"נורבגים היו מעורבים במעצרים, נורבגים נהגו במשאיות, והכל קרה בנורבגיה" כך אמר אתמול (שישי) ראש ממשלת נורבגיה, ינס סטולטנברג, ב"התנצלות" הרשמית הראשונה למעשה של אוסלו, לחלקה של המדינה הסקנדינבית בפשעים נגד העם היהודי בזמן השואה. "היום אני מרגיש כי ראוי שנביע את התנצלותנו העמוקה על כך שהפשעים הללו קרו גם על אדמה נורבגית", הוסיף סטולטנברג.
בנאומו לרגל יום השואה הבינלאומי, המציין 67 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו בידי בעלות הברית, אמר סטולטנברג כי "הגיעה העת להכיר בכך ששוטרים נורבגים, פקידי ציבור נורבגים ואזרחים אחרים השתתפו במעצר ובגירוש של יהודים".
בתקופת שלטונו של ווידקון קוויזלינג, ראש ממשלתה הידוע לשמצה של נורבגיה בזמן הכיבוש הנאצי, נשלחו למחנות ההשמדה כמה מאות יהודים, כשליש מתוך 2,100 בני הקהילה טרם השואה. רבים אחרים נאלצו לברוח לשוודיה השכנה. "אני מצר על כך שהרעיונות שהובילו לשואה עדיין קיימים בעולמנו", המשיך סטולטנברג, "בכל העולם אנחנו רואים שקבוצות ואזרחים מפיצים פחד ואי-סובלנות".
"הנורבגים חשבו שרק הגרמנים אחראים לשואה"
ב-1998 הכירה נורבגיה לראשונה בחלקה בשואה, והסכימה לשלם 60 מיליון דולרים ליהודים ממוצא נורבגי, ולארגונים יהודיים, כפיצוי על רכוש שהוחרם בזמן רדיפת היהודים. לא היה מדובר בהתנצלות של ממש, אבל עצם ההכרה עורר חשבון נפש במדינה הנורדית, שככל הנראה הכשיר את הקרקע לנאומו ההיסטורי של סטולטנברג כך קובע ההיסטוריון המקומי ביארטה ברולנד, מהמוזיאון היהודי באוסלו. "עד אז", מספר ברולנד, "הנורבגים חשבו שרק הגרמנים אחראים לשואה".
פרופ' פול לוין, מומחה להיסטוריה באוניברסיטת אופסלה בשוודיה הוסיף כי "נורבגיה פעלה בדומה לאופן הפעולה של משטר וישי בצרפת, בכך שהם הוציאו לפועל חוקים אנטי-יהודיים משלהם, השתמשו בכוח אדם מקומי, החרימו רכוש יהודי והפלו יהודים עוד לפני שהגרמנים בכלל דרשו זאת". בעיניו של לוין, ההתנצלות הנורבגית מאוחרת מאוד.
יום השואה הבינלאומי - ידיעות נוספות
ביניש בטקס יום השואה: "עדיין פוגעים במיעוטים"
50 שנה למשפט אייכמן: התובע זוכר כל רגע
המסמכים יחשפו: מה עבר על אביו של פרס באושוויץ?
יום השואה הבינלאומי בפרלמנט האירופי
(עדכון ראשון: 19:05)