המאבק על בית הכנסת בצפת הפך לעימות דרמטי: בית הכנסת של יהדות רומניה שימש בחמישה העשורים האחרונים את עשרות המתפללים, יוצאי המדינה המזרח אירופית, חלקם ניצולי שואה אולם באחרונה הצטרפו לשורותיו רבים מחסידי ברסלב. עד מהרה ההרמוניה בין הצדדים התנפצה. לדברי המתפללים הרומנים, חלקם בני למעלה מ-70, הצעירים הברסלבים השתלטו להם על המקום ואף עקרו לוחות הנצחה של יקירי הקהילה שנספו בשואה. "עברנו ליל בדולח אחד. היום אנחנו עוברים את ליל הבדולח השני שלנו, והפעם על ידי יהודים!", אמר אחד המתפללים הרומנים.
רחבת בית הכנסת נראתה אתמול כמו שדה קרב, כשהמתפללים הרומנים ביקשו לקחת מהמקום את הלוחות שנעקרו על ידי חסידי ברסלב כדי להעבירם למקום בו יישמרו טוב יותר. "לפני שבוע וחצי נודע לנו שהברסלבים פירקו מקירות בית הכנסת את הלוחות עליהם הונצחו בני משפחות המתפללים. בנוסף הם עקרו משם את כל נרות הנשמה החשמליים וזרקו אותם ביחד עם לוחות ההנצחה למקלט. הם עשו את זה על דעת עצמם, מבלי לשאול אף אחד. כאילו מדובר ברכוש שלהם", אמר אתמול הרב שמואל חסידה, מי ששימש במשך 38 שנים כרב בית הכנסת. "ההתנהלות שלהם היא לא דרך של תורה, אלא דרך של בריונות", הוסיף.
אלא שאנשי ברסלב מנעו בכוח מחברי הקהילה הרומנית לקחת עמם את לוחות ההנצחה, ואמרו להגנתם שאלו הוסרו משום שהמקום עובר שיפוץ לטובת קהילת המתפללים. הרומנים כמובן לא קיבלו את הטענה ובמקום התפתח עימות של ממש. "אושוויץ אחד עברתי, הנה המספר! עכשיו אני עובר אושוויץ שני", זעק מנחם ויינברג, מי שהיה גבאי בית הכנסת, "שני ילדים איבדתי, עכשיו אני מרגיש כאילו שהרגו את הילדים שלי מחדש". מנגד, ניסו הברסלבים לשדר רוגע, חלקם צעקו "אחדות", "אחדות" תוך הנפת ידיים לשלום, תוך שהם מזמינים את הרומנים לחזור לבית הכנסת ולהתקבל בו כאורחים. עם זאת, ולצד האמירות המרגיעות, אחרים מאנשי ברסלב לקחו חלק מהלוחות ומילטו אותם לאחד הבתים הסמוכים.
כדי להבין טוב יותר את סערת הרגשות, צריך לחזור חמישה עשורים אחורה. תושבי צפת, יוצאי רומניה והונגריה פנו בשנות ה-60' לעירייה וביקשו שזו תקצה להם שטח להקים עליו בית כנסת לעדה. מחצית מהסכום הדרוש לבניית בית הכנסת תרם הנדבן הרומני א.י. כהן, ואת החצי השני תרמו אנשי הקהילה עצמה. "הבנייה עלתה לנו בדמים מרובים, כאשר אנו בונים הכל, מהמסד ועד הטפחות, כל אחד עזר כפי יכולתו וכישוריו לבניית הבית", סיפר ברוך (בנו) מוסקוביץ'. "לקרול דוידוב הייתה מסגריה ליד בית הכנסת והוא תרם את חלקו. אני תרמתי את הבימה, ארון הקודש, עמוד התפילה, כיסא אליהו הנביא וכל הדברים שקשורים לעץ ולנגריה. כל אחד תרם את פת לחמו כדי לבנות בית לה' וכדי להנציח את זכר יקיריו שמתו, נספו בשואה או נהרגו על קידוש השם".
