חייה של חניתה אושרי, בת 70 מתל אביב, הפכו לסיוט לפני כתשע שנים, לאחר שעבודות לבניית בניין יוקרתי בסמוך לדירה שבה התגוררו היא ובן זוגה עד שהלך לעולמו, גרמו להרס חמור לביתה. עבודות הבנייה הותירה את ביתה עם חור פעור בגג ונזקים קשים למערכת החשמל. כשביקשה אושרי לתבוע את הקבלן, גילתה שהיא חייבת לעשות זאת דרך בעלת הנכס, שאינה מוכן לתבוע, כדי "להוציא אותה מהדירה".
בשנת 2008 בנתה חברת הנדל"ן Ybox מבנה יוקרתי בשכונת נווה צדק, בצמוד לביתה של אושרי. במהלך הבנייה זזה דירתה של אושרי וכתוצאה מכך נפערו בור ברצפת הבית וחורים בגג המבנה, הן בחדרי השינה והן במטבח. "מאז שהרסו לנו את הבית התעלמו מאתנו, גם עיריית תל אביב-יפו וגם היזמים עצמם. הם פגעו בדירה באופן שאי אפשר לחיות בה בצורה נורמטיבית, כבר תשע שנים שאני חיה בזבל", מספרת אושרי. "מי שהרס לי את הבית צריך לקחת אחריות. שיסדרו את מה שהרסו כדי שאוכל לחיות בכבוד כמו כל בני האדם", הוסיפה.
עוד בוואלה! NEWS:
התביעה הצבאית ואופק בוכריס הסכימו להליך גישור בתיק האונס
תיעוד בלעדי: החיים החדשים של המחבל היהודי מחוץ לכותלי הכלא
התפתחות דרמטית בחקירת הרצח בלוד: שלושה חשודים נוספים נעצרו
אושרי ובן זוגה, משה משומר, נגן מנדולינה ידוע במוזיקה המזרחית בישראל, חיו במשך שנים בבית ההרוס. לטענתה של אושרי, תנאי ההיגיינה הלקויים שנוצרו בדירה עקב ההריסות דרדרו את מצבו הבריאותי עד שנפטר לפני כחצי שנה. "משה ניגן עם הרבה אנשים. הוא היה המורה של דקלון, בן מוש ואהובה עוזרי. הוא ניגן על עוד ועל פסנתר. הוא לימד את 'צלילי הכרם' לעשות מוזיקה, כל מי שרצה להתקדם עבר דרכו".
רגע השבר של משומר היה כאשר הרצפה נפערה והמנדולינות שלו נפלו. "הוא נשבר", סיפרה, "הוא לקח את זה ללב, המנדולינות היו כמו הילדות שלו. כמה שהפצירו בו לחזור לנגן, הוא לא היה מסוגל. הוא הוציא את המיתרים, זה שבר אותו. זה גרם לו לחלות. הוא עבר שני התקפי לב. מה שקורה בדירה, עם הלכלוך והזבל, זה מביא מחלות".
כשניסתה אושרי לפנות לחברת הנדל"ן באמצעות עורך דין שסייע לה בהתנדבות בהגשת בקשה לפיצוי על הנזקים לביתה, השיבה החברה כי היא מבוטחת בביטוח צד ג' וכי עליה להגיש תביעה כדי לקבל פיצויים. במסגרת צו מניעה שהגישו הזוג כנגד הפרויקט שנבנה הגיעו הצדדים להסכמה שהחברה שפגעה בנכס תתקן אותו, אך החברה לא עמדה בהתחייבות וביקשה, לטענתה של הדיירת, לתקן רק את הגג ולא את המבנה בצורה הנדסית, כפי שנדרש בחוק על ידי העירייה. בתור דיירת מוגנת שחיה בדמי מפתח, לאושרי אין זכות להגיש תביעה באופן עצמאי כנגד חברת הביטוח ללא אישור בעלי הדירה, אולם בעלת הבית לא מוכנה לתבוע משום שלטענת אושרי, היא ממתינה לקבל לידיו את הנכס כמה שיותר מהר, וזוהי הדרך היחידה שלה "להוציא אותה מהדירה".
