שמואל זכאי היה מפקד אוגדת עזה בשנת 2004, גולנצ'יק עתיר ניסיון קרבי שאת מרבית שנותיו בצבא העביר בלחימת שטח נגד חיזבאללה בלבנון. הוא הוגדר באותם ימים כעילוי צבאי והרמטכ"ל דאז, שאול מופז, קידם אותו והפך אותו לתת-אלוף הצעיר ביותר בצה"ל, תוך שהוא אומר כי חטיבת גולני בפיקודו היא הטובה ביותר בצבא, אמירה שעוררה ביקורת רבה בקרב חובשי הכומתות האדומות.
זכאי היה אהוב מאוד גם בקרב ראשי גוש קטיף, שמחו באותם ימים נגד תוכנית ההתנתקות. בתחילת מאי 2004 הסתערו מחבלים מקו הבתים הפלסטיניים על ציר כיסופים, וירו למוות, מטווח אפס, בטלי חתואל וארבע בנותיה. זכאי, שניחן במנהיגות מהסוג שקשה למצוא היום, הצטרף באותו חודש להרמת כוסית לכבוד חג הפסח שערכו ראשי ההתיישבות על חוף הים, ואמר למיקרופון: "נכשלתי במשימת ההגנה, אני לוקח אחריות".
הנוכחים חיבקו אותו ולחצו את ידו בהערכה, אך תוצאות הפיגוע הקשה הובילו את זכאי עצמו לשורה של צעדים מעוררי מחלוקת, ולמתיחות רבה עם אלוף פיקוד דרום דאז, דן הראל. הפיצוץ הגדול בין השניים התרחש לקראת סוף השנה, כשזכאי כינס את הקצינים הבכירים באוגדה והודיע להם כי הוא החליט להתפטר. החדר, והמטה הכללי בעקבותיו, נותרו בהלם.
הרמטכ"ל דאז, משה יעלון, תמך בהראל וקיבל את ההתפטרות. לאחר שבועות ספורים של התייעצויות, צילצל הטלפון של מפקד אוגדת עוצבת האש היוצא, תת-אלוף אביב כוכבי, שהמתין להיכנס לתפקיד באגף התכנון. על הקו: סגן הרמטכ"ל, אלוף משה קפלינסקי, הגולנצ'יק הבכיר בצה"ל שנבחר להודיע לכוכבי הצנחן כי חייו עומדים להשתנות.
הוואקום שהותיר אחריו זכאי - אגדת לוחמים דרוכה לקרב, מעשן תמידי שהעדיף אנשים על פני מילים, ופורץ דרך צבאי - עורר רתיעה מבואו של כוכבי, אך מפקדת האוגדה גילתה קווים משיקים בין שני הקצינים. כוכבי אף זיהה מהר מאוד את הרוח ופעל בהתאם - שיחות אישיות, בניית אמון ורגישות - בזמן שהמטכ"ל כולו בוחן איך האוגדה הכי מתוחה בצה"ל מתמודדת עם השינוי.
שיר קרב
כוכבי נולד ב-1964 וגדל בקריית ביאליק, בן למורה לחינוך גופני ואב בעל חנות, ילד סנדוויץ' בין אח ואחות - שני דוקטורים, מול ארבעה תארים אקדמיים שהוא עצמו אסף, שניים מהם בארצות הברית. הוא היה בוגר לגילו, סיפרה בעבר אתי לוסטמן, המחנכת של כוכבי בבית הספר, "התשובות שלו לא הסתיימו בכן או לא". היא הדגישה את כישרון הציור של הנער, שהפך לימים לאחד הנשקים הסודיים שלו בפיתוח רעיונות ותכניות מבצעיות.
ב-1982 התנדב כוכבי לחטיבת הצנחנים ומאוחר יותר מונה למפקד פלוגת רובאים, מפקד פלוגת הנ"ט ומפקד גדוד פתן. ב-1998 מונה למפקד החטיבה המזרחית ביחידת הקישור ללבנון (יק"ל), וכשנה לאחר מכן, היה אמור לעמוד בראש שיירה לאחד הכפרים בדרום לבנון, לניחום אבלים של קצין צד"ל. מפקד היק"ל, תת-אלוף ארז גרשטיין, החליט לצאת לשטח במקום כוכבי, ובדרך חזרה לישראל הפעיל חיזבאללה זירת מטענים והרג את המפקד, את נהגו, את קשרו וכן את כתב קול ישראל בצפון, אילן רועה.
