35% מהמקרים שבהם ביקשה המשטרה להאריך את מעצרם של חשודים היו מיותרים, והיו יכולים להיחסך באמצעות הוראה של קצין ממונה - כך עולה ממחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה. בניכוי מעצרי השוהים הבלתי-חוקיים, אחוז המעצרים המיותרים שהסתיימו בהארכת מעצר בבית המשפט עולה ל-40%. את המחקר ביצעו הסטודנטים עדי שמעון ואראל מלמד, בהנחיית פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה.
סעיף 42 לחוק העונשין מאפשר לקצין ממונה שחרור של עצור בערבות ובתנאים בתחנת המשטרה, לרבות איסור יציאה מן הארץ והפקדת דרכון. זאת ללא צורך בהבאה בפני שופט.
במסגרת המחקר ביקשו הסטודנטים לבדוק את מה שהוגדר בתור "הקשר בין ההחלטה המנהלית בהארכת מעצרי ימים לבין מעצרי שווא". מממצאי הבדיקה שערכו הסטודנטים עולה כי פעמים רבות מדי המשטרה לא מיישמת את הסמכות הנתונה בידיה ומעדיפה לעצור חשוד למשך הלילה בתא המעצר ולהביאו למחרת בפני בית המשפט.
עוד בוואלה! NEWS:
אין הגנה: נשים מתלוננות במשטרה - וחוות הטרדה בידי השוטרים
בעקבות חשיפת וואלה! NEWS: נבחנים פגמים בחקירת מפקד מצ"ח
מכה לפרקליטות: החוקרים התרשלו - ראש משפחת הפשע ג'רושי שוחרר
בבדיקתם דגמו הסטודנטים בקשות מעצר שהגישו תחנות המשטרה של חיפה, שפרעם וטירת כרמל לבית משפט השלום בחיפה. מדובר על 529 מעצרים שבוצעו בשלושת החודשים האחרונים של שנת 2015. על פי הממצאים, ב-184 מקרים - שהם 35% מהמקרים שנבדקו - בית המשפט שחרר את החשודים בדיון בהארכת המעצר הראשונה, דבר שנמצא בסמכות שיש גם לקצין משטרה.
לא אחת שופטי בתי משפט השלום הדנים בבקשות הארכת מעצר מותחים ביקורת על המשטרה בשל מדיניות המעצר הלילי. לפני שנתיים אמר השופט חיים נחמיאס מבית משפט השלום באשקלון על מקרה שהובא בפניו: "השחרור היה צריך להתבצע עוד בתחנת המשטרה ואסור היה להחזיק את המשיב במעצר עוד דקה אחת נוספת על מנת להביאו לשחרור בבית המשפט".
בהארכת מעצר בחודש שעבר אמר שופט בית משפט השלום בחיפה, זיו אריאלי: "תמוהה בעיני התנהלות היחידה החוקרת בתיק זה". לדבריו, "ניתן היה להורות על שחרורו של החשוד כבר בתחנת המשטרה, על ידי קצין משטרה. לא ברור לי על שום מה מתבקשת הארכת מעצר היום".
"המשטרה מגלגלת אחריות לכתלי בית המשפט"
עו"ד הד"ר קארין מרידור, מנהלת מחלקת מעצרים בסניגוריה הציבורית במחוז חיפה, אמרה לוואלה! NEWS בעקבות עבודת הסטודנטים כי הסניגורים "נתקלים במקרים כאלה מדי יום. זה מטריד שהמשטרה משתמשת במעצר ככלי ראשון ולא ככלי אחרון. הרי החשוד מובא בפני השופט שלא מבין מדוע היה צריך להביא את החשוד לדיון בפניו. לא ברור מדוע המשטרה לא משתמשת בחוק שמאפשר לה לשחרר חשודים לחלופת מעצר".
לדברי מרידור, "מקרים אלו מהווים פגיעה קשה בזכויות חוקתיות של אנשים. זה הליך שמלווה בהשפלה ובפגיעה בכבודו של אדם. חשוד 'מבלה' ללא צורך מעצר לילי בבית מעצר מחוזי, בבוקר מובלים לבית המשפט, עם כל הכרוך בכך, רק כדי להשתחרר. במקרים רבים מדובר בשחרור בהסכמת המשטרה, בתנאים שבהם יכול היה קצין לשחרר את החשוד, עוד בתחנת המשטרה".
"מעצר צריך להיות אמצעי אחרון ולכן ניתנה סמכות לחלופת מעצר בפני קצין תורן. מעצר הוא לא מקדמה על חשבון העונש או 'מעצר חינוכי'", הוסיפה.
נתון מעניין נוסף שעולה ממחקרם של שמעון ומלמד מראה כי מאותם 184 מקרים ב-2015 שהוגדרו על ידם כ"מעצרי שווא", רק אצל חשודה אחת הבשילה החקירה לכדי כתב אישום - ואפילו במקרה זה היה מדובר ככל הנראה בהליך פלילי אחר שנפתח נגדה.
"נראה כי במקרים רבים מעדיפים קציני המשטרה להחזיק חשוד במעצר ללילה על מנת להביאו ביום שלמחרת לבית המשפט עם בקשת שחרור מוכנה או עם בקשת מעצר סרק", כתבו השניים. "ככל הנראה הדבר נובע מגלגול אחריות לכתליו של בית המשפט וחוסר רצון להתמודד עם ההשלכות האפשריות של שחרור חשוד. משיחות שערכנו עולה כי הדבר נכון במיוחד עבור עבירות אלימות במשפחה. המשטרה מסרבת, בדרך כלל, לשחרר חשודים בעבירות אלימות במשפחה ומותירה את ההחלטה לבית המשפט".
המשטרה: "הבאת חשוד לבית המשפט מבוססת על שיקולים מקצועיים בלבד"
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המחקר אינו מוכר לנו ולא ברור על אילו נתונים ובסיס עובדתי הוא מסתמך. בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת בהיקף השחרורים בתחנות המשטרה בכלל ובתנאי ערובה בפרט, בין היתר הודות לכלים שהותקנו בתחנות לצורך גביית הפקדות כספיות. בנוסף, מבוצעות כל העת בקרות, הכשרות ורענונים בנושא.
"למותר לציין כי הבאת חשוד לבית המשפט מבוססת על שיקולים מקצועיים וחקירתיים בלבד ואין בשום אופן בשחרורו בבוקר למחרת כדי להעיד על כך שמעצרו יכול היה להימנע. יש מקרים שבהם נדרשת הבאה בפני שופט, בין היתר כאשר התנאים המבוקשים מצויים בסמכות בית המשפט בלבד או כאשר מתעכבת הגעתו הנדרשת של ערב צד ג'. לצד זאת, ככל שמובאים בפנינו מקרים פרטניים הם נבדקים ומופקים מהם לקחים ככל שנדרש.
"הניסיון לקשור בין הגשת כתב אישום לשאלת חיוניותו של מעצר הוא חסר בסיס, שכן תכלית המעצר אינה הגשת כתבי אישום כי אם חקירה והגעה לחקר האמת ודווקא השחרור לאחר מימוש תכלית זו מצביע על שימוש ראוי בכלי המעצר. בנוסף, מגמת העלייה העקבית במעצרים עד תום ההליכים מתוך סך הכול המעצרים מעידה על עלייה עקבית באיכותם.
"למותר לציין כי משטרת ישראל מקפידה על הוראות החוק והנהלים בכלל ובנושא זכויות החשודים בפרט".