כאחד האירועים המכוננים ביותר בזהותה של מדינת ישראל המודרנית והתמודדותה עם חורבן השואה, ציון חגיגות ה-50 למשפט אייכמן זכה למגוון אירועים וציונים בשנתיים האחרונות, הן בארץ והן בעולם. שלשום (חמישי) הגיע זמנם של אנשי המוסד והשב"כ לציין את פועלם, ובבית התפוצות התכנסו מאות בני אדם, הקשורים בקשר דם או אחר למבצע הלכידה ההרואי, שגם אחרי 50 שנה עדיין לא נחשפו כל פרטיו, כדי לחנוך תערוכה חדשה ונדירה השופכת אור ייחודי דווקא על פועלם של אנשי החרש שעמלו כדי להביא את הצורר הנאצי לדין.
אדולף אייכמן, המהנדס שפיקח על ביצוע "הפיתרון הסופי" של היטלר, הוא אחד הנושאים הראשיים באחריות לרצח השיטתי של שישה מיליון יהודים בשואה. לאחר המלחמה ירד למחתרת כדי לחמוק ממשפטי נירנברג, ואז מצא את דרכו לארגנטינה, שם חי בביטחון יחסי עם אשתו וארבעת ילדיו, כמנהל מכבסה אנונימי. בשנות ה-50' התקבל מידע בישראל שאמר כי אייכמן חי ומתגורר בבואנוס איירס, בשם בדוי. "זיהינו את 'דיבוק'", אחד משמות הצופן שהוצמדו לאייכמן, מסרו חוקרי המוסד בתום מרדף של ארבע שנים. ראש המוסד, איסר הראל, היה נחוש ללכוד את אייכמן, אך לא להרגו. הוא רצה שאייכמן יובא לדין לפני העם היהודי.
בבוקר פתיחת המשפט, ישבו מרבית אזרחי ישראל צמודים למקלט הרדיו, מאזינים בבהלה למשפט של הצורר הנאצי, שהיה מהוגי "הפתרון הסופי" להשמדת יהודי אירופה, בבית העם בירושלים, אך מטבע הדברים, החשאיות הובילה לכך שמעטים ידעו אז כמה אנשים וגורמים עמלו במשך שנים על הבאתו של אייכמן לישראל. כעת, 50 שנה אחרי, כשחלק גדול מהחוקרים, המאתרים והחוטפים כבר אינם בחיים, אפשר לציין בגלוי את פועלה של קבוצות האנשים, כשלרגל שחרר המוסד לראשונה עשרות פריטים, תעודות, מסמכים ושיטות פעולה שפותחו והופעלו לראשונה במבצע אייכמן.
"טוב שיראה זאת הדור החדש המצוי בפני גיוס"
"העם הזה רוצה לומר תודה, ללוחמי הסתר לאנשי הסוד והחידה, ולהוסיף איזו מילת חיבה מלבבת. העם היה ודאי רוצה אלו ידע הוא את הכתובת?, כך כתב המשורר חיים חפר ב-1968 על "אנשי הסתר", אנשי זרועות המודיעין השונים הפועלים בשירותה של מדינת ישראל מאז הקמתה, אך כפי שהבחין חפר כבר אז, ברוב המקרים, "אנו שומעים על כישלונותיהם יותר מאשר על מעשי גבורתם". מעטים יודעים כי חפר ידע בדיוק על מה הוא מדבר, כשאחותו וגיסו שירתו שניהם ביחידות המבצעים שהיו מעורבות בחטיפת אייכמן, אך מילותיו, המקבלות את פני המגיעים לתערוכה, מבטאות במידה רבה את התחושה שאפפה אתמול בערב את בית התפוצות, תחושה של רצון עז לקבל הכרת תודה.
?50 שנה אחרי, טוב שהתחילו לדבר על זה?, הסביר אחד מחוקריו של אייכמן, מיכאל גולדמן, לוואלה! חדשות. ?רק חבל שמבין החברים שהיו איתי - 14 קציני חקירות - נותרו בחיים רק שלושה, אשר שניים מהם לא הגיעו. טוב שעושים את זה עכשיו. זה לא דווח מספיק וקם דור חדש, שנמצא היום בגיל צבא ולא שמע על זה במשך כל השנים?. תחושתו של גולדמן קיבלה חיזוק בטקס פתיחת התעורכה, כאשר לפרקים, בין דברי הנואמים המכובדים, בהם יו"ר הכנסת רובי ריבלין והשר יוסי פלד, קמו נציגים מהקהל וביקשו להתריע על כך שפועלם לא הודגש מספיק. אחד מאנשי הצוות של טיסת אל על שהטיסה את אייכמן לישראל קם וביקש שחברת אל על תקבל מקום בולט יותר על חלקה במבצע, חבר בצוות המאתרים ביקש שיושם "דגש על אלה שחיפשו ומצאו".
