"היישום של חוק חופש המידע בארץ הוא מחפיר" - כך אומרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד אלונה וינוגרד, בתכנית "חי בכנסת", "על פניו אמור להיות בכל רשות שהחוק חל עליה, אדם שהוא ממונה על חופש מידע. הבעיה היא שזה בדרך כלל בן אדם שעובד במין שליש משרה, חצי בהתנדבות. הממונים עצמם לא מכירים את הנושא. זה מידע מורכב שלא רוצים להנגיש לציבור".
חוק חופש המידע נחקק בשנת 1998 לאחר שנים של מאבק ציבורי, ומיסד לראשונה את זכות הציבור לקבל מידע על פעילות השלטון. החוק חל על כ-600 רשויות ציבוריות, בהן משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, לשכת הנשיא, הכנסת, מבקר המדינה, בתי המשפט, חברות ממשלתיות, קופות חולים ועוד. אלו מחויבים לחשוף לציבור באופן עצמאי את כל ההנחיות המינהליות הכתובות שעל פיהן הרשויות פועלות, מידע בנושא איכות הסביבה ודוח תקופתי שמפרט את אופן יישום חופש המידע.
בנוסף יכול כל אזרח או תושב להגיש בקשה לחשיפת מידע, עליו חייבת הרשות להשיב בתוך 30 ימים (או יותר, במקרים מסוימים). התנועה לחופש המידע, שהוקמה בשנת 2004, מסייעת בתהליך השגת המידע ומגישה עתירות לבית המשפט במקרה - הנפוץ - בו רשויות המדינה מסרבות לחשוף את המידע. עם השנים הגישה התנועה עשרות עתירות וחשפה, בין היתר, את הוצאות מעון ראש הממשלה, הפרוטוקולים של ועדת הריכוזיות, נתונים על איכות השירות בקופות חולים ומסמכים אחרים.
בפועל, מספרת וינוגרד, תהליך קבלת המידע "אינו תהליך קל". אחת הבעיות המרכזיות היא העלות הכרוכה בעצם הגשת הבקשה. "ישראל מתהדרת בכך שהיא המדינה היקרה ביותר שבה עולה להגיש בקשה לחופש מידע. האגרה עולה 101 שקלים ואם תהיה עלות להפקת המידע, למשל אם מישהו יושב ועובד על כך כמה שעות, אז תתווסף עלות של 54 שקלים לשעה החל מהשעה הרביעית, וזה יכול להגיע לסכומים משמעותיים". למרבה המזל, ביום רביעי הקרוב אמורה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת לאשר את הפחתת האגרה ל-20 שקלים בלבד, ואף להוסיף אפשרות למתן פטור מלא, אם המבקש הוא ארגון חברתי, אם הבקשה היא לצורך לימודים אקדמיים או אם המבקשים מוגדרים כנזקקים.
וינוגרד תתארח מעתה בכל שבוע בתכנית הפוליטית של וואלה! חדשות, "חי בכנסת", בכדי לדון בנושא חוק חופש המידע, אופן יישומו ברשויות השלטון והתועלת שיכול להפיק ממנו כל אזרח ותושב. צפו במשדר המלא של "חי בכנסת", בהשתתפות גדעון סער, דב חנין, אורית סטרוק ויוני שטבון.