נושאים חמים

דעה: החוצפה וההונאה הגדולה של הרפורמים

לרפורמים יש את החוצפה להתיימר לתת הוראות למדינה כיצד לעצב את דמותה כיהודית. אך האמת היא שלרובם המכריע אין מושג מהי יהדות, מהי שבת, מהו יום כיפור. הם בקושי יודעים דבר אחד - שחלקם יהודים

חוגגים בר מצווה אחרת (Family guide)
(צילום: Family guide)

מיליוני היהודים בארצות הברית, התומכים בנציגות הרפורמית, מוצגים כביכול כבעלי תודעה רפורמית דתית, הבאה להציג סדר יום חדש להלכה היהודי. אם בכלל קיימת תודעה כזו, היא ודאי אינה יהדות. זו פשוט דת חדשה. כשם שהנצרות, שבאה מהיהדות, היא דת חדשה.

אבל מדובר באחת התרמיות הפוליטיות הגדולות ביותר המנוצלת על ידי ההנהגה הרפורמית, המונה מספר מועט של "ראבייס" ו"פרזידנטים", לתעשייה של מיליוני דולרים, משרות עתירי כבוד והשפעה פוליטית. מה שמניע את ההנהגה הרפורמית אינה השאיפה הנאצלת לחלופה הגותית ליהדות ההלכתית המסורתית, אלא רק כסף וכבוד. רק זה. תאוות בצע כפשוטה. חבורה של נהנתנים, ריקים מתוכן רוחני המנצלים את רוח האומות הליברלית ואת אהדת התקשורת.

האמת היא זו: מיליוני היהודים התומכים בנציגות הרפורמית, הם ברובם המכריע יהודים שאין להם שמץ של מושג מהי יהדות ומהי מסורת יהודית. אין להם מושג מהי שבת. מהו יום כיפור. מהי שחיטה כשרה. תינוקות שנישבו במלוא מובן ההגדרה ההלכתית. הם בקושי יודעים דבר אחד, שהם יהודים.

הצטרפותם למה שמכונה הקהילה הרפורמית, היא רק לשמר איזה שהוא זיק ליהדות, בדרך כלל רצון להיקבר כיהודים. לעיתים גם לאיזה שהוא טקס פולקלוריסטי המזכיר בת מצוה או חתונה יהודיים. ובעיקר, סתם לחיות חיי קהילה ולא להיות תלושים. באותה מידה היו יכולים להיות חברי קהילת האגודה לצער בעלי חיים או האגודה לשימור פרחי הבר. רק שאגודות אלו אינן פוטנציאל ראוי דיו לאגור עוצמה וכסף.

אותם מיליוני יהודים, החפים מכל זיקה ליהדות - חלקם הגדול אף לא יהודים בכלל, כי נולדו לאם גויה ואב יהודי - מוצגים כאילו היו קהילה של הוגי דעות יהודים, אנשי דת מופלגים, ענקי רוח ההוגים יומם ולילה בתלמוד ופוסקים. מדברים על קהילה רפורמית, משל הייתה מכילה עולם ישיבות תוסס של אלפי לומדים יומם ולילה וחרדים ללימוד תורה. אותם מיליונים אינם אלא כגוים בצאתם וכגוים בביתם. הם לא חלופה למסורת היהודית. ממש לא. אצל רובם מה שמבחין בינם לבין הגויים היא העובדה שנולדו לאמה יהודייה.

וזו התרמית וההונאה הגדולה והמתמשכת של אותו מגזר רפורמי. של אותם "רבאייס" או "רבות" שמחתנים יהודים וגויים. של אותם ראבייס שלא מתביישים אפילו להגדיר עצמם כאתאיסטים. שהתחילו במאה ה-18 את דרכם כאורתודוכסים, ביניהם אף יודעי תורה, המבקשים תיקונים קלים בסידור התפילה וסיימו בגרימת התבוללותם של מיליוני יהודים.

בית הכנסת הרפורמי בגזר (יח"צ)
באותה מידה היו יכולים להיות חברי קהילת האגודה לצער בע"ח. בית הכנסת הרפורמי בגזר (צילוםף באדיבות המצלם)

הם אותם צאצאי הרפורמים שבאו לנשיא טרומן וביקשו לשכנעו שלא לתת יד להקמת מדינת היהודים כדי לא להיות נחשדים בנאמנות כפולה. הם אותם רפורמים שבשעה שחיילי צה"ל מקריבים את חייהם בקסבה בג'נין או בעזה, אוכלים המבורגרים וסטייקים במיאמי ביץ' או באיי הוואי, ואין להם כל כוונה אפילו לבקר בארץ פעם אחת בחייהם.

ועם כל זאת, יש להם את האומץ, התעוזה והחוצפה להתיימר לתת הוראות למדינת ישראל ולקהילה האורתודוכסית כיצד לעצב את דמותה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. וכל זאת, בשמה של קהילה רפורמית שלא הייתה ושלא נבראה, אלא לצורך אינטרסים נהנתניים של חבורת ראבייס ורבות שוחרי תאווה וכבוד.


לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.