בתו של החוקר צבי אהרוני, דפנה, ביקשה לציין דווקא את חווית משפחות אנשי המוסד, הנשים והילדים: "לגדול בתור ילד מוסד זה לגדול בשקט מוחלט", אמרה, "אבא תמיד עשה משהו שאסור היה לשאול עליו". בין מיצגי התערוכה בלט גם איש חרדי קטן ממדים, שלום נגר, מי שבפועל השתתף בתלייתו ושריפת גופתו של אייכמן - ?התליין? או ?הסוהר התימני?, כפי שכונה בידי חבריו בשירות בתי הסוהר - ושיחזר בדקדוק את תחושותיו הקשות בעת ביצוע המשימה ההיסטורית.
בשנים שלאחר מבצע אייכמן, נודעו חילוקי הדעות הרבים בין ראשי המבצע במוסד ובשב"כ על מי היה בעל התרומה המכרעת למבצע; מסתבר שגם 52 שנה אחרי, הוויכוחים נמשכים כשכולם רוצים לקבל חלק מהקרדיט. ככה זה כשהכל מתנהל בשקט ופתאום אפשר לדבר, ציין אחד מהנוכחים בקהל.
בין אז להיום, אחד הדברים הבולטים ביותר לעין הוא השוני בין הסביבה בה תיפקדו בעבר הסוכנים השקטים של מדינת ישראל לבין העולם המודרני הטכנולוגי, הממוחשב ונטול הגבולות של היום. ?בסוף שנות ה-'50 מבצע מודיעיני היה מבצע שמכינים אותו ימים, שבועות ושנים מראש?, סיפר מפקד המבצע, השר לשעבר רפי איתן. ?20 אלף קילומטרים מעבר לבסיס היעד, ללא כל תקשורת בין הבסיס לצוותים, ובין העורף לבואנוס איירס. בהשוואה למבצעים של היום, נדמה שכולם שואלים - איך עשיתם את זה??.
"ציון משפט אייכמן - משימה היסטורית יהודית"
התערוכה החדשה, שתהיה פתוחה לציבור הרחב בחודשים הקרובים, מציגה אינספור פריטים ומסמכים שנותנים את התשובה לשאלה שנשאל רפי איתן פעמים רבות. הדרכון המזויף שאיפשר את הברחתו של אייכמן לישראל; תרשים מקורי של מפת אזור מגוריו של "ריקרדו קלמנט", שמו של אייכמן אותו אימץ עם בריחתו לארגנטינה; לוחית הזיהוי המזויפת ששימשה את המכונית שהסיעה אותו לשדה התעופה בבואנוס איירס בדרכו לארץ; אישור כניסה למשפט בירושלים על שמו של משה תבור, שהיה בצוות הלוכדים ותכנן את תא הזכוכית בו ישב אייכמן במהלך המשפט, וכן פריטים נוספים. רבים מהפריטים כבר נחשפו בחודש שעבר בתערוכה בכנסת, אך בתערוכה הנוכחית המוסד איפשר חשיפה נדירה של פריטים ארכיוניים נוספים, בשיתוף פעולה רחב בין בית התפוצות, המוסד, השר יוסי פלד, מזכיר הממשלה צבי האוזר ושלל גורמים נוספים - הנחישות לספר את הסיפור שלא סופר ולהנחילו לדור הצעיר ניכרת לעין.
?ציון 50 שנה למשפט אייכמן זו משימה היסטורית יהודית?, אמר השר יוסי פלד, ניצול שואה בעצמו, יו"ר ועדת ההיגוי לציון 50 שנים למשפט ויוזם התערוכה, שחשף כי בחודשים הקרובים המיצגים יועברו גם לתצוגה בבניין האו"ם לעיונה של הקהילה הבינלאומית. ?כילד קטן שעלה לארץ, המפגש עם הוותיקים היה טעון וקשה, והמשפט שינה מאוד את היחס והידע כלפי ניצולי השואה ומה שעברו. למשפט משמעות אדירה בשימור הזיכרון?. זיכרון הוא יצירה מתמדת של העבר, אמר יו"ר הכנסת רובי ריבלין, והמחיש את החשיבות שהוא רואה בציון האירועים ההיסטוריים המכוננים של מדינת ישראל, כשאמר כי ?עם זוכר הוא עם חי?.
עוד בנושא
הטיימס: הרגע בו חיסול המדען "בידי המוסד" כמעט נכשל
גורמי מודיעין מערביים: המוסד חיסל את המדען האירני
(עדכון אחרון: 22:21)