"אני לא אתן שידרסו אותנו"
"אחרי המוות של משה, בעלי הדירה שלחו לי מכתב לצאת מפה. שלחתי להם מכתב מעורך דין שאני כבר 35 שנים גרה פה ואי אפשר להוציא אותי ככה", סיפרה אושרי, "אני לא מבשלת בבית, לא מתקלחת, רק ישנה. החברים והשכנים עוזרים לי. זה מצב בלתי נסבל, הם הרסו לי את החיים. אני לא אתן שידרסו אותנו, אני רק רוצה שיתקנו לי את הבית, זה הכול".
לאחר האירוע פנו בני הזוג לעיריית תל אביב-יפו, ששלחה מהנדס מטעמה. המהנדס קבע שהקבלן אינו אשם בנזק, ונוסף על כך חייב את הדיירים לחזק את ביתם על חשבונם - עלות העבודות האמירה לכדי 60 אלף שקלים - או שיפונו מביתם. השניים הצליחו לגייס כסף לטובת קניית והצבת מוטות תמיכה ולהציל את עצמם מלישון ברחוב.
מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו, מלווה את אושרי בשנים האחרונות במאבקה מול בעל הדירה לחזור לחיים נורמטיביים. "חיה פה אישה שמנסה בשארית כוחותיה להישאר במסגרת חיים נורמלית", סיפרה. "אבל בעבודות בניית המבנה הסמוך נוצרו פגיעות שמאפשרות למים לחדור לדירה, אי אפשר להשתמש בחשמל בחורף כי הכול חשוף בצורה מסוכנת והבית מלא בלכלוך".
לדבריה, "הקבלן היה מוכן לשפץ את הבית, אבל מי שאמור לתבוע אותו היא בעלת הדירה. לה אין אינטרס כזה, משום שאם יבוצע שיפוץ בדירה, חניתה תמשיך לגור בה. מתנהלת פה מלחמת כוחות על קרקע יקרה, ובאמצע נמצאים הדיירים המוגנים".
הסיפור של חניתה הוא רק דוגמה אחת לעשרות ומאות דיירים בדמי מפתח, שאין מי שיגן עליהם. "מדובר בסיפור של חדש מול ישן. אל שכונות שפעם היו ישנות וותיקות, נכנסים יזמים חדשים בגלל ערכי הקרקע, ולחצי הפיתוח דוחקים את הישן אל מול החדש", אמרה להבי. "ברגע שבאמצע יושב דייר בדמי מפתח האינטרסים מתגלה, כשמטרת היזם היא לבנות מהר ואילו מטרתו של בעל הבית היא לגרש את הדייר".
"אני צריכה עורך דין - ועורך דין עולה כסף"
נכון להיום מתגוררים במדינת ישראל כ-20 אלף דיירים בדמי מפתח, שיטה שהייתה נהוגה יותר בעבר, ובמסגרתה במקום לרכוש בעלות על נכס במחיר מלא ניתן לרכוש את הזכות להתגורר בו במחיר מופחת לכל החיים עם תשלום חודשי נמוך. במקרים מסוימים יכולים הדיירים אף להוריש את הנכס בהסכם דמי המפתח. להערכת משרד הבינוי והשיכון, נכון לשנת 2012, 0.6% מכלל משקי הבית בישראל התגוררו במסגרת הסכם דמי מפתח. עם התפתחות ענף הנדל"ן בישראל ועליית מחירי הדיור, במקרים רבים נוצר פער בין דמי המפתח לשווי הנכס ורבים מבעלי הנכסים שכבר קיבלו את התשלום החד פעמי פועלים במרץ כדי לסלק את דייריהם.
