לוחמי אש ומתנדבים בירושלים כבר התרגלו מזמן לעויינות בשכונות החרדיות והערביות בעיר. למרות זאת, בחודשים האחרונים נראה כי הקיצונים החרדים הרחיבו את האיבה כלפי כוחות ההצלה, שמגיעים לכבות שריפות. מלבד השנאה במאה שערים שנמשכת כבר שנים, לאחרונה נתקלים לוחמי האש של מחוז ירושלים ביידוי אבנים וקריאות גנאי קשות בשכונות נוספות שבהן לא היה נהוג הדבר בעבר, וביניהן שכונת הר נוף, רמת שלמה ונווה יעקב. זאת, לצד שכונות ערביות וביניהן מחנה פליטים שועפאט וסילוואן.
"חרד"ק" (חרדי קל), "אתיופי מסריח", "נאצי" אלו רק חלק מהקללות והגידופים שסופגים מתנדבים במערך הכיבוי שהוזעקו לכבות שריפות בשכונות, ולמעשה, להציל את מי שמגדף אותם. תיעוד קצר מאחד המקרים נמסר לוואלה! NEWS, לצד עדויות הלוחמים שלעיתים מרגישים כי משנקראו לשכונות החרדיות והערביות, הם נכנסים לתופת.
עוד בוואלה! NEWS:
"הופך את הבטן": הכנסת תדון בניצול השואה שנאבק בהוצאה לפועל
"החוק לא נאכף": מאות דונמים נשרפו בגלל ל"ג בעומר
משפחות שכולות לנתניהו: "לקחי לבנון ה-2 לא נלמדו"
מ', מתנדב בן 17 במערך הכיבוי בירושלים ובן למשפחה חרדית סיפר כי כשהוא מגיע לשכונות החרדיות, הוא יודע שהוא עלול לספוג מתח קללות קשות. לדבריו, ביום חמישי לפני שבוע, הקיצונים החרדים בשכונת רמת שלמה שברו את השיא. "ביום חמישי אחרון, קיבלנו קריאה על שריפת קוצים בשכונה" סיפר מ'. "הגענו לשריפה, ותוך כדי הכיבוי, התקהלה קבוצה גדולה של ילדים מסביבנו. במהלך הכיבוי, הדליקו לנו פחים מהאזור מסביב. רצתי עם דלי, התחלנו לכבות את הפח. הם הפריעו לי, לקחו את מכשיר הקשר, ירקו עליי, צעקו לי קריאות גנאי, דברים שלא מתאימים. למשל, חרד"ק. אלה דברים שפוגעים".
אחת הסיבות לקללות שסופגים כוחות הצלה במערך הכיבוי מקיצונים חרדים נעוצה בכך שהם מייצגים את הסממנים של מדינת ישראל, וכאשר המדינה "מתערבת" בתוך שכונות חרדיות, הדבר מתסיס את הרחוב. "אני חושב שקשה להם לראות חרדים שמשרתים בכל ארגון", הסביר מ'. "אולי הם חושבים שזה שירות לאומי, או אזרחי, או שלא מתאים להם לראות חרדי שמשרת את המדינה. התופעה מאוד נפוצה".
איך אתה מתמודד עם זה?
"התרגלתי. לא לוקח את זה קשה. אבל בהתחלה הייתי לוקח את זה קשה, זה היה פוגע. התייעצתי עם ההורים והרבנים ופשוט אמרו לי לא להתייחס ולהמשיך הלאה. זה פלג קיצוני מהחרדים, וממש לא כל המגזר".
בעבור לוחם האש דניאל רדה, הכניסה לשכונות החרדיות טומנת בחובה התמודדות נוספת עם גילויי גזענות קשים כלפיו, רק בגלל צבע עורו כיוצא העדה האתיופית. "באחד המקרים, אני זוכר שהייתה התקהלות של יותר מ-200 ילדים ומרגע שהגענו למקום, כבר התחלנו להרגיש עוינות כלפינו", סיפר רדה. "איך שירדתי לפתוח את התא האחורי של המשאבה, התחלתי לשמוע צעקות כמו 'כושי, תעוף מפה', 'יא שחור', 'אתה לא שייך לפה'. אלה דברים שעושים רע בלב, כשאתה בא לתת מענה ולתת מעצמך, זה מוריד רוח מהמפרשים. אבל את העבודה אנחנו נעשה בכל זאת. אני מנסה לא להתייחס לדברים האלו בראש, אבל לצערי בהרבה מקרים זה מלווה גם בזריקות אבנים, בקבוקי זכוכית וגם לפעמים מנפצים שמשה קדמית של הרכבים".
אריק אבולוף, מפקד צוות כיבוי בירושלים, מספר כי בהרבה מהמקרים גם כבאים חילונים נאלצים להתמודד עם קריאות גנאי כגון "נאצי" והשלכת חפצים, שלטענתו גרמו לפציעות בקרב הכבאים. "לא פעם אנחנו נקראים לאירועי שריפה או אירועי חילוץ במגזר החרדי והערבי", סיפר אבולוף. "לעתים אנחנו מגיעים ומבצעים את העבודה ונתקלים בעוינות ואלימות מאוד קשה כלפי צוותי הכיבוי. זה מתבטא בעיקר בהשלכת חפצים ולא פעם בהשלכת אבנים כלפי צוותי הכיבוי".