ב-2001 סגר כוכבי מעגל ומונה למפקד הצנחנים, ולאחר שנה הוביל את החטיבה במהלך מבצע "חומת מגן" לרחובות שכם וטול כרם. שם, אגב, פיתח את השימוש בפטיש 5 ק"ג כדי לשבור קירות ולחצות בתים במחנות פליטים, כדי למנוע ירי נגד לוחמיו. הרעיון היצירתי, כמו גם שיטות לחימה אורבניות נוספות שפיתח, הועתקו מאוחר יותר על ידי צבא ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן. פקודיו סיפרו כי לאחר שבועות של לחימה בלי לראות את הבית, טיפס כוכבי עם צוותו על גבעה מול שכם, רק כדי לקלוט בגלי צה"ל שיר שהקדישה לו בתו - ולאחר כמה דקות חזר לשטח.
המבצע יצר תפנית אדירה במערכה נגד תשתיות הטרור הפלסטיניות, שהלמו אז בישראל כמעט מדי יום, וגרר ביקורת רבה, בעולם ובישראל עצמה. פרופסור ניב גורדון, ששירת עם כוכבי בצנחנים וישב לצדו באוניברסיטה במהלך הלימודים לתואר ראשון בפילוסופיה, כתב מכתב פומבי קשה מאוד על התנהלותו כמח"ט במבצע. כוכבי, שיכול היה להתעלם או להגיב באמצעות דובר צה"ל, ענה במכתב ארוך ומנומק משלו, ובו הסביר את הפערים והמחלוקת.
כוכבי הוא קצין דעתן שלא נרתע משינויים. הוא אימץ כמח"ט נוער שוליים, וצירף אותם כלוחמים לצנחנים, תוך שהוא מתגבר על חששות מובנים, מבצעיים ותדמיתיים כאחד, ומדגיש את התרומה החברתית האדירה לחטיבה האליטיסטית. חלפו שנים, ואותם מגויסים, חלקם בעלי עבר פלילי, החלו לפקד בעצמם על חיילים. הפרויקט רשם הצלחה.
במקביל, הוא נלחם בתופעת הצעירות-ותיקות שכללה מקרי השפלות ואלימות רבים, והציב מודל טיפול שאומץ על ידי החטיבות הסדירות בצה"ל. בשנה האחרונה לכהונתו כמח"ט, הרגיש כוכבי בשל מספיק לכתוב את "סדרי בראשית", חוברת עבה ובה תובנות מפורטות על האופן שבו הוא מצפה מהצנחנים להתנהל בשגרה ובקרב - מהאופן שבו נראית מיטה, דרך השימוש בנשק ועד התפקוד במלחמה. הוא גיבה את הפרסום בקיום מסדרים שבחנו כיצד הכול מיושם, ויכול להיות בטוח גם כיום שהחוברת עדיין משפיעה על סדר היום בחטיבה.
ב-2003 קיבל כוכבי את הפיקוד על עוצבת האש, תפקיד יוקרתי ששמור לקצינים ש"סומנו" בצעירותם כבעלי פוטנציאל לאייש את המטכ"ל, וכשנה לאחר מכן, הגיע משבר זכאי והבום של אוגדת עזה.
בכירי מטכ"ל דאז יכחישו ודאי, אך השינוי עורר חשש כבד מטלטלה דרמטית באוגדה, וגרר עיסוק אינטנסיבי במהלך. האתגר העצום - להוביל את המערכה נגד הטרור בעזה, להכין את האוגדה להתנתקות ולשרטט מאפס את "היום שאחרי", לרבות תכנון קו ההגנה ותפיסת ההפעלה - לא הותירו לכוכבי יום של חסד. הוא הסתגר בלשכתו עם בלוק צהוב ועיפרון (אותם הוא סוחב מילדות) ושירטט רעיונות, תוך שהוא מנסה לפתח קצוות חוטים לפתרונות בשטח.