"שכירות בדמי מפתח היא הדיור בר ההשגה של פעם. היום רוב הדיירים בדמי מפתח זקנים, גרים במקומות מבוקשים עם ערכי נדל"ן גבוהים וכולם רוצים לפנות אותם", אומרת להבי. "במקרה של חניתה, אין לה ילדים. היא יכולה לחיות בדירה עד שתמות, אבל מה שהיא מבקשת זה למות בכבוד. באופן שבו מכריחים אותה לגור זה כאילו הם מבקשים להרוג אותה".
יו"ר הארגון הארצי להגנת הדייר, יוכי הלר, התייחסה גם היא לפרשה וטענה כי בית המשפט צריך לחייב את בעלת הנכס לתקן את הבית ולאפשר לאושרי לחיות בכבוד. "היום יש לא מעט מקרים כאלה", אמרה. "הגיל הממוצע של דיירי דמי המפתח הוא 80, ומצבם לא תמיד טוב. אלו מקרים מאוד קשים".
לדבריה, "לרוב הדיירים אין כסף כדי לפעול באמצעים משפטיים. בעל הבית מתעלם מהדיירת, כי הוא יודע שמדובר באישה שאין להם מספיק כסף להתגונן". אושרי מצדה, אישרה את דבריה של הלר. "אני יודעת שאני צריכה לתבוע את בעלת הבית, אבל אני לא יכולה כי אני צריכה עורך דין, ועורך דין עולה כסף".
"חניתה לא ניסתה לקבל מאיתנו כספים בצורה הוגנת"
מחברת YBOX נמסר בתגובה: "השארנו את כל הדלתות פתוחות בפני חניתה ובן זוגה כדי לדרוש מאתנו כל תיקון או שיפוי ככל שמגיע לה. ככל שעבר הזמן לא נעשה דבר, ועד היום לא הגישו לנו בקשה שדורשת פיצוי לתיקון". לטענת החברה, "הם ניסו מספר פעמים לעצור לנו את העבודות אך ללא הצלחה, הם הגישו עשרה צווי מניעה לבית המשפט כדי שנעצור את הבניה ללא הצלחה וניסו באמצעות אנשים אחרים לסחוט מאיתנו. חניתה לא ניסתה לקבל מאיתנו כספים בצורה הוגנת, והיום חלה התיישנות על הנושא".
דוברת משרד הבינוי והשיכון, רעות אשכנזי, מסרה בתגובה כי "על פי החוק, בעל הדירה הוא הנושא במחויבות לאחזקת הבית במצב תקין, ולמשרד הבינוי והשיכון אין כלים או סמכות להתערב בחילוקי דעות מסוג אלה". לדבריה, "באם ישנו חשש כי חלה הפרה של זכויות הדיירת, לפי החוק באפשרותה לפנות לייעוץ משפטי פרטי".
מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "החל משנת 2008 הבניין הוגדר כמבנה מסוכן. בהמשך לכך נשלחה דרישה על פי חוק לבעלי הנכס הרשומים בטאבו ודיירים אשר גרים בנכס מעל לשלוש שנים ולצורך החוק נקראים בעלי הנכס, לבצע תיקונים בטיחותיים וחיזוקים". לטענת העירייה, "ככלל, כל פעולות החיזוק אמורות להתבצע על ידי בעלי הנכס באחריותם ועל חשבונם, כל זאת על מנת למנוע סכנה לדיירים, לציבור ולבניינים הסמוכים. יש לציין כי העירייה אינה מתערבת ביחסים החוזיים שבין בעלי הנכס לדיירים".
גיא קינן, עורך דינה של בעלת הנכס, מרסל כהן, טרם מסר תגובה.
לסיוע לחניתה אושרי, ניתן לפנות לכתבת דנה ירקצי בכתובת הדואר האלקטרוני danayark24@gmail.com.