וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הגיע הזמן לניקיון פסח במוזיאון חיל האוויר

קובי מנדל

4.3.2013 / 7:00

מוזיאון חיל האוויר בחצרים מתגאה לקראת החגים במיצגים הנדירים שבאמתחתו. קובי מנדל הקדים לבקר ונזעם לראות מטוסים מוזנחים והסברים שלא עושים הרבה כבוד להיסטוריה

בעוד כשבועיים, לקראת חול המועד פסח, ירעים לנו בקולו תא"ל (מיל') יעקב טרנר, מנהל מוזיאון חיל האוויר כשיזמין אותנו לביקור במוזיאון, "חמש דקות במבאר שבע". החלטתי להרים את הכפפה לפני ההזמנה הפומבית, ולהגיע עם משפחתי "סתם ביום רגיל" לביקור שהיה בבחינת משאלת לב שנים רבות. "לבקר במוזיאון של חיל האוויר הטוב בעולם, חשבתי בלבי, הוא ללא ספק ביקור מבטיח עם מראות מרגשים וסיפורים שאיתם אחזור לצפון. לראות את המטוס שהשתתף במבצע אנטבה, את הספיטפייר של עזר ויצמן, אלה רק קמצוץ מהמוצגים המבטיחים".

מוזיאון חיל האוויר בבאר שבע. יהושע בריינר
מוצגים חלודים שלא ידעו צבע עשרות שנים/יהושע בריינר

יום רביעי, שעת צהריים. חניית המוזיאון ריקה לחלוטין. "איזה יופי", אמרתי לעצמי, "נוכל לראות הכל באין מפריע". שלוש חיילות קיבלו אותנו בכניסה, במשרד למכירת הכרטיסים. לא ממש התמצאו במחירים, אבל הכל רשום. "בניין התערוכה סגור כבר הרבה זמן. אני כבר אומרת לכם, שלא תתאכזבו". "הרבה זמן?", אני שואל. "כן, כבר כמה חודשים. אני לא יודעת מתי הוא ייפתח. יש בו מוצגים מעניינים כמו חליפות של טייסים, אבל הוא סגור". היא ציידה אותנו בדף ובו מפת המוזיאון, ויצאנו לדרך. אף לא מילה על הדרכה אפשרית, כלום. התחלנו בסיור במעטפת החיצונית, בואכה בואינג 707. מוצגים של שרידי מטוסים מקום המדינה, כולל שרידים של מטוסי אויב שהופלו. מוצגים חשובים ונדירים. מוצגים המוצבים מאחורי שרשראות ובתוך צמחייה של עשבים מוזנחת ועזובה. פה ושם בקבוק מים מינרליים שהושלך, נייר כסף, ויותר עצוב – מוצגים חלודים שלא ידעו צבע עשרות שנים. כמה מהמוצגים נחשפו מתוך דיונות חול בסיני, מקרקעית הכנרת והים, שרידים הכוללים מדחף מעוות ועוד משהו. לא בדיוק מזכירים מטוס. חיפשתי, אולי ישנה תמונה המראה איך נראה מטוס כזה בשלמותו. כלום. אולי תמונה המתארת את חשיפת השריד? רק המון עשבים מסביב.

הגענו לבואינג "שהיה מטוס תובלה של חיל האוויר". ואף מילה על תפקידו במבצע אנטבה. בסוף גרם המדרגות של המטוס מקדמת את הבאים דלת מאולתרת הסגורה ברישול המונעת כניסה לתא הטייס ולצידה שלט האוסר זאת. בפנים מה שהיה פעם מחלקה ראשונה ובהמשך – מסכי טלוויזיה להקרנת סרטון מורשת ותדמית. איך ניתן לראות את הסרט? היכן יש ללחוץ? שאלה שנותרה ללא פתרון. התקשרתי למספר הטלפון הרשום על דף המידע. החיילת השיבה מעברו השני של הקו כי אמורה להיות שם חיילת. "היא לא שם? טוב, אחפש אותה ואומר לה לגשת אליכם". ואכן לאחר כמה דקות הגיעה חיילת כולה מתנשפת.