אלו היו ימי טירוף. החברה הישראלית נקרעה מול תוכנית הפינוי, והמתיחות הפוליטית-חברתית איימה לגלוש ולהשפיע כל העת על האוגדה. המעמסה הנפשית על המפקדים הייתה גדולה, וכוכבי פעל לזהות את הקושי, לעמוד לצד התושבים - אך גם לפקד ולתמוך בלוחמים ובקצינים שעשויים לפנות את בתיהם. במקביל, ארגוני הטרור לא עצרו לרגע. הם ראו בהתנתקות מהלך של חולשה, וניסו להגביר את קצב הפיגועים כדי לייצר דימוי של בריחה. רקטות שוגרו, והשאיפה להרגיע את השטח לא התממשה. כוכבי פעל בתנאים מורכבים ותחת לחץ עצום, אך ההתנתקות הושלמה. הכוחות המפנים יצאו בשלום עם התושבים, וההיערכות מעבר לגדר החלה.
האתגר חשף את כוכבי, שהפגין מנהיגות יוצאת דופן מול שסע חברתי, כוחנות פוליטית ולחצים מדיניים - משימות ששום הכשרה צה"לית לא מכינה אותך. ואז הגיע האתגר הבא.
ב-25 ביוני 2006 נחטף גלעד שליט ונהרגו שני חיילים בגזרת החטיבה הדרומית באוגדה, באירוע שגרר ביקורת ציבורית רבה על צה"ל ועל כוכבי. הטענה: שב"כ התריע מבעוד מועד על כוונות לחטוף חייל באזור, ואילו האוגדה והחטיבה נערכו והציבו כוחות בשטח, אך לא הצליחו לסכל את הפיגוע. בצל הביקורת, מינה הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, ועדת בדיקה בראשות גיורא איילנד, אך זו לא מצאה דופי בהתנהלות כוכבי, ציינה את פעולות ההכנה "הסבירות", והגדירה את האירוע כ"כישלון מבצעי". היא קבעה כי אין לנקוט בצעדים כלשהם נגד שרשרת הפיקוד, וחמש שנים לאחר מכן, עם שחרורו של שליט, שילמה ישראל את המחיר הכבד.
בזמן מלחמת לבנון השנייה, נערכה אוגדת עזה לעימות משלה. לראשונה מאז ההתנתקות, פעל כוכבי בעומק השטח הפלסטיני לאורך הרצועה, תוך ניסיון לפגוע בתשתיות טרור וללחוץ במקביל על חמאס כדי לקדם משא ומתן להחזרת שליט. סדרת המבצעים המורכבים גבתה את חייהם של 400 פלסטיניים.
המהלך של אשכנזי
חלוץ העריך מאוד את תרומתו של כוכבי והמעמסה שעבר במהלך כהונתו באוגדה. הוא אישר את לימודיו באנגליה, אך בשל החשש ממעצר בשל טענות לביצוע פשעי מלחמה, הוחלף היעד והוא טס לארצות הברית. עם חזרתו, העריכו קצינים קרובים כי הוא יתמנה לאלוף, אך גבי אשכנזי, שהחליף את חלוץ, בחר בו לתפקיד ראש חטיבת המבצעים. בדיעבד, טוענים קצינים בכירים, שירת המהלך את כוכבי וסיפק לו יתרון משמעותי על בני גילו בצה"ל, בואכה התמודדויות עתידיות. כוכבי נחשף במשך שלוש שנים לעצבים הרגישים של המטה הכללי ולאחריות הכבירה של התפקיד, היה בין מתכנני מבצע "עופרת יצוקה" והוביל שינוי עמוק בתפיסת הגנת הגבולות, ההגנה האווירית ופיקוד העורף.
בינואר 2010 הוא סיים את תפקידו תוך תחושה כי תוך כמה חודשים הוא יהפוף לחבר במטכ"ל, אך המתח בין אשכנזי ושר הביטחון אהוד ברק עיכב את התהליך. לאחר המתנה ממושכת, התמנה כוכבי לראש אמ"ן בנובמבר 2010, ותוך פחות משנה טילטל "האביב הערבי" את המזרח התיכון. המחאות האלימות התפשטו ברחבי מדינות האזור, ואמ"ן נדרש לחשוב אחרת ולפתח מתודולוגיות מחקר ושיטות ארגוניות כדי להקדים את האויב. כוכבי דחף באגרסיביות לשינויים, הפך כמעט לחלוטין את עולם ההתקפה וההגנה בסייבר (תוך שהוא מרוקן את אגף התקשוב מסמכויות ומחייב את המטה הכללי למתיחת פנים), פיתח וקידם את לוחמת המידע (המאפשרת להזריק מידע מודיעיני מאמ"ן עד לדרגי השטח), וניפח את בנק המטרות באופן דרמטי.
האירועים המבצעיים הבולטים בכהונתו כללו את מבצע "עמוד ענן" (שנפתח בחיסול אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של חמאס), המבצע ללכידת ספינת הנשק "קלוס סי" וכן מבצע "צוק איתן", שעורר ביקורת על מוכנות צה"ל להתמודדות עם לוחמת המנהרות ועל התמשכות הלחימה. באחד מדיוני הקבינט שהודלפו לתקשורת, סיפר ראש השב"כ לשעבר יורם כהן על התראה על פיגוע גדול שעשוי לדרדר את רצועת עזה למלחמה בקיץ. כוכבי סתר בתוקף את הדברים, והרמטכ"ל דאז, בני גנץ, התערב ופנה לראש הממשלה להבהיר את הסוגיה. אמ"ן ושב"כ נותרו עם טעם מריר בפה, והיחסים בין הארגונים התקררו, תהליך שהעיד בעיקר על המעורבים, ובהם כוכבי, שלא ידעו ליישב במהירות את הסכסוך. גם עם ראש המוסד תמיר פרדו היו לכוכבי חילוקי דעות מובהקים, אך הם לא גלשו מחדרי הדיונים. הזמן חלף, והאינטרס הביטחוני גבר וכוכבי את כהן יזמו הסכם שיתוף פעולה היסטורי - שנחתם לבסוף על ידי יורשיהם, הרצי הלוי ונדב ארגמן.
את הטענות נגד אמ"ן על מחסור במודיעין אודות מנהרות סילק כוכבי עם עובדות מוצקות. "הוא כינס את בכירי אמ"ן לשעבר מספר פעמים במהלך 'צוק איתן' והציג מידע על מה שקורה", סיפר לוואלה! NEWS אחד מוותיקי האגף לשעבר. "אני חושב שהוא הביא את אמ"ן למיצוי אופטימלי במבצע. ראיתי במו עיני את מפת המנהרות של חמאס כבר בהתחלה, וכיצד הוא מראה לאמ"ן עולם חדש. דעתי נחה שיש לאמ"ן מודיעין איכותי. העובדה שבחמ"לים של החטיבות ישבו כבר אז חמישה אנשי 8200, כל אחד למשימה אחרת, הייתה פריצת דרך".
לדבריו, "כוכבי ביצע שינויים מהותיים במבנה אמ"ן, הפך יחידות, בנה תורת לחימה. לא על הכול הסכמנו איתו, אפשר לומר עליו שהוא אדם מאוד עקשן, והיו שיחות שהוא התבצר מאוד בדעתו, אבל למרות זאת הערכתי אותו מאוד כי הוא הוכיח שקדנות, קרא ספרות מקצועית, ישב ולמד תפיסות מודיעיניות ישנות וחדשות. אמ"ן בתקופתו עשה פריצת דרך".
געגוע לשטח
בנובמבר 2014 התמנה כוכבי למפקד פיקוד הצפון, ועסק רבות בפיתוח מרכיבי ההגנה, ובהם המכשול בגבול לבנון וסוריה, פיתוח הצירים והאיסוף החכם. הוא שיכנע את הקבינט להשקיע תקציבים נוספים, בנה בנוסף מרכז אש מלא עוצמה, דומה לזה של פיקוד דרום, המאפשר להרחיב את תקיפת מטרות האויב - וקידם את פרויקט "שכנות טובה" בגבול הסורי - המענה הישראלי ההומניטרי לזוועות מלחמת האזרחים במדינה. במאי 2017 הוא התמנה לסגן רמטכ"ל, ומאז עסק בעיקר במימוש התכנית הרב-שנתית ובבקרה על פרויקטים מטכ"ליים. לפני כחמישה חודשים, כשמפקד עוצבת הבשן תת-אלוף יניב עשור סיים את תפקידו והוחלף בתת-אלוף עמית פישר, כוכבי היה תקוע בקרייה. הוא התעקש לברך את עשור, שעמו יצר קשרים קרובים, ובאי הטקס שמעו את קולו דרך מיקרופון שהוצמד לסלולר. כוכבי הפליג בשבחים, דאג להצחיק ובעיקר הותיר תחושה שהוא מתגעגע לשטח.
