(צילום: דניאל בוק; עריכה: טל רזניק; קריינות: אביב אברמוביץ')
לאחר המחלוקת הקשה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר קדימה שאול מופז, שהביאה אמש (שלישי) לפרישת האחרון וסיעתו מהקואליציה, החליט נתניהו להביא לישיבת הממשלה הקרובה ביום ראשון את התכנית של השר משה יעלון כ"הצעת מחליטים" לממשלה. העקרונות של יעלון קובעים כי יינתנו תמריצים לגיוס מגיל 18, ועד גיל 22 יוכלו המיועדים לשירות לבחור מסלול מועדף שירות צבאי או שירות אזרחי - כאשר מגיל 26 יוטלו סנקציות אישיות על המשתמטים מגיוס. יצוין כי עוד קודם לכן יוטלו סנקציות כלכליות על המוסדות בהם ילמדו אותם חרדים שלא יתגייסו. במקביל, התכנית של יעלון מדברת גם על גיוס ערביי ישראל; על פי המתווה, עד שנת 2016 יתגייסו 6,000 חרדים לשירות צבאי או אזרחי ו- 5,000 ערבים לשירות אזרחי.
בסביבת נתניהו לא התרגשו מפרישת קדימה. "הלו"ז של נתניהו המשיך כרגיל היום, לא היה שינוי", אמרו גורמים בסביבתו בשיחה עם וואלה! חדשות. "אם הוא היה חושב על שיקול פוליטי צר, הוא היה הולך לבחירות כבר לפני חודשיים, אבל הוא חשב שמוטלת עליו אחריות לאומית לעשות כל מאמץ להביא לפתרון". לדבריהם, "אי אפשר לעשות שינוי של המצב בבת אחת, זה תהליך הדרגתי. כל השאר זה סיסמאות. לראש הממשלה אין פריבילגיה לצאת עם הצהרות בלי כיסוי ובלי אחיזה במציאות".
הצעת החוק של ישראל ביתנו לא תהווה מבחן לנתניהו
פחות מיממה לאחר פרישת קדימה, והבוקר אמור היה להגיע מבחן נוסף לקואליציה של נתניהו, הפעם מצד ישראל ביתנו, שתעלה הצעת חוק משלה בנושא הגיוס. לכאורה, אין דימיון בין קדימה לישראל ביתנו בשלב זה, כשעל פניו הן מייצגות את שני עברי המתרס הפוליטי, אולם גם הצעת החוק של ישראל ביתנו תוגש בניגוד לעמדת הקואליציה. עם זאת, מבחן רציני לא יהיה כאן - ראש הממשלה העניק חופש הצבעה לשרים ולחברי הכנסת של הסיעה להצביע בעד הצעת החוק שלהם, והסיבה פשוטה: אין סיכוי שההצעה תאושר. רק חברי ישראל ביתנו יחד עם ח"כים בודדים נוספים יצביעו עבורה, ובכך הוא קונה לעצמו שקט קואליציוני זמני, כאשר האקט של ישראל ביתנו לא יחשב כהפרה קואליציונית.
סרטון שהפיצה ישראל ביתנו לקראת הגשת הצעת החוק מטעמה
על פי הצעת החוק, אותה הגישו חברי הכנסת דוד רותם ומשה מטלון, כולם, כולל חרדים וערבים, יחויבו להתגייס בגיל 18, ומי שלא יתגייס יוטלו עליו סנקציות כלכליות וישללו ממנו הטבות כלכליות הניתנות לו כיום. מצד שני, מי שישרת למעלה משנתיים יהיה זכאי למימון מלא של מכינה קדם אקדמית או של שנת לימודים ראשונה באוניברסיטאות ובמכללות. כמו כן, ההצעה מגבילה ל-1,000 בשנה את מספר בעלי הפטור מטעמי "תורתו אומנותו", ומשווה אותם לספורטאים ואמנים מצטיינים שגם 1,000 מהם ייהנו מפטור משירות.
מן הצד השני הכנסת תצביע גם על הצעת החוק של חברי הכנסת מאיר שטרית ויואל חסון מקדימה, שגם סיכויי הצלחתה קלושים. ההצעה של שטרית דומה לזו של ישראל ביתנו, בכך שהיא מחייבת גיוס חובה לכולם, כולל ערבים וחרדים, מגיל 18. השונה בה הוא נושא הסנקציות. לטענת שטרית, הסנקציות שישראל ביתנו מציעה דרמטיות מדי, ולכן הוא מציע להחיל את הסנקציות הנהוגות על פי החוק היום על משתמטים. "אי הגיוס לצבא מפריע לערבים להשתלב בחברה הישראלית. אם היו משרתים בצבא היו נפתחות בפניהם המון דלתות", אמר.
שר התשתיות, עוזי לנדאו, קרא לקדימה לתמוך בהצעת החוק של ישראל ביתנו, בעקבות פרישתה מהקואליציה. לדבריו, "נוצרה פה הזדמנות היסטורית להביא לשוויון בין כל חלקי העם ברוח מגילת העצמאות. אל לנו להחמיץ אותה. אני קורא לכל חברי הכנסת שעקרון השוויון בנטל קרוב לליבם לתמוך בהצעת החוק שלנו. זוהי הזדמנות להחזיר את כולם לצבא העם. מוטב שנעשה זאת עוד לפני פגרת הקיץ".
