חללית נאס"א, וויאג'ר 1, עושה דרכה לקצה מערכת השמש. החללית, ששוגרה ב-1977 יחד עם אחותה התאומה וויאג'ר 2, רחוקה כ-18 מיליארד קילומטרים מהשמש - שעומדת במרכז המערכת הקרויה על שמה.
הגשושית אינה מאוישת והיא נועדה לחקור את חלקה החיצוני של מערכת השמש. היא נעה במהירות של 17 קילומטרים בשנייה ובשל המרחק הרב מכדור הארץ המידע שמשודר ממנה למרכז נאס"א מגיע בעיכוב של קרוב ל-17 שעות.
אנשי נאס"א שעוקבים אחר תנועת החללית ממרכז הסוכנות בפסדינה שבקליפורניה, דיווחו כי מהמידע שמשודר מהחללית עולה כי חל גידול בכמות החלקיקים שפוגעים בה, המגיעים מחוץ למערכת השמש. בהודעה שפרסמה סוכנות החלל האמריקנית נכתב כי החללית היא "השליח הראשון של האנושות למסע בחלל החיצון שנמצא בקצה מערכת השמש", והגדירו זאת כאירוע "היסטורי".
ככל הנראה מדובר בחלקיקי כוכבים שהתפזרו בחלל במהלך התפוצצות הכוכבים הפזורים ברחבי הגלקסיה שלנו - "שביל החלב". סוכנות החלל האמריקנית, שביטלה ביולי 2011 את תוכנית מעבורות החלל שלה, עם חזרת ה"אטלנטיס" ממשימתה ה-135 והאחרונה לכדור הארץ בתום מסע בן שבועיים בחלל, הודיעה כי חל גידול של 25% בכמות החלקיקים שמקורם מחוץ למערכת השמש שפגעו בה מתחילת 2009.
מסע בין כוכבים
במהלך מסעה בן 35 השנים, וויאג'ר 1 חקרה את כוכבי הלכת צדק, שבתאי ונפטון, כולל את 48 הירחים שחגים סביבם. אנשי נאס"א ציידו את הגשושית בתקליט עשוי זהב שמכיל תמונות וקולות של בני אדם וכן של התרבות האנושית, כדי לקדם בברכה חוצנים שתפגוש במהלך המסע.
לדברי אד סטון, חוקר נאס"א שעוקב אחר התקדמות וויאג'ר 1, "חוקי הפיסיקה מראים כי יום אחד הגשושית תהיה הגוף הראשון שנוצר על ידי בני אדם שתיכנס לאזור הבין-כוכבי - מחוץ למערכת השמש, אך אנו עדיין לא יודעים מתי היום הזה יגיע".
החללית, שמונעת באמצעות אנרגיית פלוטוניום, מתוכננת לפעול בכוחות עצמה עד שנת 2025. לאחר מכן, גוף הגשושית ימשיך לנוע בין כוכבים בגלקסיית שביל החלב, אך ללא יכולת לשדר מידע לכדור הארץ.
צפו במסלול החללית פורצת הדרך מאתר נאס"א
עוד בוואלה! חדשות:
ה"אטלנטיס" נחתה: תמה תוכנית מעבורות החלל