נושאים חמים

בחיפה מתים יותר: "נדאג שהזיהום במפרץ לא יגיע יותר לקו האדום"

הדיון בהתנגדויות להרחבת מתחם בתי הזיקוק נמשך, כשברקע דוח תקדימי של משרד הבריאות שמצא לראשונה קשר ישיר בין הזיהום במפרץ לבין תחלואה חריגה בסרטן. עם זאת, המדינה מבטיחה שרמת הפיקוח והניטור, שנועדו לשמור על בריאות הציבור, תוחמר

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
בתי הזיקוק חיפה (שרון בוקוב)
מתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום ארכיון: שרון בוקוב)

לקראת הרחבת הבינוי במתחם בתי הזיקוק במפרץ חיפה: ועדת ערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ממשיכה לדון בעררים לגבי התכנית להרחבת הפעילות בבתי הזיקוק ולהעתקת חוות מיכלי דלק לאזור. חוות דעת משפטית של משרד הבריאות מבהירה כי המטרה היא לשמור על ערכי זיהום נמוכים מהמקובל וכי יוחמרו התנאים של תקני איכות האוויר, גם אחרי מימוש התכנית, שכבר אושרה עקרונית.

עמדה זו מעודדת, במיוחד אחרי פרסום מסמך של אותו משרד, בשבוע שעבר – שהראה כמה חמור המצב במפרץ חיפה מבחינת התחלואה בסרטן. הוא הראה לראשונה שקיים קשר בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת במפרץ חיפה.

משרד הבריאות הגדיר תחום בכל הנוגע לזיהום האוויר. הקו האדום (או "ערכי סביבה" במינוח המקצועי) הוגדר בתור הסף העליון של הערכים המזהמים באוויר – שמעליו הזיהום הוא אסור לפי חוק, ומסוכן מן הסתם. הקו התחתון (או "ערכי יעד") הם ערכי המינימום של הזיהום, שאליהם יש לשאוף כדי למנוע חשש לבריאות הציבור. "גם חריגה מערכי יעד עשויה להיות אסורה לפי דין", כך קבעה היועצת המשפטית של משרד הבריאות, עורכת הדין מיכל גולדברג, בחוות דעת שכתבה לאחרונה. מדובר בקביעה משמעותית שיוצאת בימים שבהם דנים בהתנגדויות להרחבת הבינוי.

עוד בנושא
150 הפגינו מול בתי הזיקוק בחיפה נגד "התעשייה המזהמת"
דוח: כשלים בהליך ניטור זיהום האוויר באזור חיפה
2,500 בני אדם מתים מזיהום אוויר כל שנה - ולאיש לא אכפת

חוות הדעת קובעת כי בידי ועדת התכנון המחוזית סמכות לקבוע תנאים מחמירים ביחס לתקני איכות אויר. דברים אלה מצטרפים למסמך של פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שהוגש לידי הוועדה הדנה בערר. המסמך, שמצא לראשונה קשר בין הזיהום והתחלואה במפרץ, התקבל על ידי הוועדה המייעצת לאפידמיולוגיה סביבתית של משרד הבריאות. זאת, נוכח הממצאים שהראו בין היתר חריגות בחומרים המזהמים באוויר ובפליטת המזהמים – למול נתוני התחלואה והמחקרים האפידמיולוגים באזור מפרץ חיפה.

הזיהום בחיפה נותר גבוה לאורך זמן

על פי המסמך, בין 2006 ו-2011 היה שיעור הגברים הסובלים מסרטן חודרני באזור גבוה ב-15% מהממוצע הארצי. נתון דומה נרשם גם בקרב נשים. בנוגע לסרטן ריאות, אשר הוגדר כקשור סיבתית לזיהום אוויר, נמצא כי בנפת חיפה ישנה תחלואה מוגברת באופן מובהק בהשוואה לממוצע הארצי. "המדדים בחיפה נותרים גבוהים לאורך זמן, למרות הפחתה בערכים של מזהמים סביבתיים מסוימים", נכתב במסמך.

