ערב טוב לך, מר שליט. אני שוקל בשעות האחרונות את דבריי, חושב פעמיים על כל מילה לפני ההקלדה, ומשתדל לבלום את כעסי.
מרגע פרסום ההחלטה האומללה - אם לא לומר, מצחיקה - הצלחת להוציא אותי משלוותי (ויש מי שיעידו שזה די קשה). כשהצהרת שבכוונתך להתמודד למפלגת העבודה, התרגזתי, אך למען הסר ספק, היית מקבל ממני את אותם הקיתונות אם זה היה לליכוד, לקדימה, לש"ס או ליאיר לפיד. ועוד דבר קטן: אני שמח שגלעד שוחרר והוא בבית.
תרשה לי, מר שליט, לשאול מאיפה שאבת את החוצפה לצאת מביתך שבמצפה הילה, ולהפוך לדמות ציבורית? בחמש השנים האחרונות, היית תקוע לנו כמו עצם בגרון, מבלי שתהיה לנו היכולת לבלוע אותך - או להקיא אותך.
נסיבות חטיפת בנך ראויות להיבחן ולהילמד בקורסים צבאיים ובמורשת צה"ל, אבל לא כאן המקום לעסוק בהן, ומאחר ואת דעותיי הצבאיות והפיקודית אני נוהג לומר בפורומים המתאימים, אחסוך אותן ממך הפעם. כמפקד בצבא, וכמי שמכיר היטב את העשייה "מאחורי הקלעים" שהביאו לשחרור בנך, הרשה לי להציע לך תקופת צינון. בעת הזו, שווה שתעשה לביתך ולחיזוק בנך, ותבחר בתקופת צינון הרחק מהעין הציבורית, בטרם תבוא לומר לנו את דעתך. רק אל תבוא להטיף לנו מה טוב לנו במנהיגותך - אם יש כזו - או תלמד סנגוריה/קטגוריה על עשייה של אחרים, טובים יותר או פחות.
אולי אתה רוצה לספר לנו, שבמאבקך הכרת את העם הנפלא, שראוי למנהיגות אחרת? לדעתי, ויש החולקים עלי, במאבק הציבורי לשחרורו של גלעד גרמת נזק בלתי-נתפס למדינת ישראל, והשארת את בנך, במו-פיך, עוד שנתיים ויותר בשבי חמאס.
אתה - והקמפיין המצוין, ללא ציניות (בניהולה של תמי שנקמן), חיזקת לא את הערך לפיו לא מפקירים חייל, אלא הפקרת, וגם דאגת לחזק את הנהגת חמאס בדרישותיה לקבל יותר. חיזקת את אחמד ג'עברי, ועוד כמה רבי מרצחים, שהארכת להם חיים.
גלעד יהיה הפרזנטור בהצבעה של חברי המרכז?
הטענה כי לחץ הציבור הישראלי על המנהיגות הערבית יעיל, מצחיקה אותי. מי שאומר לך שהקמפיין הוא זה שהביא את גלעד מהשבי, אינו אומר אמת. ההחלטה של שרון להחזיר את טננבאום ואת שלושת חללי הר דב הייתה החלטה של מנהיג, ההחלטה של אולמרט שלא לאשר את העסקה לשחרור גלעד הייתה החלטה של מנהיג, וההחלטה של בנימין נתניהו להחזיר את בנך הייתה החלטה של מנהיג. על החלטות כאלה, בשעת משבר, שופט הציבור את מנהיגו ביום הבחירות.
לצערי, כל הקמפיין והישיבה באוהל לא רק שלא הועילו אלא הזיקו (ידע אישי מורחב), ומאחר ומכתבי זה יקים עלי רבים, אני לא חושש להוכיח טענתי באותות ובמופתים.
ראשית, הייתי שמח לדעת אם גלעד יהיה הפרזנטור שלך. הרי גם הוא קלף מנצח - שמור אותו לסיבוב האחרון, לפני ההצבעה, של חברי המרכז - לפני שישלחו אותך לזירת הגלדיאטורים. שנית, מר שליט, התעוררו אצלי גם שאלות מעניינות נוספות, שבחרתי להעלותן על הכתב. האם אתה חושב שהחיבוק החם של העם, שבא בהמוניו וחיבק מהלב כדי לתמוך בכם, הבהיר לנו מי אתה? התשובה היא לא!
ההליכה לפוליטיקה - תחושה של התנשאות
האם המאבק לשחרור בנך היה מעשה דמוקרטי, או אולי ניסיון להשפיע שלא בדרך דמוקרטית, על החלטות של הדרג הנבחר? על אילו ערכים אתה מתכוון להטיף לנו? האם שמו של גלעד יתנוסס על שלטי החוצות? האם נראה "גלעד עדין חי" ליד ביתן 14 בגני יהושע ביום הפריימריז?.
הטענה כאילו הייתם משפחה שקטה ועדינה, מעלה בי חיוך. האם המאבק שלכם היה מאופק? האם אתה חושב שחיבוק מסרקוזי או ממרקל, הפך אותך למנהיג ששועי עולם שוחרים לשמוע את דעתו בנושאים מדיניים?.
מדוע יש בי תחושה לא נעימה, כאילו בהחלטתך אתה מתנשא עלינו? עכשיו, אני גם דורש לדעת את דעותיך על רבני ש"ס, והאם בהליכתך לרבנים הייתה צביעות? האם אתה בעד חרדים או נגד חרדים? ומה תעשה עם אלפי תושבי יהודה ושומרון, שהיו חלק מהמאבק שלך? ומה דעתך על התקציב (שעל בזבוז כספי ציבור, גם לך יש בו חלק)? האם "העם דורש צדק חברתי" זה אתה? או שקפצת גם על עגלת המצוקות החברתיות?
בקיצור, מכובדי, שוב לביתך שבהר, ושחרר אותנו מהתנשאות ומהצביעות, כי כשבאנו למאהל שלך וצעדנו כמו דבילים מההר לירושלים, היינו ימין ושמאל, חרדים וחילונים, חובשי כיפות סרוגות ואפיקורסים, ערבים ויהודים, דרוזים וצ'רקסים. אך דבר אחד לא היינו: סטטיסטים בשאיפות הפוליטיות שלך. לא ידענו שאנחנו חלק מהתוכנית הגדולה שלך להיבחר יום אחד לכנסת. וכנער הליווי שלך בהתנדבות, אני מרשה לעצמי להחזיר אותך לפרופורציות, ולהשיב למאות האלפים את גלעד, ולא אותך.
שלך,
עופר לפלר, יועץ תקשורת ואסטרטג