כוכבי ניחן בכושר התבטאות יוצא דופן, אך את הריאיון האחרון שלו הוא העניק לפני יותר מעשור. הוא שומר על תדמיתו ונזהר בלשונו, בניגוד ללא מעט חברים במטה הכללי, שרואים עצמם כמועמדים לתפקיד הרמטכ"ל. עם השנים, הוא הסתפק בשיחות רקע עם עיתונאים, ודאג לארגן ימי עיון מקצועיים כדי לשווק את פועלו. יתרונו הגדול: היכולת לתווך תוכניות מורכבות לכותרות פשוטות, ולהעביר את המסר בצורה קלילה וברורה. זהו כלי שכנוע אדיר.
גוון הקול שלו, בחירת המילים הקפדנית והאינטליגנציה הגבוהה יוצרים מעטה של ריחוק ויהירות, אך כוכבי הוא איש של אנשים, לא פחות מזכאי - שאותו ירש בתפקיד המפתח שלו בצבא. ללא תכונה זו, הוא לא היה חוצה את אתגר עזה ההוא.
כוכבי יודע לשמור על קשר עם חברי עבר למרות תפקידיו התובעניים. עדות לכך ניתנה לאחר מותו הפתאומי של ראש מועצת בנימינה-גבעת עדה, אל"מ במיל' פינקי זוארץ. אז, שהה כוכבי עם רעייתו ושלושת ילדיו בחו"ל לפני כניסתו לתפקיד סגן הרמטכ"ל, ובני משפחתו של זוארץ עיכבו את מועד ההלוויה כדי לאפשר לו להגיע ולהקריא הספד.
כוכבי בקיא מאוד במגע עם מוקדי כוח בצה"ל ומחוצה לו, ומטפח לא מעט את הקשר עם חבריו הצנחנים. ביתו הפך למקום אירוח תמידי של ארוחות שישי עם אלופי המטה הכללי וחבריו. והוא נודע ביכולתו להפעיל השפעה שלעתים מצטיירת ככוחנית. בניגוד לאיזנקוט, הידוע כרמטכ"ל צנוע שאינו רודף אחר קרדיטים, עסק כוכבי בשיווק רעיונות וקידום פרויקטים בהובלתו. בהינתן שהדרג המדיני חושש מדעתנות יתר ועצמאות מחשבתית, עלול מצרף התכונות הללו לשמש לו לרועץ בהתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל, אך נראה כי בעת הזו, שבה האיומים משתנים כהרף עין, קיימת דרישה למפקד נועז ויצירתי, קשוח ומוביל. "יש לו תכונה נדירה", הגדיר זאת אחד הקצינים הבכירים בצה"ל, "הוא יודע מתי להוריד את הראש ולא להתנגש בקיר, לחכות שהרכבת תעבור ואז לעלות מחדש על הפסים".
שר הביטחון אביגדור ליברמן התלבט על המועמד לתפקיד הרמטכ"ל. במהלך התהליך שקל את האפשרות למנות את האלוף ניצן אלון אך לבסוף מה שהכריע זה כרטיס הביקור המלא של האלוף אביב כוכבי שמכהן כיום כסגן רמטכ"ל. האלוף כוכבי סומן לתפקיד בכיר וכמי שביום מן הימים יתמודד על תפקיד הרמטכ"ל של צה"ל עוד כשהיה קצין צעיר בחטיבת הצנחנים.
כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל אמורה להיות יחסית חלקה מאחר ובתפקיד הסגן הוא קרוב מאוד לעשייה של המטה הכללי ונותר די זמן עד ה- 1.1.19 להשלים פערים עם הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט. לאחר אישור האלוף כוכבי על ידי הוועדה למנוי בכירים יחל תהליך לבחירת סגן הרמטכ"ל הבא של צה"ל בין האלוף ניצן אלון או האלוף איל זמיר.
(פורסם לראשונה ב-19.7, 17:00)