נושאים חמים

רוצים גיוס? תנו חיבוק לחרדים

האם החרדים ממשיכים להילחם בכל הכוח בחוק הגיוס או שהם מחפשים דרך לרדת מהעץ? ולמה מערכת הביטחון משחקת לידי אלו שמתנגדים נחרצות לגיוס?

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
בחור ישיבה בירושלים חולף סמוך ללשכת הגיוס בירושלים, פברואר 2012 (רויטרס)
למה לא אומרים לחרדים שאפשר גם לעשות שירות לאומי (צילום ארכיון: רויטרס)

מחקר שנערך בכנסת בתחילת השנה חשף רשלנות שערורייתית ביחס של משרדי הממשלה לעבודת הכנסת. מבין 150 חוקים שחוקקו בעשור האחרון ושבהם נקבע תאריך מסוים לכניסת חוק לתוקף - יושמו 100 בלבד. כלומר, משרדי הממשלה לא מצאו לנכון להתייחס לשליש מהחוקים שעברו בקריאה שנייה ושלישית. למה? כי לפעמים זה נתקע בבירוקרטיה, לפעמים הג'ינג'י עם נוסח החוק יצא להפסקת צהריים לפני שנתיים ומאז לא חזר, וברוב המקרים פשוט לא בא להם. לכן נהגה הכנסת בחכמה כשהקימה ועדה לבדיקת יישומו של חוק הגיוס, מחוקי הדגל של הממשלה הנוכחית, שבכוחו עוד לעורר כאן מהומת אלוהים.

דיון הבכורה שנערך אתמול (שלישי) הוכיח עד כמה העסק מסורבל ועד כמה יד ימין לא יודעת מיד שמאל. לראש מנהלת השירות האזרחי-לאומי, השר שלום ג'רבי, היו כמה סיפורים מאלפים. למשל, שהצבא (לא ברור למה) מסתיר מצעירים חרדים שמגיעים לצו ראשון בלשכת הגיוס את האפשרות להתגייס לשירות האזרחי. יש למנהלת השירות האזרחי-לאומי חדר בבקו"ם, הוא סיפר, אבל הוא בכלל בקצה השני של המסדרון. החיילים שמשוחחים עם החרדים לא מוצאים לנכון לספר להם על האופציה של שירות שאינו צבאי. ג'רבי ביקש שלפחות יתנו לו לתלות איזו כרזה בבניין שתזכיר לחבר'ה שהם יכולים על פי חוק לבוא אליו. בצה"ל סירבו.

והנה עוד סיפור: החוק קובע שמשרתים בשירות אזרחי לא יוכלו להרוויח יותר מאלו שבחרו במסלול הקרבי. לג'רבי אין בעיה עם העניין. הוא רק ביקש מהצבא שיעבירו אליו את טבלת השכר שלהם על מנת שיוכל להתאימה לזו שאצלו. חודשים הבקשה תלויה באוויר, ונאדה – הג'ינג'י עם טבלאות האקסל נעלם איפשהו בשלישות. זה אולי נשמע כמו חלמאות ישראלית טיפוסית, אבל עלול להיות לה תג מחיר גבוה. בגלל המחסור בנתונים, במנהלת לא יכולים לגייס צעירים בחודשים האחרונים. כתוצאה מכך רק כ-800 חרדים הצטרפו מאז יולי האחרון. היעד לשנה, שנמדדת מיולי עד יולי, הוא 1,300. למספר הזה אין סיכוי שיגיעו בתוך שבוע. לפי לשון החוק, אי עמידה ביעדים תגרור סנקציות כלכליות על הישיבות החרדיות. אחלה סיפתח לחוק, הא?

פוסט פוליטי | לכל הטורים של לירון מרוז

חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) שנכח בדיון איבד את סבלנותו כששמע את התירוצים של משרד הביטחון. "זה צריך לקחת חודש?", הוא צעק, "נולדנו אתמול? איזה זלזול זה. אחרי זה יגידו שהחוק לא טוב. זו סתם חפיפניקיות. אני ממש מתבייש, מזל שאני לא מתעקש שיכתבו עלי 'ראש אכ"א לשעבר'".

האם אנו צפויים בקרוב לקיצוץ בישיבות בעקבות אי עמידה ביעדים? סביר להניח שלא. בכנסת יידעו לעשות את ההתאמות כדי לא להבעיר את השטח. ובכל זאת, מוטב שבמשרד הביטחון יבינו שכדי לתת צ'אנס כלשהו לחוק הזה, שמלכתחילה הועמד על כרעי תרנגולת, כדאי שמישהו שם ייכנס לדיר-באלק.

