דיון ראשון בכנסת בנושא הגרעין: בעוד נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, מזמין את נשיאה הנבחר של איראן, חסן רוחאני, לחזור לשולחן המשא ומתן בנוגע לגרעין האיראני, ביום שלישי הקרוב יערך בחדר ועדת המדע דיון ראשון בבית המחוקקים הישראלי בנושא זה ואודות הסכנות הטמונות בכך. "התנועה הישראלית נגד הגרעין", בראשות ח"כ לשעבר מוסי רז, והמנכ"לית שרון דולב - יחד עם חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ודב חנין (חד"ש) יזמו את הדיון בנושא הרגיש והזמינו את אחד מבכירי חוקרי השפעות הגרעין בעולם - ד"ר איירה הלפנד, שארגון שהוא עומד בראשו - "ארגון הרופאים הבינלאומי נגד לוחמה גרעינית" - זכה בפרס נובל, שיספר על מחקרו. מטרת הכנס היא לקדם את הקמפיין הישראלי שקורא לממשלה להצטרף לשיחות אזוריות ובינלאומיות במטרה להפוך את המזרח התיכון לבטוח מנשק להשמדה המונית.
במחקר מקיף שביצע באשר להשפעות מלחמה שבה יעשה שימוש בנשק גרעיני נגד אזרחים, מצא בין היתר שלא פחות ממיליארד בני אדם צפויים לקפח את חייהם כתוצאה מחוסר יכולת לספק מזון בעולם שיפגע מנשורת רדיואקטיבית. הלפנד יציג בביקורו את תוצאות הביניים של מחקרו ארוך השנים על השפעות השימוש בארסנל הגרעיני על האדם וסביבתו.
מחקרים שפורסמו ב-2006 מפרי עטם של אלאן רובוק, בריאן טון ועמיתיהם נבחנה האפשרות של מלחמה גרעינית בין הודו ופקיסטן בה ישתמש כל צד ב-50 פצצות כמו זו שהוטלה בהירושימה. לפי ההערכות, התקפות אלה יהרגו יותר מ-20 מיליון בני אדם באופן ישיר, אך ההשפעות על האקלים בעולם יהיו נוראות אף יותר. העשן שייווצר כתוצאה מאותם פיצוצים גרעיניים יחסום לחלוטין את אור השמש ויביא לירידת הטמפרטורה בעולם כולו ב-1.3 מעלות בממוצע. מחקרים חדשים הראו כי הפרעה אקלימית זו תגרום לירידה משמעותית בייצור המזון, שתתבטא בירידה של 12% בייצור הדגנים בארצות הברית למשך עשור שלם וב-15% ירידה בייצור האורז בסין למשך עשור. "אנו מאמינים שככל שאנשים ידעו יותר על הסכנות ששימוש בנשק כזה יוצר להמשך קיום האנושות, כך הם יבינו עד כמה הוא בעצם לא מגן עליהם", הסביר ד"ר הלפנד בראיון לוואלה! חדשות.
"אין אומה או אדם שמספיק אחראיים להחזיק נשק גרעיני"
האם אתה מאמין שלדיון הזה יהיה שיניים כלשהם או שמדובר בהעלאה של המודעות בציבורית בנושא?
"הצעד הראשון הוא חינוך. הצעדים הספציפיים שבכנסת יעשו יקרו מתוך המודעות הציבורית".
האם מצבנו השתפר מאז המלחמה הקרה או שהאנושות עדיין נמצאת בסכנה מוחשית של מלחמה גרעינית?
"יש עדיין סכנה גדולה למלחמה גרעינית. דברים השתנו מאז המלחמה הקרה, אבל ברשות המעצמות הגדולות ישנו עדיין ארסנל גדול של נשק גרעיני שיכול להשמיד כמה פעמים את החיים על כדור הארץ. הנשק הזה מופץ באופן הולך וגדל למדינות נוספות וכך גם הסכנה לשימוש בו".
אתה יכול להבין מדינות שנחשבות אחראיות שמחזיקות בנשק כזה כדי להגן על עצמן, כמו ישראל לפי פרסומים זרים, או מעצמות כמו ארצות הברית שמחזיקות בו כדי להבטיח שנמשיך ליהנות מעולם חופשי ודמוקרטי?
"אנו חייבים להבין שכל שימוש בנשק כזה יהיה התאבדותי. אם ארצות הברית תשתמש בחלק מזערי שבארסנל שלה, אפילו בשל טיעון הגנתי מוצדק - התוצאות על החיים בכדור הארץ יהיו קטסטרופליות, גם לארצות הברית. בעניין זה אני לא חושב שיש אומה או אדם שמספיק אחראיים להחזיק נשק שיכול לסיים את החיים בפלנטה הזו".
ד"ר הלפנד נמנה על מייסדי "ארגון הרופאים למען אחריות חברתית" (PSR) הארגון השותף ל-IPPNW בארצות הברית, ונשיאו לשעבר. לזכותו של ד"ר הלפנד עומדת שורה של פרסומים מדעיים אודות ההשלכות הרפואיות של מלחמה גרעינית ב-New England Journal of Medicine וב-British Medical Journal. שמו יצא גם בהרצאות אודות ההשפעות הבריאותיות של יכולת גרעינית ושל נשק גרעיני שאותן קיים בארצות הברית, הודו, סין, רוסיה ובכל רחבי אירופה.
דיון חיוני בכנסת
מנכ"לית "התנועה הישראלית נגד גרעין" שרון דולב אמרה לקראת הדיון כי "בזמן שאנחנו בישראל מדברים על הפצצה האיראנית שטרם נבדקה, בעולם מדברים על הארסנל הגרעיני העמום של ישראל. על ישראל לצאת מהמועדון המצומצם בו החברה הנוספת היא קוריאה הצפונית, ולהצטרף למועדון האחראי יותר של המדינות המחויבות להפחתת הארסנל הגרעיני העולמי עד חיסולו, ולהיכנס לשיחות שמטרתן מזרח תיכון חופשי מנשק להשמדה המונית - שיחות אליהן כל שאר המדינות במזרח התיכון, כולל איראן, התחייבו להגיע.
ח"כ דב חנין הוסיף: "המזרח התיכון נמצא במירוץ נגד הזמן, כשסוגים חדשים של כלי נשק נכנסים לתוכו מכל הכיוונים. במצב זה כל התלקחות מקומית יכולה במהירות להתגלגל לאסון בהיקף עצום. כל שימוש בנשק להשמדה המונית באיזור ייצור חורבן ומעגל של הרס נורא. לפיכך, חיוני בזמן הזה לקיים דיון ציבורי אמיתי על הסכנות שלפנינו. חשוב לסמן עכשיו חלופות לכיוון של ההידרדרות המסוכנת. חלופות כאלה דרושות לנו בדחיפות. במפגש בכנסת נתחיל בדיון חיוני זה".