גרוטו הזכיר בדבריו גם מחקר שמצא קשר מובהק בין מגורים בקרבה למיכלי הדלק בקריית חיים (חוות תש"ן - תשתיות נפט ואנרגיה, א.א.) וצפיפות הופעת מקרי סרטן ריאה. במחקר, שערכו פרופ' בוריס פורטנוב וד"ר מרינה זוסמן, מהחוג למשאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה דווח כי מי שגר ברדיוס של עד 200 מטר מחוות המיכלים, צפיפות מקרי סרטן ריאה גבוהה פי 4.73 בקרב מבוגרים עד גיל 65, ופי 17.7 מעל גיל 65, זאת בהשוואה למי שגר במרחק מ-800 ועד 1000 מטר מהמיכלים. "המחקר מצביע על קשר בין חומרים נדיפים האופייניים למיכלי דלק לבין תחלואה באזור", נכתב. מחקרים שנערכו לפני עשור מצביעים גם הם על שיעור גבוה של מחלות לב ומחלות נשימתיות.

לדברי שמואל גלבהרט, לשעבר סגן ראש עיריית חיפה, המספרים האלה מסתירים את העובדה שבאזור חיפה מתים בממוצע על 184 נשים וגברים יותר מסרטן מאשר באזורים אחרים בארץ. "184 הוא 'עודף' הפטירות מסרטן חודרני, בשנה, בנפות חיפה ועכו. 184 בני אדם. יותר מפי שניים מהרוגי מבצע 'צוק איתן', בהבדל אחד: התמותה החריגה מסרטן באזור חיפה היא לא חד- פעמית, אלא היא קורית בכל שנה".

התכנית המדוברת להרחבת הבינוי (אף שהגודל הפיזי של המתחם יקטן במעט) קובעת גם את הסדרת הפעילות במתחם בז"ן, שנמצא שם מאז תקופת המנדט הבריטי. עד התכנית הזו, לא חלה על המתחם שום תכנית מתוקף חוק התכנון והבנייה. הוועדה המחוזית לתכנון ובניה באיזור חיפה אישרה את התכנית בינואר 2014, בכפוף להסתייגויות הכוללות קבלת היתרי בנייה למתקנים, רק אם אין בהם כדי לגרום לעלייה בקצב פליטת המזהמים לאוויר בהשוואה למצב הקיים.

במענה לשאלת וואלה נמסר ממשרד הבריאות כי "משרד הבריאות תומך באישור התוכנית בתנאים המחמירים שהציב ואושרו על ידי הוועדה המחוזית - שלא תהיה כל תוספת של זיהום אוויר באזור מסוים או בכלל מפרץ חיפה. בלי קשר לעמדה זו, המשרד סבור שיש לנקוט בצעדים להפחתת זיהום האוויר מכל המקורות באזור".

פעילי מגמה ירוקה נגד הרחבת בתי הזיקוק בחיפה (יח"צ)
הפגנה נגד הרחבת מתחם בז"ן (צילום ארכיון: יח"צ מגמה ירוקה)

למרות מסקנות הצוות של פרופ' גרוטו, יש לציין כי עד כה לא נעשה מחקר מקיף ומסודר, שנמשך לאורך שנים, בנושא הקשר בין זיהום האוויר והתחלואה העודפת במפרץ חיפה. המחקרים עליהם נסמכו, התבססו על מדגמים קטנים ועם יכולת מוגבלת להסביר על קשר בין הזיהום לתחלואה.
עם זאת, אתמול הושק באוניברסיטת חיפה פרויקט כזה שיזם איגוד ערים להגנת הסביבה באיזור מפרץ חיפה.

מדובר בפרויקט מחקר שתוביל אוניברסיטת חיפה לניטור אפידמיולוגי באזור מפרץ חיפה, שיבדוק אם קיים קשר בין מצב איכות האוויר לבין תחלואה באזור מפרץ חיפה. הסקר יימשך בחמש השנים הבאות. הסקר יהווה כלי בידי הרגולטור של משרד הבריאות וניתן יהיה להשתמש בממצאים שלו לצורך קביעת מדיניות התכנון במפרץ חיפה. פרופ' בוריס פורטנוב מאוניברסיטת חיפה, מנהל הפרויקט ואחד משלושת החוקרים הראשיים, אמר לוואלה כי לדעתו "מחקר בהיקף כזה לא נעשה בשום מקום בעולם".

פרופ' שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות, אמר כי התקווה היא שבזכות המחקר הזה "נדע בפעם הראשונה, על בסיס עובדות מדעיות, אם יש קשר סיבתי בין זיהום האוויר במפרץ חיפה לתמותה ולתחלואה העודפת באזור, ואם כן, איזה מזהמים בדיוק תורמים לכך".

