כולנו מתהדרים בנוצות נאורות ומתנגדים להתעללות בבעלי-חיים, ובה בעת מממנים אותה מכספנו בכל ארוחת צהריים. הגיע הזמן לשים את האמת על השולחן: בתעשיית המזון מהחי מתעללים בבעלי חיים. כל הזמן ובכל מקום, כחלק מהנורמה והשגרה. לרוב במסגרת החוק, לעיתים בניגוד לחוק, אך אלה דקדוקי עניות; מה שחשוב הוא להכיר באמת פשוטה, שפעם אחר פעם נחשפת דרך תחקירים סמויים כדוגמת זה ששודר בחדשות 2 על בית המטבחיים דבאח, הגדול במדינה: עבור רובם המוחלט של בעלי החיים בחברה הישראלית, החיים הם גיהינום. המטרה הסופית שלשמה חברות מסחריות מחזיקים בבעלי-חיים, היא הריגתם ומכירת חלקים מגופם כמוצרי מזון עבור רווח כספי חורצת את גורלם האכזר.
קרוב לעשור אני עוסק בהסברה אל מול הציבור הרחב, מספר לאנשים על חייהם של עגלים, אפרוחים, חזירים ותרנגולות בתעשיות הבשר, הביצים והחלב. בכל הזמן הזה טרם נתקלתי, אפילו לא פעם אחת, באוכל בשר שמחזיק בתפיסה ערכית המצדיקה את הנעשה בתעשייה. איש עוד לא אמר לי בהחלטיות: "אני מעדיף שימשיכו להרוג אפרוחים בני יומם במכונת גריסה שהיא כמו בלנדר ענק שירוצץ להם את הגולגולת, הטעם של השניצל יותר חשוב לי". והרי מי שאוכל בשר משלם בדיוק על זה מיליוני אפרוחים ''פגומים'' בתעשיית הבשר נשלחים כל שנה למכונות גריסה שמרוצצות את גופם הקטן חתיכות חתיכות. וכך גם האפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים, שאין להם שימוש.
אף אישה עוד לא טענה בפניי בנחרצות: "אני שלמה עם כך שמחשמלים עגלים בשוקרים, פעמים רבות באזורים רגישים, בדרך להפוך לסטייק שלי. כי זה טעים ונוח, וזה חשוב לי יותר". וזו הרי שגרה בתעשיית הבשר פרקטיקת השימוש בשוקרים חשמליים על גופם של עגלים, תועדה שוב ושוב בתחקירים רבים. במילים אחרות, איש עוד לא טען באופן ברור: ''אני בעד התעללות מזוויעה בבעלי חיים. אני תומך בזה בלב שלם, החברה שלנו צריכה ויכולה לשלם את מחיר העינויים של חיות עבור שימור הרגלי התזונה שלנו''.
לכאורה, אף אחד לא מחזיק בערכי מוסר מפוקפקים כאלה, אבל ערכים נמדדים לפי מה שעושים, לא על פי מה שאומרים; שהרי אם לא כך הדבר, הפוליטיקאים הישראלים היו מצטיינים ביושר ומוסר. גם יאיר לפיד, ביושבו על כיסא שר האוצר, טען בנחרצות שהוא "נגד התעללות בבעלי חיים". אז אמר, ואחר כך נתן מאות מיליוני שקלים לתעשיות שמתעללות בבעלי חיים בצורה הכי קשה שיש. באנגלית יש ביטוי יפה: "שים את הכסף שלך איפה שהפה שלך". אם אנחנו מדברים הרבה על צער בעלי-חיים, מן הראוי שנחרים תעשיות מתעללות; כשאתה קונה בשר, ביצים וחלב אתה מושקע עד הצוואר בהתעללות בבעלי חיים. איך שאל שר האוצר לשעבר: איפה הכסף? זאת שאלה שכל אחד מאתנו חייב לשאול את עצמו כל בוקר.
"אין סכנה שבעלי החיים ילכו לגיהינום. הם כבר שם", תיאר ויקטור הוגו במדויק את מצבם של היצורים המופלאים שחולקים אתנו את כדור הארץ. למה אנחנו ממשיכים פעם אחר פעם לבחור לשלוח אותם לשם? למה אנחנו לא מסוגלים לעמוד מאחורי הערכים האמיתיים שלנו? למה פעם אחר פעם אנחנו מסובבים את הראש כאשר מישהו מציב מולנו מראה? האם תסתובבו גם הפעם?
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.