רעש האדמה בעוצמה של 5.3 דרגות בסולם ריכטר שהורגש אתמול (שישי) בכל רחבי הארץ, תקף אזרחים רבים בדאגה - מאות קריאות התקבלו במוקדי המשטרה מהדרום ועד הצפון, ותושבים רבים עזבו בבהלה את ביתם. מה משמעותה של רעידת האדמה הנוכחית והאם יש בה כדי להעיד על הצפוי לנו בעתיד? ד"ר רון אבני, מרצה בנושא רעידות אדמה באוניברסיטת בן גוריון בנגב, מסביר לקוראי וואלה! חדשות על הסוגיה.
מהו מקור רעש האדמה?
"מדובר בהתנגשות בין הלוח הטקטוני האפריקאי ללוח הטקטוני של אירופה", אומר ד"ר אבני, "בדומה לחיכוך הנפוץ יותר באזורנו, לאורך הירדן, בין הלוח הערבי - הכולל את ערב הסעודית וסוריה - לבין הלוח של ירדן וחצי האי סיני. אזור קפריסין ויוון, בו אירע הרעש הנוכחי, הינו אזור עם הרבה רעידות אדמה".
האם מדובר ברעידת אדמה חזקה?
אבני מדגיש כי בהשוואה לרעידות מהשנים האחרונות בישראל, רעידת האדמה הנוכחית היא אכן חזקה, "אולם ביחס לרעידות הרסניות שמתרחשות תדיר כתוצאה מהתנגשויות בין הלוחות האלו בעולם - מדובר ברעידה קלה. ביוון, למשל, התנגשות מסוג זו גרמה להרוגים רבים, וגם במרכז אירופה היא גורמת לרעידות אדמה חזקות. למעשה, כל רעידת אדמה שקטנה משש דרגות בסולם ריכטר נחשבת לרעידת אדמה בינונית ולא הרסנית אך תלוי כמובן היכן הן מתרחשות ומה מרחקן ממוקדי האוכלוסייה".
"הרעידות שהתרחשו אצלנו בזמן האחרון היו עד דרגה חמש, אך צריך לזכור שלפני 85 שנה, ב-11 ביולי 1927, פקדה את הארץ רעידת אדמה הרסנית שמקורה היה בבקע הירדן, ונהרגו בה כ-300 מאות בני אדם. רעידת האדמה שקדמה לה, בשנת 1837, היא זו המפורסמת אשר החריבה את העיר צפת והותירה אלפי הרוגים. עוד לפניה, התרחשה רעידת אדמה חזקה בשנת 1759".
מה הצפי לרעידת אדמה קרובה?
"בממוצע גס מאוד, אחת למאה שנה יש לנו רעידת אדמה הרסנית באזור ארץ ישראל. כלומר, בשנים הקרובות אנחנו צפויים לרעידת אדמה הרסנית".
האם יש ביכולתנו לחזות את הרעשים?
ד"ר אבני מבקש להבהיר כי "בשורה תחתונה - אין יכולת חיזוי". עם זאת, מערכות קיימות מתמקדות בהספקת התרעה מיידית ככל האפשר מפני הרעש, לאחר שכבר קרה. "יש היום מערכת שמסוגלת לתת התרעה קצרת טווח - אחרי שהרעידה כבר מתרחשת, ממצים את הידע הקיים ואת היכולת למדוד את הפרש הזמנים בין סוגי גלים שונים, כדי לשגר מסר אלחוטי שמגיע לכל מקום בו מותקנת המערכת", אומר ד"ר אבני, "מדובר בהתרעה של עשר עד 15 שניות, תלוי במרחק ממוקד הרעש. כך, תיאורטית, אפשר למשל לתרגל תלמידים לצאת במהירות לחצר שם יהיו יותר מוגנים. ההתרעה הזו מסייעת גם למערכות אוטומטיות, כגון מעלית הנעצרת בקומה הקרובה, או דלתות הרמטיות של כבאיות אשר נפתחות כדי שהכבאים יוכלו לצאת מן המוסכים. משרד החינוך כבר החל להצטייד במערכת כזו".
עד כמה מדינת ישראל ערוכה להתמודדות עם רעידת אדמה?
ד"ר אבני מסמן את שנת 1999, בה נהרגו כ-17,000 בני אדם ברעידת האדמה באיזמיט שבטורקיה, כנקודת המפנה ביחסה של הממשלה לרעידות אדמה: "הוקמה ועדת היגוי לריכוז ותיאום פעולות הממשלה להתכוננות לרעידות אדמה, ומאז נעשו דברים רבים בתחום איסוף הנתונים ותכנון ותרגול של כוחות החירום. כמו כן, החלו בתכנית לעידוד חיזוק מבנים קיימים, הנקראת תמ"א 38, אשר הולכת ומשודרגת כל הזמן".
אבני מזכיר גם את התכנית לחיזוק מבני ציבור, כגון בתי ספר ובתי חולים, כנגד רעידת אדמה: "הממשלה הקציבה בשנה שעברה 140 מיליון שקלים לנושא, ואמורה להמשיך כך בשנים הקרובות. בקצב הזה מספיקים לחזק ארבעה בתי חולים וכ-80 בתי ספר בשנה". לסיכום, אומר ד"ר אבני כי "יש עדיין מה לעשות בעניין, אך היום ישראל ערוכה לרעידת אדמה הרבה יותר מבעבר".