ח"כ אלעזר שטרן בישיבת סיעה של התנועה, אוקטובר 2013 (נועם מושקוביץ)
"איזה זלזול". חבר הכנסת שטרן (צילום ארכיון: נועם מושקוביץ)

ובאותו עניין מוטב לשים לב לדבר הבא: על אף הנושא הטעון, הישיבה היתה כמעט נטולת גוון פוליטי ועסקה בפרטים הטכניים של יישום החוק. חברי הכנסת החרדיים שנכחו, מאיר פרוש ומשה גפני (יהדות התורה), הדגישו כל הזמן את האטמוספירה החרדית. האווירה שנוצרה ברחוב, אמרו, היא זאת שמונעת מההמונים להתגייס ולא מכשול בירוקרטי כזה או אחר. ניתן לפרש את האמירות הללו כחוסר רצון מוחלט מצד החרדים לשתף פעולה עם החוק. אבל אפשר גם אחרת. "החרדים", אומר גורם שמכיר היטב את החברה החרדית ואת החוק, "צריכים שיחבקו אותם עכשיו. שיוכיחו להם שלא רוצים סתם להיכנס בהם. לפי המספרים בעבר לא יהיה להם קשה לעמוד ביעדי הגיוס. אבל אז זה היה לגיטימי להתגייס. היום (בגלל החוק) זו בעיה לעלות על מדים. אם ימשיכו להתייחס לחרדים כטפילים זה לא יעבוד. אבל אם יורידו את הלהבות ויבצעו פעולות שייגרמו לכך שלא תהיה כפייה, אלא אווירה מחבקת ניתן לשנות את המצב".

הלך המטאור

מי שלא יהיה מעורב מעתה והלאה בעניין גיוס החרדים הוא חבר הכנסת לשעבר אריאל אטיאס, שהודיע בשבוע שעבר על פרישה מהפוליטיקה. אטיאס היה פעיל מאוד בוועדת פלסנר שדנה בכנסת הקודמת בחוק הגיוס וכך גם בוועדת שקד בכנסת הנוכחית. אבל לעת עתה הוא החליט שמספיק לו מהפוליטיקה.

אטיאס מימש את מה שדיבר עליו בשנים האחרונות. על אף היותו מטאור בשמי ש"ס, תמיד הוא לקח את הפוליטיקה בעירבון מוגבל ושידר שיש חיים גם אחרי הממשלה והכנסת. לש"ס הוא הוצנח על ידי הרב עובדיה יוסף, היישר לכסא סביב שולחן הממשלה. בדרך הוא חלף על פני חברי כנסת ותיקים שחובשים במשך שנים את הספסלים האחוריים בתנועה, אבל את המנהיג הרוחני זה לא עניין. הוא סמך על אטיאס, שתמיד גילה לו נאמנות מוחלטת. אטיאס כמעט ולא עסק בפוליטיקה הפנימית של ש"ס, לא קיבץ סביבו "תנזים" או מעריצים. מי ששוחח איתו במשך השנים שמע אותו אומר כל העת שהנהגת התנועה היא לא מעניינו.

לפני כשנתיים, בשיא המתיחות בין אריה דרעי לש"ס, כשזה פעל להקמת מפלגה משלו, נשאל אטיאס מה יקרה בסוף. הוא לא היסס לשנייה. אריה יחזור לש"ס, הוא אמר. על אף שזה נראה בדיוני באותה עת - דרעי חזר לש"ס, לאחר שהרב עובדיה הטיל על אטיאס לייצר את החיבור. התוצאות הפושרות בבחירות שהשאירו את ש"ס מחוץ לקואליציה, בצירוף מותו של הרב זמן קצר לאחריהן, הוציאו את האוויר מהמפרשים של אטיאס. סביר להניח שאם ש"ס היתה בממשלה או הרב היה עודנו בחיים, הוא לא היה פורש. אבל בלי שני סמי החיים הפוליטיים הללו, הוא העדיף לסיים לפי שעה את הפרק הפוליטי בחייו.

העזיבה הזו מאתגרת את דרעי. אטיאס מילא עבורו כמה פונקציות מרכזיות בפאזל הש"סניקי הבלתי אפשרי. הוא גם הציג יכולות פוליטיות גבוהות, גם ידע לפתח שפה משותפת עם שאר מפלגות הבית, ולא פחות חשוב - גילה שאפשר לסמוך עליו לאורך כל הדרך. בהודעות שהוא ודרעי הוציאו הודגשה העובדה שאטיאס פרש מהכנסת, אבל ימשיך להיות פעיל בש"ס. סביר להניח ששניהם מתכוונים לכך בכל לב בשלב הזה, אולם ככל שהזמן יחלוף ואטיאס ישקע בעסקיו הפרטיים, מעורבותו תפחת. עם זאת חשוב לשים לב למה שלא נאמר בהודעה: הפרישה אינה סופית. אטיאס לא מאס לחלוטין בעשייה הציבורית. להפך, לאורך השנים ניכר היה שהוא דווקא מחבב אותה (בעיקר כשהגיעה מתוך הממשלה). ובמילים אחרות: אל תופתעו אם הוא עוד ישוב. לא פחות משזה חשוב לו, זה חשוב לש"ס.