יותר ממחצית מהישראלים חשים שהחברה בישראל נעשתה גזענית יותר בהשוואה למצב לפני שנתיים; יותר מ-70% סוברים שהרשתות החברתיות מקצינות את השיח הגזעני, ורבע מהישראלים חוו גזענות באופן אישי בשנה האחרונה - כך עולה מסקר חדש שפורסם היום (ראשון), וערך המטה למאבק בגזענות, באמצעות מכון רפי סמית', לרגל היום הבינלאומי למאבק בגזענות שיצוין מחר. נתוני הסקר, המציגים תמונה מדאיגה על המתרחש בחברה הישראלית, יוצגו בישיבת השדולה למאבק בגזענות בכנסת, שתקיים דיון מיוחד בנושא ביום שלישי.
על פי ממצאי הסקר, שנערך בקרב 500 נשאלים, התחושה הרווחת היא כי ישראל הפכה לגזענית יותר, בעיקר כלפי האוכלוסייה הערבית: 52% מהישראלים טוענים כי הגזענות במדינה החריפה בהשוואה למצב לפני כשנתיים. לעומתם, רק 11% חושבים שישראל הפכה לגזענית פחות ו-37% סוברים כי לא חל שינוי במצב. מפילוח הנשאלים עולה כי 67% מהאוכלוסייה הערבית סוברים כי רמת הגזענות במדינה עלתה, לעומת 49% בקרב האוכלוסייה היהודית. זאת, בעוד שרק 1% מהאוכלוסייה הערבית סבר כי החברה הישראלית גזענית פחות, לעומת 12% מהאוכלוסייה היהודית.
מושאי הגזענות המובילים בישראל הם האוכלוסייה הערבית, שלדעת 79% מהמשיבים סופגים את רוב הגזענות. אחריהם ניצבים מבקשי מקלט ויוצאי אתיופיה, ש-77% ו-75% בהתאמה סברו שהם מושא גזענות. בתחתית הרשימה ניצבו מזרחים, עולי ברית המועצות ולבסוף אשכנזים, עם 41%, 39% ו-20% בהתאמה. בקרב המגזר הערבי סברו 62% כי יוצאי אתיופיה הם מושא לגזענות, ורק 58% חשבו זאת לגבי מבקשי המקלט.
עוד בוואלה! NEWS:
מפילוח הנשאלים היהודים עולה כי 64% מהחילונים רואים את החברה כיותר גזענית, לעומת 41% מקרב מי שמגדיר עצמו מסורתי ו-27% מהמגדירים עצמם דתיים וחרדים. בקרב הציבור החילוני נמצאים האחוזים הגבוהים ביותר של הכרה בגזענות כלפי רבים מהמגזרים: 94% מהחילונים חושבים שיש גזענות כלפי ערבים, 91% כלפי מבקשי מקלט ו-83% כלפי עולי אתיופיה. לעומתם, פחות מהמסורתיים והדתיים חושבים שיש גזענות כלפי ערבים בקרב מסורתיים מדובר ב-73%, לעומת 63% בקרב דתיים. כך גם לגבי מבקשי מקלט 71% מהמסורתיים סברו שהם מושא לגזענות וכך גם 68% מהדתיים. הנתונים משתנים מעט בכל שנוגע לגזענות כלפי מזרחים 55% מהמסורתיים חושבים שיש גזענות כלפי ציבור זה, לעומת 41% מהחילוניים ו-35% מהדתיים.
מבין 25% מהנשאלים שהעידו כי חוו באופן אישי התבטאות או התנהגות גזענית בשנה האחרונה, באופן מפתיע, לא עלו הבדלים ניכרים בין יהודים לערבים. אחוז החווים גזענות באופן אישי היה גבוה יחסית בקרב עולים מחבר העמים, ש-35% מהם העידו על כך. אולם האחוז הגבוה ביותר של חוויות גזעניות כאלה נמדד בקרב צעירים: 37% מהמשיבים בגילאי 18-28 העידו על גזענות שהופנתה אישית כלפיהם.
לתחושת 72% מציבור העונים, הרשתות החברתיות גורמות להקצנת השיח הגזעני בישראל. עם זאת, רק 24% מהמשיבים טענו כי הרשתות החברתיות משקפות את השיח בחברה.
על פי הדעה הרווחת, הפתרון לבעיה ההולכת ומתעצמת הוא חינוך: 73% מהנשאלים טענו שחינוך הוא אפיק הפעולה החשוב ביותר למאבק בגזענות בחברה הישראלית. כ-11% ציינו שדוגמה אישית של פוליטיקאים ומנהיגים היא הדרך הטובה ביותר למאבק בתופעה, רק 6% סברו שהפתרון הוא אכיפה, ו-6% אחרים מאמינים שחקיקה היא האמצעי החשוב ביותר לביעור גזענות.
עו"ד נדאל עותמאן, מנהל המטה למאבק בגזענות, אמר כי הנתונים אולי מדאיגים, אך יש בהם ממד חשוב של אופטימיות. לדבריו, "הציבור הישראלי מודע יותר לגזענות, יודע לזהות אותה ומעוניין למגר אותה. הכרה במחלה היא שלב קריטי בטיפול, וגזענות היא מחלה קשה ומסוכנת שהתפשטותה עלולה להוביל להרס החברה".
"זה הזמן של נבחרי הציבור, של המנהיגים ושל משרדי הממשלה לקחת ברצינות את הנתונים ולפעול נגד הגזענות בחברה בישראל", הוסיף עותמאן. "בחברה שבה אחוזים כל כך גדולים בציבור מודעים לגזענות, בחברה שבה רוב הציבור טוען שהחברה הפכה גזענית יותר, יש מקום לטיפול שורש עמוק ועליו להתחיל מלמעלה".