נושאים חמים

פרשת השופט המכה: התקשורת הצליפה, הילדים סבלו

טיפול במקרי אלימות במשפחה, במיוחד כלפי ילדים, חייב להיעשות תוך הדגשה ברורה של שמירת חסיון הקרבנות. במקרה של "השופט המכה", התקשורת נהגה כאחרונת המכים. פרשנות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

על פי המסורת היהודית, החכם באדם – הוא שכתב את ספר משלי. כך שנה שלמה המלך: "חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ - שׂוֹנֵא בְנוֹ, וְאֹהֲבוֹ - שִׁחֲרוֹ מוּסָר" (ספר משלי, י"ג, פסוק 24). לשלמה המלך היו אלף נשים ומהן ילדים רבים. לכן מי כמותו בעל ניסיון בדרך הראויה לחנכם. במשך מאות ואולי אלפי שנים נהגו הבריות לחנך את ילדיהם גם באמצעות הכאה ועונשים פיזיים מחרידים. כך קראנו גם בספרי המופת וכך שמענו מאבותינו ומסבינו. כל מי שלמד לפני שנים רבות בחדר, חש על בשרו את הצלפות המלמד וספג מכות על אצבעותיו.

הדברים לא הסתכמו רק במוסדות החינוך: גם בבית נהגו הורים במשך שנים להכות את ילדיהם. מנהג זה היה נפוץ בקרב כל העדות וכל התרבויות. בישראל, בתפוצות, אצל בני העם הנבחר ואצל בני כל העמים. גם היום, בתרבויות רבות ובחלקים רבים של העולם, ממשיכים ילדים לחוש את שבטם של הוריהם.

מדינת ישראל חתמה על אמנת זכויות הילד בשנת 1989. באמנה לא נאמר שזכותו של הילד לא להיות מוכה, אך יחד עם זאת, עוגנו למענו זכויות רבות אחרות. באותה שנה תיקנה הכנסת גם את חוק העונשין והוסיפה לו סעיף ספציפי הדן בתקיפה שגרמה לחבלה לקטין (עבירה שעונשה שבע שנות מאסר) וכן עבירה של התעללות בקטין (שעונשה תשע שנות מאסר). עם החתימה על האמנה ועם שינויי החקיקה המבורכים, החלה משטרת ישראל לחקור הורים שהיו חשודים בעבירות אלה. כתבי אישום הוגשו לבית משפט בעשרות ופסקי דין מנחים נפסקו על ידי בתי המשפט השונים.

עם הגשת כתבי האישום הרבים, התחוור לרשויות התביעה כי לא תמיד כדאי ולא תמיד ראוי למהר ולהגיש כתבי אישום. נפוצו סיפורים על משפחות נורמטיביות בסך הכל, בהן חונכו ילדים תוך שימוש בעונשים פיזיים. מקרים אלה הגיעו לבתי משפט, וכתוצאה מכך – נקרעו משפחות. ילדים נקראו להעיד נגד הוריהם, הורים הוצאו מהבית עקב תלונות ילדיהם, והכל במקרים לא חמורים מדי, שבהם די היה בפעולה חינוכית ולא בפעולת אכיפה אסרטיבית של פתיחה בהליך פלילי.

הליך פלילי אינו תמיד הפתרון

הליך פלילי מסתיים בעונש מאסר לעתים, או בהרשעה שגורמת לאבדן מקום עבודתו של המכה ולאבדן הפרנסה גם לילדים המוכים. ההרשעה וניהול ההליכים גורמים להתרחקות הילדים מהוריהם, לחשש של ההורים מילדיהם, והכל במקרים שבהם פעולה חינוכית יכולה הייתה להיות יעילה הרבה יותר.