אחרי שרבים מוותיקי הקהילה עזבו את העיר, עברו להתגורר בבתי אבות, או נפטרו בשיבה טובה, נותר קומץ קטן של רומנים ואשכנזים שהמשיכו להתפלל במקום. בשנים האחרונות החלו לתפוס את מקומם של הקשישים עשרות רבות של חסידים צעירים המשתייכים ברובם לקהילת ברסלב שעברו להתגורר בשכונה.
"הבנייה עלתה לנו בדמים מרובים"
"התפללנו ולמדנו בכל מיני מבנים מאולתרים כדוגמת מקלטים, אבל כל הזמן הקהילה התרחבה והתעורר צורך בבית כנסת משלנו", הסביר אתמול מנהיג הקבוצה הברסלבית, הרב יעקב ג'אן בן ה-40, שבעצמו החל להתפלל בבית הכנסת עוד כשהיה ילד. "בבית הכנסת הרומני כבר בקושי הגיעו למניין וזה היה מקומם לראות שהוא פתוח רק בשבתות ובערבי חג, כשבאמצע השבוע לא יכולנו להתפלל", אמר.
אלא שמכאן הגרסאות של הצדדים הנצים מתפצלות. קברניטי בית הכנסת הרומני טענו כי המקום היה פתוח בכל ימות השבוע וכי הברסלבים ניסו לכפות בו נהלים חדשים ולהנהיג תפילות בנוסחים שונים מנוסח אשכנז שהיה נהוג במקום. לטענתם, הדבר הגיע לכדי לידי חילול קדושת בית הכנסת, כאשר המתפללים החדשים נהגו להפריע לתפילות, לקרוא קריאות ביניים ואף למחוא כפיים.
הברסלבים מצדם טענו כי הרומנים והאשכנזים סילקו אותם מבית הכנסת בבושת פנים. הרב ג'אן הוסיף כי "גם אם היו הפרעות, מדובר במעידה חד פעמית שנעשתה על ידי אדם אחד בלבד". כך או כך, הסכסוך גלש והגיע עד כדי הגשת תלונה על ידי הרומנים בגין תקיפה. הם הוסיפו כי הברסלבים פירקו על דעת עצמם את ספסלי בית הכנסת, השליכו אותם החוצה ואף פרצו את מנעולי הדלתות. הרב ג'אן הכחיש וטען כי הם ניסו לפתור את הסכסוך בדרכי נועם וכי הוא זה שבישר לרב בית הכנסת על פריצת שער.
מפקד משטרת צפת סנ"צ עופר קנטוביץ' כינס בהמשך דיון בנוכחות רבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו, בניסיון לגשר בין הצדדים. האחרון פסק לטובת הברסלבים ונגד הרומנים.
"המניין הקבוע הישן הצטמצם עד כדי כך שהתפללו שם רק פעם בשבוע, בשעה שהייתה קבוצה גדולה של מתפללים אחרים שהתפללו בצפיפות במרתפים ובמקלטים", הסביר הרב אליהו. "בית כנסת זה לא רכוש פרטי של הגבאי או רב בית הכנסת. בית כנסת נבנה בכספי תרומות והוא שייך לציבור. התורם תורם לציבור ולא לאדם פרטי ואם אין ציבור אז הציבור השני יקבל את בית כנסת". לגבי עקירת לוחות ההנצחה אמר הרב אליהו: "אז מה אם אלה לוחות הנצחה של הקהילה הרומנית. המקום הראוי להציב אותם הוא בית כנסת. אסור למתפללים הצעירים לשפץ את המקום? אשרי שהם משפצים".
מעיריית צפת נמסר בתגובה: "מדובר בעניין הלכתי של מניין, שעות תפילה וסגנונות תפילה ושני הגופים פנו לבתי דין רבניים. במקרה כזה העירייה היא אינה צד בעניין".
לקריאה נוספת:
מחשש שיחולל: אבטחה סביב קברו של "רב הסלבריטאים"
מותו של הרב השנוי במחלוקת פתר תעלומה רבת שנים
לפניות לכתבת: adihashmonai@walla.co.il