החופש הגדול נפתח עבור תלמידי תיכון בהמשך ישיר לגל המחאות על מגבלות לבוש ואפליה מגדרית מצד נערות צעירות. שוב מתעוררים אותם דיונים נושנים על אורך המכנס, אורך החצאית ועומק המחשוף.
הורים רבים מאמינים עדיין שאם יצליחו לגרום לבת שלהם לצאת מהבית עם מכנס ארוך מספיק ועם חולצה ללא מחשוף הם עשו את המוטל עליהם כדי להגן עליה מפני הסכנות האורבות לה שם בחוץ. ולגבי הבנים? מה לגבי הבנים?! מרבית ההורים טועים עדיין לחשוב שאלימות מינית היא נושא "של בנות".
למעשה, כולנו רוצים שיגישו לנו את הנושא הזה על מגש. אנחנו רוצים שהילדים ירגישו בנוח לדבר איתנו ולהיעזר בנו, למרות שמעולם לא דיברו איתם על מין, מיניות ואלימות מינית. אנחנו רוצים שהם ידעו לנהוג באחריות למרות שמעולם לא הסברנו להם מה זאת אחריות? כשאני נפגשת עם הורים השאלה הנפוצה ביותר שאני שומעת היא "מהם סימני האזהרה והנורות האדומות שהילדה שלי עוברת פגיעה מינית?", הם מייחלים שסימני המצוקה יתגלו בפניהם בצורה ברורה ומסודרת כדי שידעו לזהות אותם מיד.
אני לא מזלזלת בקושי הרב לדבר עם הילדים על הנושא הזה, ובטח לא בדאגה של הורים והרצון לדעת מיד כאשר הילד שלהם מתמודד עם מצוקה וזקוק לעזרתם. אלא שבחינוך, אין קיצורי דרך.
בואו נדמיין לרגע סיטואציה שכיחה בבית שבו גדלים מתבגרים: הילד שלכם קיבל רישיון נהיגה ורוצה את האוטו כדי לצאת עם חברים. כשהוא התחיל ללמוד נהיגה דיברתם איתו על זה, הסברתם לו את האחריות הרבה שכרוכה בנהיגה, כאשר הופיעו בטלוויזיה תמונות של תאונות דרכים הפנתם את תשומת ליבו לכך והראתם לו כמה קטלניות עלולות להיות ההשלכות של נהיגה פזיזה. והנה הוא מבקש מכם עכשיו את הרכב בערב שישי. עכשיו את שואלים אותו אם הוא מתכוון לשתות? מי הנהג התורן? את מי הוא עוד מסיע ברכב? קובעים איתו שעת חזרה וכולי.
הילד שלכם הגיע לגיל הבגרות המינית ואולי אפילו התחיל לקיים יחסי מין מי לימד אותו על האחריות והסכנות שכרוכות בכך? בחלק מהבתים יודעים כבר שיש צורך לנהל שיחה על אמצעי מניעה. זה כמובן נושא חשוב, אבל זה רק חלק קטן מאוד מהאחריות הכרוכה בקיום יחסי מין. ברוב הבתים לא משוחחים על הסכמה, רגישות לזולת, בחירת השותף הנכון לקיום יחסי מין, הקשבה לעצמי ולגוף שלי, כיצד נכון להתקדם ביחסים אישיים ומה לא אמור לקרות ביחסי מין. כאשר מתפרסמות בטלוויזיה כתבות על פגיעות מיניות בקטינים, הורים רבים ממלאים פיהם מים מחשש שאם ידברו על כך עם הילדים שלהם הם "יכניסו להם רעיונות לראש".
הורים נמנעים מלקיים את "השיחות הכל-כך-מביכות" הללו ומשאירים את הילדים שלהם מבולבלים ומפוחדים. רבים אומרים לי ש"הילדים שלי יודעים שהם יכולים לדבר איתי על הכל". "זה נפלא" אני עונה להם "אבל מתי בפעם האחרונה דיברת איתם על יחסי מין ויחסים אינטימיים?", ברוב המקרים התשובה היא "מעולם לא". אנחנו רוצים שהילדים ידעו שהם יכולים לדבר איתנו על הכל, אבל מעבירים להם מסר סמוי שעל הנושא הזה, אנחנו לא מסוגלים לדבר.
הילדים ימצאו את התשובות לכל השאלות האלה, אבל הם ימצאו אותן במקומות הכי לא-נכונים: הם ימצאו אותם מהחברים "הלא-נכונים" והם ימצאו תשובות בפורנוגרפיה. האם אתם באמת רוצים שהילד או הילדה שלכם ילמדו על יחסי מין מפורנוגרפיה?
למרכז הסיוע מגיעות אלפי פניות מידי שנה, רבות מתוכן בתקופת החופש הגדול. כל מקרה של פגיעה מינית מותיר נערה או נער אשר האדמה נשמטה תחת רגליהם ומשפחה שעולמה נחרב עליה. במדינת ישראל כל ילד חמישי עובר תקיפה מינית. אחוז הפגיעות המיניות שמתרחשות בין בני-נוער עולה מדי שנה. רובנו רוצים לחשוב ש"הילד שלי לא יכול לפגוע בזבוב" ו"לילד/ה שלי זה לא יקרה". אלא שהסטטיסטיקה כבר לא עובדת לטובתנו והגיע הזמן שכל אחד ואחת מאיתנו יתחיל לטפל במניעת הבעיה. זה הזמן להכשיר את ילדכם לחופש הגדול.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.