מדובר בפרוייקט מחקר גדול שבו ישתתפו 20 חוקרים וחוקרות מתשעה מוסדות שונים, כולל אוניברסיטת הרווארד האמריקנית. את המחקר יובילו ביחד עם פורטנוב פרופ' שי לין ופרופ' רפאל כראל. הפרויקט ממומן על ידי איגוד ערים אזור מפרץ חיפה להגנת הסביבה. מאגר המידע שישרת את החוקרים יכלול מדגמים ענקיים עם עשרות אלפי בני אדם. המחקר יכלול גם "ניטור ביולוגי" כשרמות וסוגי הזיהום ימדדו בגוף הנבדקים. "אני מקווה שכבר בשנה הראשונה נוכל להסביר את הסיבה לתחלואה העודפת", אמר פורטנוב. לדברי משרד הבריאות, "תוצאות המחקר יוכלו לסייע ולהרחיב את המידע הקיים ולקשור באופן כמותי ומפורט בין זיהום האוויר לתחלואה".

חייבים פעולות נוספות

בינתיים, בידי מקבלי ההחלטות יש כבר מסמך מנחה שפרסמה לפני חצי שנה ועדת המשנה לנושאי תכנון וסביבה במפרץ חיפה. הוועדה, בראשות חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) קבעה כי "ממצאי התחלואה החריגים באזור מפרץ חיפה מחד גיסא, ועומס הזיהום הקיים באזור המפרץ, מאידך גיסא, חייבים להיות קו מנחה עיקרי להחלטות התכנוניות המתקבלות ביחס לאזור זה".

ועדת חנין הוסיפה וציינה אז כי שיעור גבוה בתחלואת סרטן בהשוואה לאיזורים אחרים בישראל ורמות הזיהום התעשייתי מחייבות פעולות נוספות להפחתת זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה.

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה הייתה לא להסתפק בצעדים שבהם נקטו עד היום המשרד להגנת הסביבה ואיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה ולפעול להשגת רמות נמוכות יותר של זיהום אויר. בישיבה שבה הוגש הדוח, אמרה יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה דאז ח"כ מירי רגב כי "חייבים לבחון את סוגיית מטרופולין חיפה בראייה כוללת – סביבתית, בריאותית וחברתית, ואי אפשר לבחון את ההיבטים התכנוניים בנפרד". רגב הנחתה להעביר את הדוח לכל גורמי הממשלה הרלוונטיים על מנת שיילמד ביסודיות לפני דיון נוסף. הנחיות אלו לא יושמו. מאז הוגשו המסקנות, אחרי עבודה יסודית שנמשכה מספר חודשים, לא קרה דבר. פיזור הכנסת והקדמת הבחירות קטעו גם את ההנחיה כי ועדת המשנה תמשיך לפקח על יישום מסקנותיה והפיכתם לתכנית עבודה בפועל.

נוסף על כך, שר הגנת הסביבה לשעבר, עמיר פרץ, הנחה בשנה שעברה את צוות הבדיקה לבחינת המפגעים הסביבתיים באיזור מפרץ חיפה להגיש את מסקנות והמלצות, ולהכין תכנית להרחבת הפיקוח. להקמת הצוות קדמו שורה של מפגעי סביבה באיזור חיפה: שריפה שבערה במשך כשבוע באתר אשפה לא חוקי ממזרח לנשר ושגרמה למפגעי ריח וזיהום אויר, תקלה במפעל "כרמל אולפינים" שיצרה להבה גדולה, התפשטות עננת חומר גופריתי לא מזוהה בקריית חיים, ושרפה בתנור במפעל גדיב שבמתחם בתי הזיקוק. הזמן שהוקצב עבר ומסקנות הוועדה טרם הוגשו. מאז, פרץ התפטר מהממשלה, הכנסת פוזרה, נערכו בחירות וטרם קמה ממשלה חדשה.

המשרד להגנת הסביבה מסר כי "בזכות פעילות הניטור והאכיפה של המשרד להגנת הסביבה, מאז שנת 2009 צנחה פליטת הגזים הרעילים במפרץ בלא פחות מ-70%. במטרה להמשיך במגמה זו וכחלק מהמאבק הבלתי מתפשר של המשרד בזיהום האוויר במפרץ חיפה מינה מנכ"ל המשרד צוות בדיקה בראשותו לבחינת המפגעים הסביבתיים באזור וגיבוש המלצות אופרטיביות בנושאי הסדרה, פיקוח, אכיפה והגברת השקיפות מול התושבים. לפני מספר ימים קיים הצוות ישיבה מסכמת והדוח הסופי, אשר יכלול מסקנות והמלצות לשר הנכנס ושיפורסם לאחר אישורו".

לפניות לכתב אלי אשכנזי: elidanaa@gmail.com