוחין) ואף למוות. כדי להוריד שכיחות דימומים תוך-מוחיים, יש להקפיד על תכנון קפדני ומושכל של הטיפול בפג בימים הראשונים לחייו. צורך זה מחייב זמינות מידית של האחות וליחס אחות-פג של 1:1, כמקובל בפגיות במערב. אלא שלפי הדוח, למרות העלייה במספר האחיות בשנים האחרונות, עדיין יש מחסור חמור של 57% באחיות פגיות בארץ ועדיין לא הוקצו תקנים ייעודיים להכשרת אחיות המתמחות בטיפול פגים.
בדצמבר 2013 הפיץ משרד הבריאות חוזר מנכ"ל שקבע, בין היתר, את התקינה המומלצת לאחיות פגיות וטיפול נמרץ בילוד, כך שיהיה זהה לתקן אחיות טיפול נמרץ מבוגרים. תקינה זו הסתכמה ב-1,676 אחיות. אלא שבדיקת המערכת בשנת 2015, שנתיים לאחר החלת חוזר המנכ"ל, מצאה רק 1,050 אחיות, מתוכן רק 730 עברו הכשרה בסיסית לטיפול בפגים. כלומר, בפועל, רק 43% מהתקנים אוישו.
כמו כן, 251 מיטות פגיה הוגדרו כבר ברישיונות בתי החולים כמיטות טיפול נמרץ בפג ובילוד. ואולם, משרד האוצר טרם תקצב את בתי החולים עבור תוספת תקני אחיות הנדרשות לטיפול באותם ילודים ולמעשה לשדרג מיטות אלה לטיפול נמרץ.
הדוח מציין גם מחסור ברופאי ילודים בהיקף של 42% רופאים ניאונטולוגים שנחוצים לטיפול בפגים. על פי אותו חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בשנת 2013, נדרשים 278 ניאונטולוגים, בעוד שבפועל נספרו השנה רק 164, דהיינו 59% מהקבוע בתקן.
נושא המתמחים גם הוא עולה בדוח, עם מחסור של 18 מתמחים מדי שנה, מתוך 20 מתמחים כהגדרה. כשברקע הודעת האוצר כי ההטבות והמענקים למתמחים שיעבדו בפריפריה לא מתוקצבים, דור ההמשך למקצוע נמצא בסכנה ממשית. בשל מצוקת כוח האדם הידועה בתחום, הוא הוגדר בשנת 2011 כמקצוע במצוקה אקוטית, משום שרבע מהניאונטולוגים הפעילים צפויים לפרוש לפנסיה בחמש השנים הקרובות. מכאן, שמירב המענקים שהובטחו במסגרת הסכמי שכר שנחתמו באותה השנה הופנו למקצועות אלו.
67% מהפגיות אינן ממוגנות
אחוז לידות הפגים בישראל שומר על מספר יציב בין 7% ל-10% לאורך השנים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2015 נולדו 13,215 פגים מתוך 178,241 לידות. הנתון האחרון למצב תמותת הפגים הוא משנת 2014, אז דווחו למשרד הבריאות על 235 מקרי מוות של פגים מתחת למשקל 1.5 קילוגרמים. ואולם, מדובר במספרים גבוהים עוד יותר שכן אחוזי התמותה נמדדים אך ורק בקרב פגים שמתו במהלך אשפוזם בפגיה ושמשקלם מתחת ל-1.5 קילוגרמים. שאר מקרי התמותה מוטמעים בנתוני התמותה הכללים של הילודים. גם באחוז תמותת התינוקות ישראל מציגה נתונים גבוהים מאוד עם 30% יותר מאשר בקנדה ופי 2-3 מאשר ביפן.
עוד עולה מהדוח כי 62% מהפגים אינם מקבלים טיפול ראשוני מיטבי. זאת, בשל אי אחידות בסטנדרט טיפול בפגים שנולדו בשבוע 34 ומטה בבתי החולים בארץ. כמו כן, מציין הדוח כי גם לאחר שלל מבצעים צבאיים שהיו בישראל בשנים האחרונות, ולמרות העובדה שמדובר בעשרות פגים המחוברים למכונות הנשמה ותזוזה שלהם עלולה לסכן את חייהם 67% מהפגיות אינן ממוגנות.
גם בנושא חלב אם, אשר הוכח מדעית שנדרש לבריאותו של הפג, הדוח מצא כשלים. כך, עד היום לא נמצא מימון ממשלתי להקמת "בנק חלב אם" בישראל, בדומה לבנקים מקבילים הפועלים שנים רבות במדינות המפותחות ומאפשרות תרומות חלב אם מאימהות תורמות עבור פגים מאושפזים שלאימותיהן אין יכולת לשאוב חלב. על פי נתוני הדוח, רק 60% מקרב האימהות מזינות את ילדיהם הפגים בחלב אם, כאשר היעד הבינלאומי שואף ל-90%.
אם לא די בכשלים שנמצאו בבתי החולים, אזי שההורים מעידים על כשלים גם לאחר השחרור מהמחלקה לביתם. 75% מהפגים אינם זכאים למעקב התפתחותי וליווי מקצועי בקהילה, רק בגלל הגדרה ממסדית לקויה. מעקב וליווי מקצועי במימון משרד הבריאות ניתן רק לפגים מתחת למשקל 1.5 קילו ולפגים שנולדו מתחת לשבוע 33, וזאת כאשר ידוע כי השלכות בלתי הפיכות בתחום המוטורי יכולות להופיע גם שבע שנים מאוחר יותר בחיי הילוד הפג.
כמו כן, זמן המתנה ממוצע לבדיקת רופא במכון להתפתחות הילד עומד על 192 יום. זאת על אף שהנחיות האיגוד הניאונטולוגי וכן חוזר מנכ"ל משרד הבריאות בנושא "טיפול הפג בקהילה" מגדיר זמן מקסימלי של חודשיים לבדיקת רופא, פיזיותרפיסט ורופא התפתחותי. בשל כך, מדווחת עמותת לה"ב - למען פגים בישראל - כי כ-50% מהורים לפגים נאלצים לפנות לרפואה פרטית.
נוסף לכך, פגים בישראל עדיין אינם מוכרים בביטוח לאומי כיילודים עם צרכים מיוחדים. זאת, למרות שמצבים רבים מחייבים את הפגים בדיקות תכופות, מעקבים ואשפוזים בשל מחלות שמתפתחות כתוצאה מהפגות. סקר שערכה השנה עמותת לה"ב בקרב 250 זוגות הורים לפגים העלה מצב כלכלי ותעסוקתי רעוע בחיי המשפחה לאחר השחרור מהפגייה. יותר ממחצית ההורים לפגים שהשתתפו בסקר נאלצו להאריך את חופשת הלידה שלהם בחצי שנה ויותר, כאשר 20% מהם נאלצו להאריך בפרק זמן של עד שנתיים, דבר שפגע באופן משמעותי במצבן הכלכלי של אותן המשפחות. כ-40% מההורים לפגים טענו שנאלצו להיעדר יותר מדי ממקום העבודה, יותר מ-50% מההורים נאלצו לבצע שינוי תעסוקתי כלשהו וכ-25% מהם נאלצו לרדת בהיקף המשרה שלהם בעקבות לידת פג.