"אימא שלי התקשרה אליי מנמל התעופה בישראל ואמרה לי: 'הגענו עכשיו לארץ, תהיו שמחים, הכול בסדר, אתם לא צריכים לדאוג, אתם לא לבד יותר'", כך גילה אתמול (שני) נפתלי, לוחם בן 19 שעלה לארץ בגיל 14 מתימן, שהוריו עלו לארץ במבצע החשאי להעלאת היהודים ממדינה מוכת הקרבות. אלא שהבשורות הגיעו אליו דווקא כשהוא לא נמצא בישראל.
בתחילה הוא לא האמין למשמע אוזניו. נפתלי היה רגיל לקבל בכל שבוע שיחת טלפון מהסוכנות היהודית, שבה היו מודיעים לו כי הפעם זה קורה. "הם תמיד היו אומרים לי, השבוע הם עולים, בשבוע הבא הם עולים, ככה כבר כמה חודשים. בסוף זה לא היה קורה".
17 יהודים מתימן, רובם מהערים צנעא וריידא, הועלו לישראל בלילה שבין ראשון לשני במבצע חשאי מטעם הסוכנות היהודית, שחתם את גל העלייה מן המדינה. נפתלי לא ראה את הוריו יותר מארבע שנים ונסע לניו יורק כדי לבקר את שני אחיו המתגוררים שם. "היום אני מגלה את זה, ואני בכלל בארצות הברית", סיפר בעצב מהול בהתרגשות. "זה היה מאוד מרגש ומפתיע. אני כבר מחכה לחזור לארץ ולראות אותם".
עוד באותו נושא:
העלייה האחרונה מתימן: 17 יהודים הובאו באישון ליל לישראל
"היו לנו בתים יותר טובים בתימן": העולים הטריים מסתגלים לחיים בישראל
כשהוא לא דובר עברית ולא מכיר את התרבות הישראלית, עלה נפתלי לבדו לישראל. "למדתי הכול בארץ. הייתי באולפן, משם עברתי לפנימייה בירושלים ואז לבאר שבע. באוניברסיטת בן גוריון עשיתי מכינה לבגרות ואז התגייסתי לצבא".
הוא סיפר כי הנחיתה בארץ לא הייתה קלה. "זה מאוד קשה לעלות לבד, אבל הגענו למצב שאי אפשר היה לצאת בתימן מחוץ לעיר", אמר. "רוב היהודים מתימן עלו לארץ, ואנחנו לא יכולנו לצאת מהבית, הכול היה מסוכן. הערבים שונאים את היהודים, זורקים אבנים, מקללים, ופשוט החלטתי לעלות לארץ".
הוריו ביקשו ממנו שיחכה, אך הוא היה בשלו. "הם אמרו לי 'נעלה כולם ביחד', אבל ידעתי שזה הולך להתעכב, בגלל הבתים, בגלל הרכוש. אף אחד לא רצה לקנות מהם את הבתים. הערבים לא רצו לקנות מהיהודים את הבתים, הם רצו לקבל אותם בחינם. הגענו למצב שרצחו שם שני יהודים. כולם התחילו לפחד ורבים מהיהודים היגרו לארצות הברית, לאנגליה ולישראל". אביו של נפתלי שימש בתימן מנהל בית ספר, אך הוא נסגר כי לא נותרו יהודים בעיר. "אני אמרתי לעצמי שאני לא מחכה, אני חייב לעלות לארץ".
כעת נפתלי מוגדר חייל בודד. "בהתחלה היה קשה לחיות בישראל. אף אחד מהקרובים שלי לא היה בארץ. לא אחים, לא משפחה. עכשיו כיף לי בצבא, יש לי משפחה בצבא ומלא חברים, אספתי חוויות". עם עליית הוריו, הוא מקווה שגם הם יסתדרו בישראל. "אני לא יודע מה יקרה איתם, אבל אני אנסה לעזור להם ככל שאפשר".
עם גיוסו לצה"ל שירת נפתלי בחיל האוויר בתור נהג, אך עם הזמן הוא הרגיש שהוא חייב לממש את חלומו ולהפוך ללוחם. "לא הייתי מרוצה מהתפקיד בחיל האוויר, ואמרתי לעצמי שאם אני עולה לארץ אני חייב לעשות שירות משמעותי, ועברתי לשריון". נפתלי סיים את הקורס ועתיד להיות מוצב בחטיבה 188 בגבול לבנון. "אני פשוט מתרגש, הרבה זמן חיכית לזה. עשיתי את כל ההכשרה, ועכשיו הגיע הזמן לממש את זה", סיפר.
הוא מעיד כי הוריו גאים בו מאוד על שירותו הצבאי, אך בד בבד חששו מכך שמישהו בתימן ידע כי בנם משרת בצה"ל. "הם מאוד התרגשו, הילד הראשון שלהם בצבא. מצד שני הם מאוד פחדו שידעו מזה. עכשיו, ברוך השם, לא צריך לפחד. הם כאן בארץ, זה היה החלום שלי, לראות את המשפחה שלי בארץ, שיהיה מישהו שיתמוך בי, לחזור הביתה כשיש מישהו בבית. היה קשה להיות לבד כל השנים הללו".