פטור עד גיל 22, לאחריו יחויבו צעירים חרדים - למעט קומץ מקבלי פטור במסגרת "תורתו אומנותו" - להתגייס לצה"ל או לשירות אזרחי שייארך שנתיים, ואם לא - יוטלו עליהם סנקציות כלכליות, ופתיחת מסלולי גיוס לחרדים בצבא, במשטרה ובשירות בתי הסוהר זהו, מסתמן, המתווה של ועדת קש"ב (קידום שוויון בנטל) בראשות ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), בתום דיון שהתנהל אתמול (שלישי) בין חבריה. ההמלצות ניתנות עוד לשינוי בשלושת ימי הדיונים המתוכננים השבוע, כאשר הצפי הוא שהן יוגשו בשבוע הבא.
הוויכוח הער בין חברי הוועדה על "גיל ההכרעה" (הגיל בו ייאלץ צעיר חרדי להתגייס לאחד האפיקים. פ"ו), התקיים כאשר מספר חברים דרשו שיהיה מאוחר יותר, לפחות 23, בעוד חלק דרשו לקבוע גיל צעיר יותר, עד אשר הוחלט לבסוף על גיל 22. על פי המתווה, המדינה תפתח לחרדים מספר אפשרויות גיוס, שכל חרדי יוכל לבחור באחת מהן. ההתלבטות תוכל להימשך מגיל 18 עד 22, ולאחריה יחויב הצעיר החרדי להכריע לאן יתגייס.
מטרת ההחלטה המסתמנת היא להעניק תמריץ לגיוס מוקדם כמה שיותר באמצעות שורה של "מקלות וגזרים", הנמדדות בנקודות זכות למוסדות הלימודים של בחורי הישיבה; תלמיד שיתגייס בגיל 18 או 19 יזכה את הישיבה שלו ב- 1.5 נקודות זכות לצורך קבלת תקציבים מהמדינה.
ככל שהגיוס יהיה מאוחר יותר התקצוב בגין אותו תלמיד יילך ויפחת, עד לכדי 0.4 נקודה לתלמיד בן 22 שלא התגייס. ההטבה למתגייסים מוקדם היא כפולה: גם תקצוב גדול יותר מזה שהישיבות זוכות לו היום, וגם תלמיד אחד פחות לכלכל.
מניעת הטבות דיור מחרדי שיתחמק משירות
התמריצים למוסדות הלימוד יסתיימו בגיל 22, ואז הסנקציות יהפכו להיות אישיות כלפי תלמיד שיבחר לא להתגייס, כמו מניעת הטבות דיור דבר שחשוב מאוד בכל המגזרים, ולא פחות חשוב גם במגזר החרדי.
אבל יהיו גם חרדים שיהיו פטורים משירות צבאי באופן מוחלט - אלה ימשיכו להיקרא "תורתו אומנותו", בהבדל משמעותי אחד: מספר אי-המשרתים לא יהיה דומה למספרים הקיימים היום. הוועדה תקבע יעדי גיוס לכל שנה. אם עד "שנת ההכרעה" החרדים לא יעמדו ביעדי הגיוס שהוצבו להם, הצעירים יחויבו להתגייס, אבל אם עמדו ביעד הגיוס לא יוטלו על המשתמטים האחרים סנקציות.
פתיחת "ישיבות הסדר" חרדיות
אחד ממסלולי הגיוס שדנים בהם הוא פתיחת "ישיבות הסדר" חרדיות, על פי המודל, שנחשב למצליח, של ישיבות ההסדר הדתיות-לאומיות לימודים במשך ארבע שנים שמתוכן משרתים בפועל בצבא במשך שנה וארבעה חודשים. אמנם השירות הפעיל קצר יותר משלוש שנות השירות הרגילות, אך ישיבות ההסדר הוכיחו עצמן עם השנים, כאשר אחוז גבוה מאוד של בוגריהן מבצע שירות משמעותי ומקפיד להתייצב לאורך השנים לשירות המילואים.
מלבד ישיבות ההסדר, המתווה המסתמן דן בהקמת שני גדודי "נח"ל חרדי" נוספים לגדוד הקיים. שמו של הגדוד יוחלף מ"נצח יהודה" ל"נצח ישראל", יוקמו מסלולים במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, וכן יוכפלו מספר משרתי יחידות השח"ר במגוון היחידות בצבא. שירות מגיל 22 יחייב שירות של 24 חודשים בלבד, במקום שלוש שנות שירות.
קושי להגיע לפשרה עם החרדים
אם המתווה יאושר בסופו של דבר, מדובר בלא פחות ממהפכה בעולם החרדי. בדיוק מסיבה זו נציגי החרדים מביעים התנגדות נחרצת להצעה, וגורמים בוועדה מדברים כעת על קושי אמיתי להגיע לפשרה עם החרדים. אמש פורסם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיו עלות גיוס החרדים היא גבוהה בשל העובדה שהם מתגייסים בשעה שהם כבר נשואים, ולכן מתוגמלים בהתאם. עם זאת, מספר גורמים בוועדה הסבירו כי מודל הגיוס יפחית עלויות. לדבריהם, חרדים נישאים בסביבות גיל 22. בהנחה שחלקם יתגייסו לפני, הרי שלפחות חלק מהשירות יהיה זול יותר.
החל מהגשת ההמלצות, ההכרעה תעבור לשולחנו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. אתמול קיים נתניהו פגישות בנפרד עם חברי הכנסת משה גפני ויעקב ליצמן (יהדות התורה) מצד אחד ועם ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה) מצד שני. בפגישות הוא הקשיב יותר ודיבר פחות. את ההכרעה נתניהו יצטרך לקבל בתוך לא יותר מחודש עד אז הכנסת מחויבת להעביר את החוק החדש בקריאה שלישית, לאחר שבג"ץ פסל את "חוק טל".
במערכת הפוליטית העריכו בימים האחרונים כי נתניהו ינסה לרבע את המעגל: לקבוע סנקציות, אך הרבה פחות דרסטיות מאלו שמציעה ועדת קש"ב או מאלו שמציע משרד האוצר, כאלו שהסיעות החרדיות יוכלו לחיות עמן. עם זאת, כלל לא בטוח שהח"כים החרדים יסכימו להתפשר. כרגע הם לא מגלים סימנים כאלו, ונתניהו עומד מול שני עברי המתרס: ליברמן, מופז וברק מצד אחד, ואלי ישי ויהדות התורה מהצד השני. ליברמן וקדימה חלוקים בשאלת חובת החלת גיוס ערביי ישראל לשירות אזרחי. על כך הוועדה אמורה לדון בישיבותיה הקרובות.
עוד בנושא
עלות גיוס 1,288 חרדים ב-2011: 90 מיליון שקלים
לבשו שקים לאות אבל: חרדים הפגינו נגד גיוס לצה"ל
אהרונוביץ': בלי ערבים - נתנגד להמלצות ועדת פלסנר