סופת הפתע שתקפה אמש את ישראל גרמה לנזקים לא פשוטים. מנופים התמוטטו, דודי שמש נעתקו ממקומם, ושארית המסכה שנותרה על פניהם של עובדי חברת החשמל נקרעה גם היא. עד לאחרונה, עובדי חברת החשמל הצליחו להתחמק מהביקורת הציבורית שתקפה את עמיתיהם ברכבות, בנמלים ובשאר המונופולים הממשלתיים המנופחים. פרצופיהם הרציניים בעודם נתלים על מנופים גבוהים בחורף, במזג אוויר קשה, ותחת מטחי טילים בלתי פוסקים, סייעה לציבור להעלים עין מחגיגת המשכורות הבזבזנית, מההטבות המופרזות ומהשחיתויות שהתגלו מעת לעת בקרב בכירי החברה, ואולי במידה מסוימת של צדק. כי הרי בסופו של עניין, חלק מהעובדים דאגו לנו, גם שהיה קשה.
אבל סערת החורף הזו תקפה את חברת החשמל בעיצומו של סכסוך בין ההנהלה לעובדים ואלה, בניגוד לעבר, החליטו לשבור את הכללים ולשבות, דווקא בעיצומה של סופה, אשר גרמה להפסקות חשמל רחבות היקף, חלקן נמשכות גם עתה, 30 שעות לאחר תחילתה של הסערה.
האם מישהו שמע על שוטר שמחליט על שביתה איטלקית? האם היה כבאי כלשהו שהחליט לא לכבות שריפה מכיוון שבאותה העת התנהל מו"מ על תנאי העסקתו? האם היה קצין אחד שהחליט לנטוש את משמרתו כי מישהו רצה לפגוע בתנאי הפנסיה שלו? ובכן, לא. ומדוע? מכיוון שמדובר בשירותים חיוניים. ועל עובדי שירותים חיוניים, מונופוליסטיים, המדינה אוסרת לשבות.
אך על עובדי חברת החשמל לא מוטלת חובה שכזו. והיא לא מוטלת למרות שזרימת החשמל היא סם החיים של מדינה מודרנית. ללא חשמל אין הסקה, אין קירור, אין מחשוב, אין תאורה, אין מעליות, אין מים. אין שום דבר מהפריטים המאפשרים לנו לחיות אחרת מהחיים שהיו מנת חלקם של בני הארץ הזו בסוף המאה ה- 19.
ועדיין, אנחנו מאפשרים לקבוצה כוחנית של עובדים מיוחסים להחזיק את הכלכלה הישראלית ואת אזרחי ישראל בגרונם. במקום יד תומכת, השקעה ומסירות, אנחנו מקבלים הפניית עורף, גלגול עיניים ומשיכת כתפיים. עתה, משנקרעה המסכה, הגיע הזמן לתיקון היסטורי. תיקון כזה צריך לכלול פירוק של החברה למספר חברות יצרניות וניתוק בין תחזוקת וניהול רשת ההולכה לתהליך הייצור על מנת לשחרר את שוק החשמל ולמנוע מקבוצת עובדים אחת את היכולת לדרדר את כל אזרחי ישראל לחובות (כיום עומד חובו של כל משק בית בשל גרעון חברת החשמל על כ-30 אלף ש"ח) ולהותירנו כבני ערובה בעיתות חרום.
אנו ממתינים למחוקקים שיאסרו על עובדי חברת החשמל המונופוליסטית לשבות.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.