עדויות מניצולים וסיפורי זוועות: התכנית החדשה ללימודי השואה במגזר הערבי

מערך לימודי השואה יורחב השנה לראשונה לתלמידים במגזר הערבי. מדובר בתכנית החינוכית "בשבילי הזיכרון", שהושקה בשנה שעברה בחוזר מנכ"ל בהוראת שר החינוך לשעבר שי פירון, והורחבה עתה לחטיבות הביניים והתיכונים במגזר הערבי, הדרוזי והצ'קרסי. במסגרת התכנית יינתן דגש לסבלם של היהודים, מעשי הזוועות שעבר העם היהודי, נושא רצח העם וכן הפן ההומניסטי והציוני.

ביומיים הקרובים יפיצו במשרד החינוך את הערכה השלמה של לימודי השואה לתלמידי כיתות ז'-י"ב במגזר הלא יהודי. הערכה תכלול שישה מערכי לימוד, בהם מערך העוסק בסיפורי מוכרי הסיגריות בגטאות ומערך העוסק ביחס הערבים לשואה. ביום רביעי, ערב יום השואה, ידונו בכירי המשרד עם נציגים מהמגזר כיצד ליישם את התכנית. במשרד החינוך מעריכים כי בשל רגישות הנושא היא תיושם בהדרגה: ראשית על ידי מנהלי בתי ספר ומפקחים אזוריים המחוברים לנושא, ולאחר מכן לכלל בתי הספר. התכנית תיושם בכל בתי הספר המגזר הלא יהודי עד שנת הלימודים הבאה.

בהתאם לתכנית הלימודים, יעבירו אנשי חינוך מהמגזר הערבי לתלמידיהם עדויות של שתי תאומות ששרדו את השואה, יציגו אלבום תמונות ממחנה ההשמדה אושוויץ, בליווי כתוביות והסברים קוליים בשפה הערבית, ויקרינו סרטון המציג את התייחסותם של בכירים במגזר לנושא. המורים במגזר הלא יהודי יכוונו את התלמידים לדיון בסוגיות ערכיות, כפי שהדברים מתבטאים בשאלות שיחולקו לצד הקרנת סרטים בנושא. המורים הונחו להתייחס למושגים השמדה, מחנה עבודה, מחנה ריכוז, ניסויים רפואיים, קורבן וגזענות.

באחד הסרטונים שנכללים בתכנית הלימוד מתראיין פרופסור פאדל מנסור, חוקר בתחום הביולוגיה וחבר המועצה הדתית העליונה. "הרעיון לבקר באושוויץ הוא רעיון הומניטרי שנובע מהרצון לבטא הזדהות עם האדם הכואב, הדואב והנרדף", הוא אומר, "ואולי בבחינת הצעד המהותי הראשון להיכנס ללב ולראש היהודי, כדי לומר ליהודי: אנו חשים בכאבך. זה מקור הצעד שנועד להביא תקווה וליצור דרכים חדשות להבנה ולדו קיום".

לקריאה נוספת:
תיעוד: מבט מבפנים על חדר המבצעים של דאעש
580 עובדי מפעלים בדרום בסכנת פיטורים: "לא יודעים מה יהיה הסוף"
בשל נאום האפיפיור: טורקיה מחזירה את שגרירה מהוותיקן

במהלך הסרטון נשמע קולו של ראש הכנסייה הקתולית בנצרת ומנהל בית ספר "אלמוטראן" בעיר. "עמותת נ.א.ס קיבלה עליה ללמוד את הכאב שחווה העם היהודי. השואה אמנם רחוקה מאיתנו, אך היא נוגעת גם לנו, כי בשואה ירדה האנושות לשפל המדרגה", אמר.

המפקחת על הייעוץ החינוכי במגזר הערבי בחיפה, היאם טנוס, מדברת גם היא בסרטון, ערב יציאתה למשלחת לאושוויץ בליווי תלמידים ערבים. "אני חוששת ודואגת מאד בגלל הנסיעה", היא משתפת, "המסע בעיניי הוא כזה שילטש אותי וינקה אותי מבפנים, כשאני חשה בייסורי האחר אני מרפאת את עצמי".

קודם לכן הנושא לא נלמד כלל במגזר הלא יהודי. ב-2011 הופץ חוזר מנכ"ל שקבע כי מבחני הבגרות בהיסטוריה יכללו שאלה על שואת העם היהודי בין השנים 1945-1933, שכן עד כה הנושא נדון בקרב תלמידים לא יהודים כחלק מנושא בחירה. השינוי אירע לאחר דוח מבקר המדינה ב-2010, שבחן את לימודי השואה בכלל מערכת החינוך בארץ ומתח ביקורת על כך שלא הוכנה תכנית מתאימה לנושא זה במגזר הלא יהודי.

"ביום השואה הנוכחי הנושא עדיין יהיה נתון לשיקול דעתם של בתי הספר, ואני צופה שימוש קטן השנה בתכנית לימודים זו", אומרת אלירז קרוס, מנהלת אגף חברה ורוח במזכירות הפדגוגית, שריכזה את התכנית "בשבילי הזיכרון" במשרד החינוך. "בכלל, מהרגע שניתנת הנחייה מערכתית לתכנית חדשה ועד ליישומה, תמיד יש תהליך".

מטרת התכנית לכלל התלמידים במערכת החינוך, היהודית והלא יהודית כאחד, היא להקנות חומרי עזרי לימודיים לאנשי החינוך בכל הקשור למערך לימודי השואה. התכנים מחולקים לפני שכבות גיל ומותאמים רגשית, פסיכולוגית וקוגניטיבית לפי רמת התפתחות של התלמיד. זאת, לאחר שמשנת 2011 ועד כה, למדו תלמידים הלא יהודים על הנושא במסגרת הבגרות בהיסטוריה, כלומר בכיתות י"א-י"ב, והדגש ניתן על הפן ההיסטורי-אוניברסלי.

עוד מצוין בדברי ההסבר של משרד החינוך לאנשי ההוראה במגזר כי "דבריהם של אינטלקטואלים ערבים מלמדים במיוחד על הרלוונטיות של נושא השואה לחברה הערבית כיום, ולמקומו של הנושא בדו-שיח הישראלי-ערבי".

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

(עדכון ראשון: 20:56)