נושאים חמים

סבל בלב ים: שר החקלאות עוצם עיניים אל מול הפגיעה בבע"ח במשלוחים החיים

בניגוד לקודמיו בתפקיד, אורי אריאל טורח להתייחס לנושא של זכויות בעלי חיים ועל הצורך לשפר את מצבם של העגלים והטלאים במסעם המפרך לפיטום ושחיטה בישראל. הבעיה היא שמעבר להצהרות וסיסמאות, לא רואים שינוי בשטח. דעה

אורי אריאל בפאנל פוליטי בבר אילן, מרץ 2015 (ניב אהרונסון)
עוצם עיניים אל מול הפגיעה בבעלי חיים? השר אורי אריאל (צילום: ניב אהרונסון)

שר החקלאות, אורי אריאל ביקר בשבוע שעבר לראשונה באונייה בה מובלים מחו"ל עגלים וטלאים חיים לפיטום ושחיטה בישראל. הביקור היה עשוי להיות הזדמנות מצוינת לביקורת על הסבל שעוברים בעלי-החיים במשלוחים החיים ולקדם צעדים מעשיים לעצור אותו -- אבל למרבה הצער השר בחר דווקא להיחלץ להגנת המשלוחים, ובהודעה לעיתונות שפרסם הוא דיבר על כך שהתנאים באונייה "נאותים" ומשבח את עובדי השירותים הווטרינריים על "עבודת קודש לצמצום הפגיעה בבעלי-חיים".

משלוחים חיים, מעצם טבעם, כרוכים בהתעללות. אין דרך לצופף מאות בעלי-חיים בבטן אונייה, שבה יהיו סגורים במשך שבועות -- בלי מידה עצומה של סבל. הדעה הזו אינה ייחודית רק לפעילים לזכויות בעלי-חיים -- כך נאלץ להודות גם משרד החקלאות בעצמו, בתגובה שהגיש לבג"ץ בעקבות עתירת עמותות "אנונימוס" ו"תנו לחיות לחיות": "אין חולק שהובלה ממושכת דרך הים, במשך מספר שבועות, פוגעת ברווחתם של בעלי-החיים, שהרי תנאים מעין אלה אינם טבעיים להם והיא אינהרטית לעצם ההובלה בים". למרבה הצער, באותה תשובה לבג"ץ, המשרד גם מסביר ש"האינטרס בצמצום הסבל לבעלי-החיים הינו אינטרס כבד משקל, אך הוא אינו חזות הכל [...] יש מקום לאזנו עם צרכים ואינטרסים ציבוריים אחרים". במילים אחרות: משרד החקלאות מסביר כי בעלי-החיים ימשיכו לסבול כי יש אינטרס בסבל שלהם.

לפני כחודש וחצי הצהיר שר החקלאות כי בכוונתו לפעול לצמצום המשלוחים החיים, בתמורה לביטול ההצבעה על הצעת החוק שמבקשת לאסור עליהם. למרות הצהרתו, הוא נמנע מהצבת יעדים קונקרטיים להקטנת מספר בעלי-החיים המובלים במשלוחים, וכרגע מספרם במגמת עליה חדה. לא רק שמספר בעלי-החיים המובלים במשלוחים ממשיך לעלות, אלא מדיניות הרשויות מעודדת את גדילת המשלוחים: השבוע הודיע משרד הכלכלה כי יעביר עשרות מיליוני ש"ח לתמרוץ משחטות במסגרת תכנית "לעידוד התחרותיות בשוק הבשר". חלק משמעותי מהסכום הזה צפוי בהכרח לעודד משלוחים חיים, שכן כיום רוב העגלים והטלאים הנשחטים בישראל מקורם במשלוחים. ההחלטה האומללה הזו ממשיכה מדיניות ארוכה של תמיכה במשלוחים החיים -- רק ב-2014 אושרה (תחת מחאה כבדה מצד ארגונים להגנת בעלי-חיים) תכנית שמסגרתה הועברו 285 מיליון ש"ח מכספי הציבור לתעשיית הבשר, במקביל להורדת המכס על יבוא עגלים.

גם הזמר מוריסי מתנגד למשלוחים החיים בישראל:

יש מקום לציין לזכות השר אריאל שבניגוד לקודמיו בתפקיד, הוא בכלל טורח להתייחס לנושא ולדבר על הצורך לשפר את מצבם של בעלי-החיים הסובלים במשלוחים. עם זאת, דיבורים לבדם לא מביאים שינוי, והמגמה הנראית כרגע היא שהמצב דווקא מחמיר.

קיים חשש שמשרד החקלאות ייתקע בשלב של הצהרות מרשימות לגבי הצורך לשפר את מצב בעלי-החיים -- מבלי שההצהרות הללו מתרגמות לצעדים מעשיים. באתר המאבק במשלוחים חיים של עמותת "אנונימוס" ניתן למצוא נוסח מכתב מוכן מראש הפונה לראש-הממשלה ולשרי החקלאות והאוצר בדרישה לפעול ברצינות נגד המשלוחים (ניתן למצוא אותו כאן) -- וגם אוכלי-בשר נלהבים יצטרכו להודות שמסע הייסורים שעוברים בעלי-החיים בדרך לצלחת הוא התעללות מיותרת.

חשוב לא פחות מאשר לפנות לנבחרי הציבור, להפעיל את האחריות שלנו כצרכנים: כאשר האנשים האמונים על אכיפת חוק צער בעלי-חיים לא מגלים בכך עניין רב – לנו יש את הכוח להפסיק לממן תעשיות שבאופן שיטתי מתעללות בבעלי-חיים.

דדי שי הוא עורך מדיה חברתית בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים