התקפת הטרור היום בסיני, באזור שייח זוויד, לא רחוק מהגבול עם ישראל, הסבה לכוחות הביטחון המצריים נפגעים רבים. זוהי דוגמא נוספת לקרב העז שמתחולל בתוך מצרים בכלל, ובחצי האי סיני בפרט, בין המשטר וכוחות הביטחון המצריים לגרילה והטרור.
בעקבות הפלתו של חוסני מובארק ב-2011, חלה הידרדרות מואצת במצב הביטחוני והכלכלי במצרים. עבד אל פתאח א סיסי, שעלה לשלטון ביולי 2013, מנסה מאז להעמיד את המדינה על רגליה. אחד האתגרים המרכזיים שלו הוא למגר את הגרילה והטרור בסיני. סיני הוא מדבר אבל למעשה ג'ונגל של גרילה וטרור שהתפשט ברחבי מצרים, ועשוי עוד לגבור. רק לפני כמה ימים נהרג בהתנקשות התובע הכללי של מצרים. בסיני עצמה, מאז 2011, כוחות הביטחון המצריים איבדו כאלף איש.
סיסי מנסה נואשות לחזק את הכלכלה המצרית באמצעות הבאת משקיעים, כריית נתיב מקביל לתעלת סואץ כדי להגדיל את ההכנסות ועוד. אחד מהענפים המרכזיים של הכלכלה המצרית, שספג מכה אנושה בשנים האחרונות, הוא התיירות, כולל בסיני. תיירים נהנים לעתים לטייל באתרי קרבות, אבל לא כל עוד הלחימה בהם נמשכת. גם בסיני אם בעקבות ירי צריך לרוץ מהחושה לשוחה זה משבש את התחושה הפסטורלית.
על מנת לעודד הגעת תיירים, יש לשכנע אותם קודם כל שהם יחזרו לביתם בשלום. אנרכיה בסיני מושכת אליה פעילי גרילה וטרור, לא בדיוק קהל היעד של התיירות המצרית. לכאורה מצרים יכולה לאבטח רק אזורים בסיני, אלו המועדפים על תיירים, אבל די בפיגוע בחלק אחר של חצי האי כדי שכולו יצטייר כמסוכן. תיירים שיבחנו אופציה של חופשה בסיני וישמעו על פיגוע שם לא יטרחו לברר האם ועד כמה זה קרוב להיכן שהם עמדו לנפוש. אגב זו בעיה שגם ישראל סובלת ממנה. די בפיגוע אחד בה כדי שרבים בחו"ל יחשבו שכל הארץ נתונה להתקפות קבועות של טרוריסטים.
מוחמד מורסי, איש "האחים המוסלמים" כיהן כנשיא המצרי במשך שנה, מה- 30 ביוני 2012 ועד ה- 3 ביולי 2013. הוא ניסה תחילה לשכך את הלחימה בסיני באמצעות הידברות ולאחר מכן באופן אלים יותר. סיסי, גנרל לשעבר, מעדיף לנהוג "בלי בג"ץ ובלי בצל"ם", בסגנון מצרי. אבל גישה אגרסיבית זו מעודדת אוכלוסייה בסיני לתמוך בגרילה והטרור. כמו כן רוב תושבי סיני, הבדואים, סובלים במשך שנים רבות מאפליה מכוונת והתעלמות מצרכיהם הבסיסיים.
יש לשנות מגמה זו על מנת שבדואים לא ידחקו להתפרנס מסיוע לגרילה וטרור. אך מצרים, השקועה בשפל כלכלי, מתקשה מאד להעביר תקציבי עתק אם בכלל לסיני, למרות סיוע כספי נדיב של מיליארדי דולרים ממדינות ערב במפרץ, שהיה מיועד גם לשיקום סיני.
מבחינת ישראל סיסי הוא מעין פרעה ידידותי ולכן היא מסייעת למצרים לדכא את הגרילה והטרור בסיני הן על מנת לייצב את מצרים, ותוך כדי כך את הסכם השלום עמה, והן כדי למנוע חדירות מסיני לנגב. לכן ישראל הותירה לצבא המצרי לחרוג ממגבלות הפירוז של חצי האי, אחד מיסודות הסכם השלום. באופן אירוני כדי לשמור על הסכם השלום ישראל ויתרה, ולו זמנית, על מרכיב מרכזי בו, במסגרת המלחמה למען השלום.
על ישראל להקפיד על היערכות מספקת וערנית בגבול עם מצרים, במיוחד ליד יישובים הקטנים הפזורים לאורכו ובאילת, העיר הסמוכה ביותר לאותו גבול. כמו כן על ישראל לסייע למצרים בדיכוי הגרילה והטרור במישור הביטחוני והכלכלי על ידי מתן מודיעין ועידוד ארצות הברית ומעצמות מערביות אחרות להשקיע בפיתוח של סיני.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.