התביעה הכללית הבינה אל נכון, שיש לעשות שימוש עדין יותר בכוח שניתן לה להעמיד לדין הורים. הכל מסיבות של טובת הילד וטובת המשפחה כמובן. ההליך הפלילי אינו מתאים תמיד לטיפול באדם שמבצע עבירה. לכן ניתן לגורמי התביעה מרחב של שיקול דעת, אשר בתוכו הם רשאים להחליט – באילו מקרים ימוצה הדין ובאילו מקרים לא יופעל הדין כלל.

כתוצאה מכך התפתחה פרקטיקה מקובלת, לפיה הגשת כתב אישום היא המוצא האחרון בתהליך. כך גם ביצוע חקירה באזהרה של ההורה. הרשויות מעכבות את ניהול ההליכים נגד ההורים, ובינתיים מבצעות בדיקות תקופתיות של המצב במשפחה. המשפחה מופנית כמובן לטיפול על ידי גורמים בקהילה שפיתחו מומחיות רבה בתחום. אם מסתבר לתביעה כי ההורה המכה חדל ממעשיו עקב התערבות גורמי הרווחה, מוחלט בדרך כלל לסגור תיקים אלה.

הניתוח הצליח, החולה מת

הטיפול כולו נעשה בצנעה רבה, תוך איסור פרסום חמור של דבר המעשה ושל שמות המעורבים. כל זאת, כדי לא לחשוף את שקורה לילדים הקטינים ולא לפגוע בהם. מן הסתם, פרסום הדברים בריש גלי, בכותרות צעקניות אשר חושפות את זהות הורה המכה לכל מכריו, כפי שאירע במקרה של השופט מהמרכז שפורסם בימים האחרונים, יכול לגרום לילדיו בעיקר נזק.

כל מי שמכיר אותם ידע כעת כי הם ילדים מוכים, אף אם הם אינם מוגדרים ככאלה על ידי רשויות הרווחה ועל ידי התביעה. כל יפי הנפש מפרסמים כתבות צדקניות, לפיהן יש לחקור מיד את השופט באזהרה ולהעמידו לדין – למען טובת ילדיו וכדי להגן עליהם לכאורה. כל זאת, שנים אחרי ביצוע המעשים (לכאורה, כמובן) על ידי השופט וכנראה אחרי שהשלווה חזרה לשרור בינו לבין ילדיו.

ילדיו מתפקדים היטב במוסדות החינוך וסימני הכאה לא נראים עליהם כלל. הילדים כפי הנראה אינם שרויים במצוקה יותר. זאת אחרי שהורי הילדים עברו הליך גירושין כואב, אשר במסגרתו לעתים מגישים הצדדים תלונות למשטרה זה נגד זה. גם שופט מתגרש לעתים. גם לו יש יריבויות. הוא ככל האדם.

שנים אחרי, כאשר הגלידו הפצעים הגופניים מזמן ואחרי שגם לפצעים הנפשיים בא מרפא, החליטה התקשורת להוציא את הדברים לאורה המסנוור של השמש. אולי כיוון שמאן דהוא רוצה לפגוע ביועץ המשפטי לממשלה ובתפקודו הלקוי לדעתו. אולי החליטה התקשורת לעשות כן, כיוון שהיא סבורה שהיועץ המשפטי כשל.

דבר אחד מעניין גורמים אלה כשלג דאשתקד. טובת ילדיו של השופט הנכבד נדחקה לקרן זווית. היא הופקרה לחלוטין. קלונם נחשף לפני כל מכריהם וחבריהם לספסל הלימודים. העיקר שהציבור יודע. העיקר שהעיתון נמכר. העיקר שחופש העיתונות נשמר. החופש של העיתונות לפגוע, לבייש, להעליב ולשים את הילדים הקטינים ללעג ולבוז. אם שופט מכובד מצטרף כקרבן – מה טוב. התקשורת אמרה את דברה. הניתוח הצליח, החולה מת.

הכותב הוא עורך דין העוסק בעבירות צווארון לבן ובמשפט פלילי במשרד ברטל כהן