(צפו: חברו של אריאל רוניס מספר על ההתכתבויות ששופכות אור על התאבדותו)
אליעזר רוניס יצא בשעת בוקר מוקדמת מעירו צפת, מלווה בבת זוגו. ארשת פניו החתומה לא גילתה את סערת הנפש שהתחוללה בקרבו. מזגו השקט לא הסגיר את בליל מחשבותיו הסוערות. הוא התקרב אל קבר בנו והביט בו ברוך, אסף מכל ריק של נר והקריא קדיש בקול שקט. כשסיים, השתהה אילם מול האבן דקה ארוכה, ופנה ללכת.
חלפה שנה מאז שאריאל רוניס, מנהל בכיר ברשות ההגירה והאוכלוסין בתל אביב, שם קץ לחייו. השבוע, בתאריך הלועזי המציין את מותו, התייצב אביו אליעזר בבית הקברות האזרחי מנוחה נכונה שבכפר סבא. זהו איננו תאריך האזכרה הרשמי, אבל היה לו חשוב לבוא גם ביום הזה.
אריאל רוניס, גמלאי שירות הביטחון הכללי ומנהל לשכת האוכלוסין בתל אביב, נקלע לחילופי דברים עם אם צעירה ממוצא אפרו-אמריקאי שביקשה לרשום את ילדיה בלשכת האוכלוסין בחודש מאי בשנה שעברה. האם טענה שלא קודמה בתור בשל צבע עורה, והוסיפה שכאשר הציגה את המקרה לרוניס, הוא ביטל את דבריה בכעס, ושלח אותה חזרה לתור. זו האחרונה לא נותרה חייבת, ולמרות המבטא הזר בפיה, העלתה סטטוס רהוט, חד ומנוסח היטב לעמוד הפייסבוק הפרטי שלה, המגולל את שלטענתה עברה בלשכה, בתוספת שמו של רוניס כמנהל האחראי.
ההאשמות הקשות קיבלו אלפי שיתופים ברשתות החברתיות, והוצגו גם באמצעי התקשורת השונים. רוניס התקשה מול המתקפה האישית נגדו, וכנראה שלא יכול היה לשאת את מחול השדים סביבו: הטלפונים הרבים שקיבל מאמצעי התקשורת והופנו ישירות לדוברות, ההודעות המגדפות בפייסבוק שננעצו עמוק בליבו.
"שמי, אותו עמלתי לבנות במשך שנים, הוא עתה שם נרדף לתואר הקשה ביותר שניתן היה לחשוב עליו בהקשר אליי - גזענות", כתב במכתב אותו שיתף עם חבריו בעמוד הפרטי ברשת החברתית, שמאוחר יותר הפך למכתב פרידה. "אני מבין שזו תהיה מנת חלקי מעתה ואילך".
האם הצעירה הביעה חרטה, אבל זה היה מאוחר מידי. רוניס בחר לסיים את חייו. בסביבתה מספרים שהקושי בהתמודדות עם המקרה הוביל אותה לעזוב את הארץ, וכיום היא מתגוררת עם משפחתה בניו יורק, אבל לא ניתן היה להשיגה עד פרסום הכתבה.
"אני לא כועס עליה" אומר אליעזר שנמצא בעשור התשיעי לחייו. "יש לי כעס גדול על ששת אלפי האנשים שכתבו את מה שכתבו והפילו את בני בלי לבדוק ובלי לאמת את הפרטים. אני גם כועס על רפי רשף שנתן לה במה במשך עשר דקות בתכניתו - בלי להזמין מישהו שיתאר את הצד השני של המטבע".
לאחר היוודע מותו, האישה לא יצרה קשר עם המשפחה, אך אליעזר מספר שרשף עצמו התקשר להתנצל ולהדגיש שלא הזכירו את שמו של הבן בשידור. את אליעזר זה לא ניחם. "בפוסט שלה הופיע השם של אריאל. מי ששמע אותה וקרא את הפוסט יכול היה לעשות אחד ועוד אחד".
בערוץ 10 החליטו שלא להגיב על הדברים.
אליעזר הקדיש את השנה האחרונה בחייו כדי למנוע את האסון הבא, כדבריו. הוא פעיל בשדולה למרחב הווירטואלי והרשתות החברתיות בראשות חברת הכנסת רוויטל סוויד, ומרצה על סכנות הפייסבוק מול תלמידים. בפגישות הרבות עם הדור הצעיר הוא נשאל לא אחת האם הוא עדיין מחזיק בחשבון פייסבוק משלו. "יש לי פייסבוק, אבל לא ראיתי בזמן את הפוסט", הוא חוזר ואומר. "זה מצער אותי. לו הייתי נתקל בפוסט הייתי יכול לארגן יחד עם הבנות שלי תגובה נגדית שהייתה מורידה את המתלהמים". הכאב שלו מהול ברגשות אשם, באמונה שהיה בידו לשנות את גורל בנו. "אבל המקרה נודע לי רק בשבת אחרי המקרה, אני לא נכנס כל הזמן לפייסבוק".