בלי חלופה לחוק טל, מה יעשה צה"ל ב-1 באוגוסט?
בינתיים, גם שר הביטחון אהוד ברק הכריז על כוונותיו בנושא גיוס בחורי הישיבות לאחר 1 באוגוסט התאריך בו יסתיים חוק טל. ברק הודיע על החזרה לתקופה שקדמה לגיוס חוק טל, לפיה כלל אזרחי המדינה יתגייסו בהתאם לשיקולי צה"ל ומערכת הביטחון. לפני חוק טל פעלו משרד הביטחון וצה"ל על פי חוק שירות ביטחון משולב שכלל בתוכו את כלל האוכלוסיות והקריטריונים לשירות צבא כולל גיוס חרדים לצה"ל.
גורם ביטחוני בכיר אמר אתמול בשיחה עם וואלה! חדשות כי "החל ממחר בבוקר נשב במשרד הביטחון ונכתוב הוראת שעה שתענה על הנחיות בג"ץ וצרכי צה"ל, תוך התייחסות למתן האפשרויות השונות. את הוראת השעה נביא לאישור הממשלה ולאחר מכן בפני הכנסת. מאחר והכנסת יוצאת לפגרה זה יאפשר לנו במשך שלושה חודשים להתכונן למהלך".
הגורם הדגיש כי ברק ימנה את הפוקדים החדשים למשימת הגיוס הגדולה שתכלול את החרדים, אך אין זה אומר שהם יתגייסו החל מחודש אוגוסט. "צה"ל ינהג כמו שנהג עד כה", הסביר. "לפי הוראות השעה יזומנו המועמדים לשירות ביטחון, יעברו בדיקות רפואיות ובדיקות נוספות כדי לבחון את האפשרות לגייס אותם. זה אירוע שצה"ל צריך להיערך אליו. כבר בחודש אוגוסט הקרוב תירשם עלייה חדה בגיוס חרדים לצה"ל, שתכלול מאות חרדים בהשוואה לנתונים של שנת 2012 בהתאם ליעדים שקבעה הממשלה". עם זאת, גורמים בכירים בצה"ל אמרו בתגובה לפרסום לשכת שר הביטחון אודות החזרה לתקופת טרום חוק טל, כי "לא עודכנו בפרטים. נבחן את ההחלטה ונפעל בהתאם".
המבחן של מופז
לאחר כל ההמולה על החלופות לחוק טל, מופז יישאר עם הצרות במפלגתו, ואלו לא מעטות: מצד אחד ישנם חברי כנסת הזועמים על הפרישה מהקואליציה. בימים האחרונים דובר על כך שייתכן שישנם בין שבעה לעשרה חברי כנסת שיפרשו מקדימה ויחברו לקואליציה, במקרה של פרישת מופז מהממשלה. אך לפי איך שהדברים נראים הם יתקשו מאוד בהשגת מספר החברים הדרושים לפרישה. היחיד שיוכל לשנות את המאזן הוא ח"כ אבי דיכטר, שהוביל את ההתנגדות לפרישה מהקואליציה, אך בשלב זה לא נראה שפניו מועדות לפרישה מהמפלגה.
מהצד השני למופז יש את נאמני לבני במפלגה. כרגע, לכאורה, הוא יכול להיות רגוע, כיוון שאין להם עילה אמיתית לפרוש מהמפלגה הם הודיעו שיפרשו רק אם המפלגה לא תפרוש מהקואליציה. אלא שהמצב רחוק מלהיות רגוע עבורו: ככל שיעבור הזמן וציפי לבני תבחר לחזור לזירה הפוליטית, וכנראה לחבור לחיים רמון, יגדלו הסיכויים לחבירת שבעה ח"כים שיפרשו מהקואליציה. הם יצטרכו רק למצוא את העילה, וזו יכולה להיות או התנהלות מופז במפלגה, הדשדוש בסקרים, או כל עילה אחרת שיבחרו ברגע הנתון.
למופז, שישוב לכהן כיו"ר האופוזיציה, אין הרבה זמן. ההערכה במערכת הפוליטית היא שעם שובה של הכנסת מפגרת הקיץ למושב החורף, תיווצר סיטואציה דומה לזו שהייתה בתחילת מושב הקיץ, אז כמעט פוזרה הכנסת. זאת בשל העובדה שנתניהו לא ירצה להיסחט על ידי השותפות הקואליציוניות בתקציב שגזרותיו יצטרכו להיות מרובות. אם כך יקרה, הבחירות ייערכו ככל הנראה בינואר או בפברואר, עם עדיפות לפברואר. עד אז, אם מופז ירצה לשרוד את הנהר הפוליטי הגדול, הוא יצטרך לגרום להרבה מאוד מחברי סיעתו לזנוח את רעיון הפרישה ולהישאר איתו על הספינה.