לטענתו, "הדברים האלה מסכנים אותנו. אנחנו אמנם מוגנים עם חליפות, אבל הן מיועדות להגן עלינו מפני טמפרטורות גבוהות של שריפות וחפצים חדים בתאונות. הן לא מגנות עלינו מהשלכת אבנים וחפצים כהים אחרים. לא פעם כבאים נזקקו לטיפול רפואי ואשפוז בעקבות אירועים כאלה. החבלות הן בדרך כלל באזור הגפיים או בפלג הגוף העליון, פעם אחת כבאי קיבל אבן לפנים ונזקק לטיפול ארוך וכמובן שזה מצריך חופשת מחלה והיעדרות מהעבודה.
"אלה דברים שאנחנו לא מצפים להם, כי בסופו של דבר, אנחנו מגיעים להציל חיים. מגיעים לעזור לאוכלוסייה, לא לפזר הפגנות", הדגיש אבולוף. "לא שאני מצדיק את זה כלפי שוטרים, אבל אנחנו באים לשרת את הציבור, החילוני, דתי, ערבי או כל מגזר אחר. אנחנו באים להציל חיים, ואנחנו לא רוצים לאבד את שלנו ולהיפגע. לכן אנחנו נגנה בכל תוקף את האלימות זו".
באשר לשכונות הערביות, מאז פרוץ אינתיפאדה הנוכחית, נאלצים אנשי הכיבוי להתמודד עם הצתות מכוונות שמבצעים תושבי מזרח ירושלים, לעיתים גם באמצעות השלכת בקבוקי תבערה. "מתחילת החודש אנחנו נאלצים להגיב לאירועי שריפה בצפון העיר", סיפר אבולוף. "זה קורה על גדר ההפרדה בין שועפאט לפסגת זאב ונווה יעקב. זה כתוצאה מבקבוקי תבערה שהושלכו ממחנה הפליטים אל היער שבשליטה ישראלית. כוחות הכיבוי מאובטחים אמנם על ידי מג"ב, אבל לא פעם אנחנו נאלצים להקפיא את פעולות הכיבוי בגלל השלכה של אבנים ובקבוקי תבערה נוספים שמציגים מוקדי שריפה חדשים. זו מלחמה עיקשת. אנחנו מכבים, הם מציתים. אנחנו צריכים להבין שהאזור עצמו, הנגישות לשם בעייתית והשטחים שנשרפים הם עצומים".
לטענת דובר מחוז ירושלים בכיבוי, אודי גל, תקיפת צוותי הכיבוי מתרחשת כמעט על בסיס יומיומי. "אנחנו רואים בקבוקים, אבנים, ברזלים, יריקות, קללות. זו הפכה להיות כבר תופעה שמתרחבת לשכונות, שפעם לא היינו מכירים", הסביר גל. "זה קצת הסלים בחודשים האחרונים. התפקיד שלנו הוא להציל חיים, וזה לא ייתכן שילד בגיל תשע או עשר מרים אבן על כבאי בגיל של אבא שלו וגם על בוגרים יותר, זורק אבנים על אנשים שבאים להציל את החיים שלו. באים לכבות שריפה ומקבלים אבנים".
למה זה קורה? למה זה התרחב?
"יכול להיות שהתופעה החלה באזורים הקיצוניים ומכיוון שהיא לא טופלה על ידי המגזר החרדי בצורה תקיפה נוצרה סוג של לגיטימציה. ילדים מופרעים, שיש בכל מקום, לוקחים את זה למקום של אלימות. בלי קשר, אנחנו מייצגים בעיניהם את הממסד וכשאתה מייצג את הממסד זה גורם להם לרצון לתקוף אותך. לנו זה לא מובן כי אנחנו באים להציל אותם וחוטפים אבנים ומותקפים בצורה קשה. זה לא הגיוני אבל זה מתפשט וקשה לנו לנתח למה".
לדברי גל, התופעה התרחבה גם מחוץ לירושלים. "ראינו בשבוע שעבר במודיעין תקיפה מאוד קשה של לוחמי האש, שדרדרו עליהם סלעים ואבנים. שעה אחר כך בנווה יעקב זרקו אבנים על לוחמי אש, עשו ממש מארב, ותקפו אותם מהגבעות מסביב", אמר. "זה בלתי נתפס מבחינתנו, וצריך לגדוע את זה מהשורש. הקהילה צריכה לקום בקול צעקה ולהפסיק את התופעה הזו. אם ייפגע לוחם אש זה גם מסכן את האנשים שבבית. תחשוב שהבית בוער, ולוחמי אש נכנסים ותוקפים אותם באבנים - יהיה להם קשה לחלץ לכודים. בסופו של דבר גם לוחמי האש ייפגעו וגם מי שבאו לחלץ אותו יהיה בבעיה. לכן זה צריך להיפסק, וכמה שיותר מוקדם יותר טוב".