בסביבתו של רוניס מספרים על איש צנוע, פרפקציוניסט ודעתן. הוא נהג להסתובב בין מבקשי השירות וכמעט שלא ישב במשרדו. אביו מספר שעבד כמעט בהתנדבות בעבור משכורת סמלית ואף ויתר על החזקת רכב. "תוך חמישה חודשים הוא הפך נערץ על ידי כל העובדים", התגאה בבנו. בזמנו הפנוי היה פעיל בעמותת "צועדים יחד למען עתיד משותף" הפועלת ל"שלום בית", בין ערבים ויהודים, ובמסגרת שירותו בשב"כ פעל למען שיקום חיילי צבא דרום לבנון שנקלטו בישראל.
עוד בוואלה! NEWS:
אריאל רוניס התאבד לאחר פרסום סטטוס: "חיים ומוות ביד הלשון"
"לא רואים כמוהו כל יום": המכתב שריגש את אביו של אריאל רוניס
איש הצללים שהלך אחרי לבו ונשבע אמונים לחבריו מצד"ל
אחד מהם הוא וויסאם אלדאו, שמשפחתו עבדה במשרד הביטחון והכיר את רוניס בתקופה שסייע לאנשי צבא דרום לבנון. "הוא עזר לאנשים כשהמדינה לא עזרה להם, הוא ממש הציל אותם, הרים את המשפחות שהיו במצב קשה. אחרי המעבר לישראל, הרבה אנשים רצו לחזור חזרה או לסיים את חייהם והוא היה יושב איתם שעות, שכנע אותם לעבוד, להישאר כאן, נתן להם סיבה לחיות".
עלי אחמד היה בן 15 כשנפגשו. אביו המנוח היה קצין בצבא דרום לבנון, שטופל במסירות על ידי רוניס. "הוא היה האיש שליווה אותנו לאורך כל הזמן מהרגע שהגענו לארץ. עזר בכל דבר, לא משנה אם זה קשור לתחום שלו או לא, עזר להירשם ללימודים, להתאקלם".
אביו של עלי נפטר כשלוש שנים לאחר שנקלט עם משפחתו בישראל. בעקבות המקרה התהדקו קשריו של רוניס עם המשפחה, והוא ליווה אותם בתקופת האבל ואחריה. "הוא היה בשבילי כמו אבא", מספר עלי בכאב של מי שעדיין לא השלים עם מותו, ונזכר כיצד עזר להביא את שאר קרובי משפחתו מדרום לבנון וסייע להם בקבלת האזרחות. "הוא היה אדם שיודע להקשיב, אף פעם לא אומר לא, תמיד הראשון לעזור. אבל הוא לא הרבה לספר על עצמו, ותמיד אמר שהכל בסדר". רוניס דיבר ערבית ועמד בקשר עם המשפחה עד יום מותו. "כל שבוע היינו מדברים, הוא אפילו היה בחתונה שלי. אני זוכר שיום לפני המקרה דיברנו בטלפון והוא אמר שהוא יבוא אלינו למחרת. אני עדיין לא מעכל שזה קרה, שהוא איננו".
גם ברשות האוכלוסין וההגירה לא ישכחו במהרה את הימים שקדמו למותו. מי שטיפלה במשבר ועמדה בקשר הדוק עם רוניס וכלי התקשורת, היא דוברת הרשות הוותיקה, סבין חדד. בשעת בוקר מוקדמת, שעות ספורות לאחר פרסום הפוסט, חדד קיבלה שיחת טלפון מרוניס. "דיברתי איתו מיד. הוא סיפר לי על האירוע עצמו ואמר ושלפנות בוקר שלחו לו את הפוסט. הוא נשמע מאוד מוטרד אבל קשה לדעת מה עובר על בן אדם בשיחת טלפון, לא הייתי לידו באותו הרגע".
שעתיים מתום השיחה עם רוניס החלו לזרום אל חדד טלפונים מכלי התקשורת. תחילה ניסחה תגובה תוקפנית, אך זמן קצר לאחר מכן הוחלט לשנות אסטרטגיה, למורת רוחו של רוניס. "האסטרטגיה הייתה לא להילחם בסוגיה ולא לעשות שיימינג למי שכתבה את הפוסט. רצינו להרגיע את הנושא ולהסביר שמדובר במילה מול מילה ויש שתי גרסאות שונות".
