נסו לדמיין איך אנשים חירשים מסתדרים כשהם הולכים לביקור רגיל אצל הרופא או לקבלת חוות דעת שנייה, כשהם פונים לייעוץ משפטי, כשהם הולכים עם הילד ליום הורים, כשהם רוצים לקחת משכנתה בבנק או אפילו כשהם רוצים להזמין תור... נסו לדמיין איך הם לומדים במוסדות להשכלה גבוהה ואיך הם משתלבים אחר כך בעולם התעסוקה. נראה בלתי אפשרי נכון? אבל זה קורה ומילת הקסם היא "הנגשה".
מתחת לפני השטח מונחת בהדרגה התשתית למהפכה של ממש, מהפכת הנגישות לאנשים עם מוגבלויות, שבסופו של יום תיגע ברבים מאיתנו: בעלי העסקים, נותני השירות במגזר הציבורי והעסקי, המוסדות להשכלה גבוהה, מערכת הבריאות, מערכת החינוך וכמובן קהילת החירשים וכבדי השמיעה.
ברגע שייושמו באופן מלא תקנות נגישות השירות שאושרו ב-2013 ומיושמות באופן הדרגתי, יקרו שני דברים משמעותיים: האחד, חיי היום יום וההזדמנויות לאנשים עם מוגבלויות ישתנו באופן דרמטי ודבר נוסף שיעניין רבים מאיתנו הוא שהאחריות לכך, תעבור לגופים הציבוריים ולעסקים, כולל סנקציות של ענישה על הפרה.
לפני כ-20 שנה, עוד לפני שהתפשט השימוש במונח "הנגשה", נוסד המכון לקידום החירש במטרה להנגיש את עולם ההשכלה לאנשים חירשים וכבדי שמיעה, שעד אז הופנו בעיקר לעבודות עמלניות. מאז התרחבה פעילות המכון להנגשה בכל התחומים הנוגעים לחיי היום יום, לקהילת החירשים וכבדי השמיעה ומאות סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה כולל סטודנטים הלומדים עריכת דין ורפואה, לומדים במוסדות ההשכלה הגבוהה בעזרת הנגשה הממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי. אז איך מסתדרים בשיחה עם רופא? משתמשים באחת מ-45 השעות השנתיות הממומנות על ידי משרד הרווחה לתרגום לשפת הסימנים או לתמלול, מה שבוודאי אינו מספיק לכלל הצרכים במשך שנה שלמה.
תקנות נגישות השירות לאנשים חירשים וכבדי שמיעה, כוללות תקנות רבות הנוגעות לחובת ההנגשה של שירותים שונים, אם באמצעות מערכות הגברה, מידע כתוב, מתן אמצעים לתקשורת כתובה, תרגום לשפת הסימנים ותמלול. תקנה מספר 54 הנוגעת להנגשת טקסים ואירועים כבר בתוקף, והתקנה הנוגעת להנגשת מידע (או שירות) מורכב תכנס לתוקף ב1/7/2015.
לכאורה, מרגע כניסת התקנות לתוקף, בעיית ההנגשה נפתרה, אבל עלייה וקוץ בה. תקנות הנגישות מעוררות חשש ופחד גדול בקרב ארגונים וחברות, ובצדק. יישום התקנות כרוך בתקציבים נוספים ולא תמיד קיימת ההבנה שהנגישות טובה לעסקים. עסק נגיש משמעותו יותר לקוחות. עירייה נגישה, משמעה תושבים מרוצים. לבעיית התקציב נוסיף את העובדה שחלק מהתקנות כגון תרגום לשפת הסימנים יישומו רק כאשר יש דרישה לכך מהציבור.
בפגישה עם רכזת הנגישות באחת מהעיריות הגדולות בארץ היא טענה בפני שקהילת החירשים לא מורגשת אצלה בעירייה. "בוודאי", עניתי, "הטקסים והאירועים שלכם לא מונגשים, הסיורים שאתם מארגנים לא מונגשים וגם לא השירות, אז כיצד את מצפה להרגיש אותם?", רכזת אחרת טענה ש"טקס יום הזיכרון אינו טקס לקהל הרחב, רק משפחות שכולות מוזמנות... למעשה, יש כאן הדרה של אוכלוסיה שלמה מחי היום יום". בדיוק לשם כך בדיוק נכתבו התקנות.
והנה מקרה קלאסי של ביצה ותרנגולת. תרגום לשפת הסימנים יינתן עם דרישה, אך לשם כך צריך לדרוש, ואילו קהילת החירשים אינה רגילה בהכרח לעמוד על זכויותיה ולעיתים אף אינה מודעת להן. כדי שהמהפכה אכן תקרה, יש צורך בלקיחת אחריות של הגופים הציבוריים והעסקיים ביישום התקנות. עוזרת לכך העובדה שהקנס על הפרת התקנות הוא עד 50,000 ש"ח, ללא הוכחת נזק.
מעבר לכך נדרשת פעילות נרחבת של הסברה, סנגור ותיווך בין קהילת החירשים והארגונים הציבוריים והעסקיים. לשם כך בדיוק הקמנו בחודשים האחרונים את המרכז לנגישות וההסברה שלנו. המרכז מפרסם את חובת ההנגשה לארגונים ולקהילת החירשים, מקבל פניות מקהילת החירשים וכבדי השמיעה על אי יישום תקנות הנגישות ופונה לארגונים הרלוונטיים בדרישה ליישומן.
כך תקרה פה מהפכה. מהפכת הנגישות לאנשים חירשים וכבדי שמיעה. ואם אתם אזרחים שאיכפת לכם, נותני שירות, מנהלים ובעלי עסקים, עזרו לרוחות המהפכה לחולל פה סערה של ממש. סערה שאחריה העולם יהיה טוב יותר עבור 750,000 איש.
היום הוא יום השמיעה הארצי
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד.