המרצה הבכיר סירב להתייצב לשירות מילואים - ונכלא

ד"ר עידן לנדו, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, עצור בכלא צבאי, לאחר שבחר מסיבות מצפוניות שלא להתייצב לשירות מילואים. ד"ר לנדו קרא במהלך מבצע "עופרת יצוקה" לאנשי מילואים, שלא להתייצב לשירות. לוואלה! חדשות נודע כי ד"ר לנדו, בלשן המרצה במחלקה לספרויות זרות באוניברסיטה, נשפט בשבוע שעבר לשבעה ימי מחבוש.

בעבר היה כלוא ד"ר לנדו בן ה-44 פעמיים בכלא צבאי, לאחר שהצהיר על סרבנותו לשרת במילואים. המרצה הבכיר שירת בצה"ל כקצין קשר והצהיר בעבר בפני מפקדיו כי הוא אינו מתכוון להיענות לצווי ההתייצבות לשירות מילואים וכי הוא "אינו מוכן לקחת חלק בשירות בצה"ל, שעיקר תפקידו הוא כיבוש". באחרונה זומן ד"ר לנדו ליום מילואים בבסיס במרכז הארץ ומשסירב נשפט בפני מפקד גדוד התקשוב.

לנדו עצמו מוכר כפעיל שמאל בולט ובעיקר ככותב מאמרים חריפים כנגד מדיניות צה"ל בשטחים. כך למשל, הוא התבטא בעניין ההפגנות השבועיות בכפר נבי צאלח ואמר כי "השלכת אבנים על צבא כובש איננה מחאה אלימה, זוהי תגובה מתבקשת למי שלא רק גוזל את אדמתך אלא גם מונע ממך זכות בסיסית למחות על כך". לדברי מקורביו, בעשר השנים האחרונות פנה ד"ר לנדו פעם אחרי פעם למפקדיו וביקש כי ישוחרר משירות מילואים בעקבות מדיניות צה"ל בשטחים.

לאחר הטבח של בני משפחת פוגל באיתמר, ד"ר לנדו גינה בתוקף את הפיגוע, אך כתב על מתנחלים מאיתמר שהיו מעורבים בהריגתם של פלסטינים ואמר כי "האם העובדה שאיתמר הוציאה מקרבה ארבעה רוצחי פלסטינים, לחלוטין לא רלוונטית לפיגוע שנעשה בה? שתיקה גורפת אופפת את כל הצד המכוער הזה של המשוואה. הפיגוע מוצג כאירוע שנחת משום מקום על ראשיהם של המתנחלים באיתמר. ספק אם יש ילד פלסטיני בכפרים הסובבים את איתמר שאינו יודע בדיוק מה הם מעלליהם של תושבי ההתנחלות".

במהלך מבצע "עופרת יצוקה" קרא כאמור ד"ר לנדו לאנשי מילואים שלא להתייצב למשימות בעזה וכתב כי "כל מי שסובל יותר הם הפלסטינים. על כל 100 הרוגים שלהם יש לנו הרוג אחד. להם הפציצו בתי חולים, לנו לא. הסבל הפרטי בשני הצדדים הוא זהה אבל הסבל הקולקטיבי בצד שלהם כבד הרבה יותר. אולי תגיד עכשיו, כשאתה ניצב על סיפה של עזה - עד כאן".

באוניברסיטת בן גוריון הופתעו לשמוע על דבר מאסרו של ד"ר לנדו. "כל אדם שעובר על החוק צריך להיענש בהתאם, ואני מצפה מכל סגל המרצים באוניברסיטה לציית לחוקי המדינה", אמרה נשיאת המוסד, פרופ' רבקה כרמי. "עם זאת, למיטב הבנתי מעשיו של ד"ר לנדו אינם קשורים לתפקידו האקדמי, אולם אנו נבדוק בהסכם הקיבוצי את המשמעויות של מעשיו והמאסר ונבדוק האם הוא עונה להגדרה של התנהגות לא אקדמית. ברור לנו שהמעשה של לנדו ירחיב את הביקורת כנגדנו ואת התיוג שקיים על האוניברסיטה, אולם מדובר על היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. אנו מעריכים ומוקירים את צה"ל ואת משרתי המילואים והתייחסות שלנו כמוסד לסטודנטים המשרתים הינו חיובי מאוד".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה לדברים כי "על פי חוקי מדינת ישראל מחויב כל משתחרר משירות סדיר בשירות מילואים. הקצין המדובר השתמט ממילואים מזה מספר שנים ובעקבות כך נשלח לכלא בעבר. במקרה האחרון זומן הקצין ליום עיון במחנה צריפין אליו סירב להגיע ובעקבות כך נשלח לשבעה ימי מחבוש. כל ניסיון להפוך סירוב להגיע ליום עיון במחנה צריפין לסירוב על רקע אידיאולוגי הוא מגוחך".

בשנת 2009, עורר מרצה אחר באוניברסיטת בן גוריון, ד"ר ניב גורדון, סערה לאחר שפרסם מאמר ב"לוס אנג'לס טיימס", בו טען כי ישראל היא מדינת אפרטהייד וכי הדרך היחידה לשנות את המצב היא הטלת חרם בינלאומי עליה בדומה לחרם שהוטל על דרום אפריקה. "חרם הוא הדרך היחידה היום להציל את ישראל מעצמה, מהמדיניות הקולוניאליסטית הגזענית שלה", הסביר אז ד"ר גורדון לוואלה! חדשות את עמדתו.

בראיון הסביר גורדון, כי חרם כלכלי, תרבותי ופוליטי הוא אמנם צעד קיצוני, אך מתבקש. "מדובר בצעד קיצוני, אבל זמנים קשים דורשים צעדים קיצוניים", אמר. "צריך לזכור שבתחילת תהליך אוסלו היו 110,000 מתנחלים בגדה, והיום יש 250,000. המתנחלים מנסים ליצור מצב בלתי הפיך ולכן כיום אין ברירה, אלא לבקש את העזרה של הקהילה הבינלאומית לעזור לנו לצאת מהבוץ הזה", אמר גורדון.

בחודש אוגוסט בשנה שעברה, איימה תנועת "אם תרצו" כי תדאג להבריח תורמים מחו"ל ומישראל לאוניברסיטת בן-גוריון, אם המוסד לא יפעל "לשים קץ להטיה האנטי-ציונית", כלשונה, במחלקה לפוליטיקה וממשל. במכתב שנשלח אז לנשיאת האוניברסיטה, פרופ' רבקה כרמי, איימו חברי תנועת "אם תרצו", כי "התרומות ישוחררו לאוניברסיטה רק לאחר שיוכח עובדתית כי ההטיה בהרכב הסגל במחלקה ובתוכן הסילבוסים תתוקן".

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com