אך רוניס לא היה שקט. "מבחינתו, היה נראה כלפי חוץ שאנחנו פחות מגנים עליו. אבל הגנו עליו כמו שאנחנו מגנים על כל העובדים והמנהלים שלנו". בשעות שלאחר פרסום המקרה הם עמדו בקשר קבוע. חדד אימתה איתו פרטים ועדכנה אותו בהתפתחויות. לדבריה, כל כלי התקשורת שביקשו לעסוק בנושא פנו לתגובת הרשות, ורובם החליטו לוותר על פרסום הדברים מרגע שהובהר כי מדובר בגרסה מול גרסה. "בשונה מהרבה סיפורים אחרים, כאן לא הסתפקתי בתגובה רשמית ועשיתי שיחה עם כל אחד מהמגישים והתחקירנים שפנו אלינו. היה לי חשוב לדבר עם כולם ולהסביר את התמונה". במהלך סוף השבוע, כשהפוסט נגד רוניס צבר עוד ועוד שיתופים, מצבו הנפשי הורע. "איתי הוא לא דיבר", מספרת חדד, "אבל הוא היה בקשר עם העובדות והן סיפרו שהוא היה מאוד מוטרד ומאוכזב".
בערב חג השבועות קיבלה חדד טלפון מאחד הכתבים שחיפש אותה בדחיפות. הוא סיפר שרוניס העלה פוסט ממנו השתמע שהוא עומד לפגוע בעצמו. חדד ביררה עם המשטרה, ואכן רוניס הובהל לבית החולים, שם מת מפצעיו.
בדיעבד, שנה לאחר המקרה, היא תוהה אם היו צריכים לפרסם את התגובה הראשונית והפחות מעודנת, זו שרוניס רצה, ולדבר עם גורמים משפיעים במערכת חמש עם רפי רשף. "אבל זו חכמה בדיעבד", היא מציינת בעצב.
מאז המקרה הוחמרו הנהלים ברשות ההגירה והאוכלוסין. החשש הגדול היה ניסיונות חיקוי, ואלו לא אחרו לבוא. "היו לנו מקרים של אנשים שאמרו שיעשו את מה שעשו בתל אביב". באותה תקופה הועברה הנחיה לכל הלשכות שכל איום מסוג זה יועבר ישירות לטיפול קצין הביטחון. שבוע לאחר המקרה, נזכרת חדד, פרסמה אישה פוסט בקבוצת פייסבוק עירונית ובו היא טוענת נגד השירות שקיבלת ממנהלת סניף באחת הלשכות הקטנות. ברשות הגיבו בחריפות והודיעו שהם פונים למשטרה. הפוסט הוסר.
מיקי טל, ששירת עם רוניס בצבא, ובהמשך הצטלבו דרכיהם גם בשירות השב"כ, יוצא כנגד כל הטוענים שהתאבדותו של רוניס לא הייתה בעקבות מקרה השיימינג. "אני מכיר אותו טוב. הוא היה אדם בריא, בריא בנפשו. הוא הגיע להישגים שאנשים אחרים יכולים רק לקנא". ואכן, אחרי שיחות רבות עם חבריו ומכריו של רוניס - מצטיירת תמונה ברורה. "הוא היה אדם ערכי וישר שלא יכול היה לראות שנעשתה עוולה למישהו. כריזמטי עם ביטחון עצמי. כשהוא היה על ידך ידעת שהכול יהיה בסדר. היו לנו ויכוחים לתוך הלילה על סוגיות שונות. הוא לא היה מופנם אלא אהב להתווכח ולהשמיע דעתו".
טל מבקש להציג לראשונה בוואלה! NEWS תכתובת עם רוניס שהתנהלה שבוע לפני מותו. בהודעות מביע רוניס תדהמה נוכח "משפט השדה" שהתנהל נגד אישיות ציבורית מוכרת עוד בטרם הובהרו הפרטים. התכתובת, הנחשפת כאן לראשונה היא נבואית כמעט, ומעידה על רגישותו הרבה של רוניס לזירה הציבורית והאופן בו התקשורת והרשתות החברתיות מטפלות בסוגיות רגישות וחורצות דין.
"מרגיז אותי הסיפור. לא מכיר אותו אבל מרגיז אותי איך שאנשים נשפטים כמו באיזו מדינת עולם שלישי", כתב רוניס לחברו. טל עונה לו בהתייחס למקרה הנידון ש"עשו לו משפט שדה".
"באמת משפט שדה. ומה שהכי מרגיז שהמשטרה והפרקליטות שותפים לזה. אלה שאחראים על המערכת. מי ישמור על השומרים? באמת כולם מושחתים כאן?"
לאחר שרוניס פרסם את דבריו האחרונים, עוד בטרם נודע דבר מותו, ניסה טל לעודד את חברו. "אחי היקר, כמי שמכיר אותך היטב גם בשוחות של גולני ובשב"כ יודע אני אין ולו שמץ של גזענות בהתנהלותך בחיים, היום הטרנד הינו נושא זה והתקשורת מנצלת עד תום כול פיפס... חבל שלא נתת תגובה אצל רפי רשף לאותה הגברת וחבל שדווקא לך הדביקו תווית זו". מיקי טל לא ידע, אבל בשלב הזה כבר היה מאוחר מידי.
(עדכון ראשון: 18:05)