"מצטערת על העיכוב". לבסוף ראינו את הסרטון. ניכר בו שהוכן לפני כמה שנים. אין אזכור בפרק הלוחמה נגד מטוסים וטילים לכיפת ברזל. גם לא ראיון ולו אחד עם טייס שהפיל מיג. שום אזכור למבצעים יוצאי דופן בתעוזתם של חילוץ טייסים שנטשו. שום אזכור ללקיחת הרדאר המצרי במהלך מלחמת ההתשה. וכמובן, אין ולו תמונה אחת מימיו הגדולים של המטוס עצמו, במיוחד משירותו במבצע אנטבה. ולגבי המטוס עצמו - חלקו הפנימי נקי ומסודר, אבל חיצוניותו – שרידי צבעיו בימיו כמטוס "אל על", שניכרים עליהם סימני חלודה. לידו שלט הכניסה שהיה מוצב בבסיס רפידים של החיל בסיני. גם כאן - אזכור מינימליסטי, בלי תמונת השלט מימיו הגדולים בשער הבסיס. איזו החמצה נוספת.

הכל רק מרחוק

רחבת המטוסים היא משהו מרהיב. מטוסים ראשונים, לצד מטוסי שלל. שני חיילים עסקו אותה עת בניקוי אחד הפנטומים באמצעות התזת מים בלחץ. לא עניין אותם שאנו, כאורחי המקום, מסיירים בקרבתם. ליד כל מטוס מפרט טכני. מי היצרן, מתי הובא לישראל, וגם מיראג'ים עם סיפורי הפלות מיגים, כולל שמות הטייסים. אגב, יש אומרים שאלה כלל לא המיראג'ים "האורגינאליים". מה לגביי הסיפורים שמאחורי המטוסים? ותמונות, תמונות מהימים בהם המטוסים הללו הגיעו. שלא לדבר על סרטונים. המוזיאון אינו מוזיאון אינטראקטיבי, דוגמת מוזיאונים בחו"ל. שום סימולטור, כמעט ולא ניתן להיכנס לתוך המטוסים, הכל רק מרחוק.

מטוס הסטרטוקרוזר, מטוס ענק, סגור. לצידו מטוס אחר שהגישה לתוכו כבר קיימת, אך סגורה. סמוך למטוסים הללו הוצבו גם מסוקים שונים ובצפיפות רבה. לאף אחד מהם, למעט למסוק שהטיס את בגין וסאדאת, אין שום גישה. אפילו במוזיאון הקטן בבית הספר הטכני של חיל האוויר ניתן ביום העצמאות לעלות על מסוק יסעור.

חיפשתי וחיפשתי את "היהלום שבכתר". "הספיטפייר השחור" של עזר ויצמן. מרחוק ראיתי רס"ר המשרת במקום שהסביר שהמטוס כעת בשיפוצים בשדה דב. לפתע – בום נוראי, במקום הרגיש ממילא להדי התפוצצויות. שני חיילים שיחקו להנאתם בכדורגל ואחד בעט הישר לצריף שדפנותיו לוחות פח. הפעם זה נגמר טוב.

נזכרתי שלחיל האוויר עמותה שהקימה בניין מפואר בהרצליה, לטובת החיל ומורשתו. לעמותה גם אתר אינטרנט מאיר עיניים. במרחק של כ-250 קילומטרים ניצב המוזיאון של החיל הטוב בעולם, המרשים במיוחד בעליבותו, שאפילו אתר אינטרנט ראוי אין לו, וכל המידע אודותיו נמצא בתמצית באתר חיל האוויר ובאתר המלצות למטייל. אז לקראת פסח, שהכל מנקים וממרקים, אולי משהו יתעורר לשקם קצת את המקום הרחוק מרחק רב מלהקרין את מה שהחיל עצמו עושה היטב ביכולותיו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully