הצלב האדום מדם

מאז נוסד "הצלב האדום" על ידי הנרי דונאנט ב – 1863 הוא אחראי להצלתם של מיליוני אנשים בכל רחבי העולם. "קרב סולפרינו" העקוב מדם שבו לא ניתנה עזרה מיידית לפצועים, אשר בעקבות כך מצבם החמיר ורבים מהם מתו, הובילו למחשבתו של דונאנט בדבר הצורך בארגון שכזה, שאכן פועל על פי העקרונות של מייסדו. לא רק בני הדת הנוצרית נהנו משירותיו, אלא כל בני הדתות השונות בעולם. ראוי לציין כי ל"צלב האדום" היה תפקיד לא מבוטל בהצלתם של ניצולי שואה לאחר המלחמה, כאשר רופאיו ואחיותיו הגיעו אל מחנות ההשמדה והריכוז ברחבי אירופה ועזר לשקמם. יחד עם זאת, מחקרים שפורסמו הצביעו בבירור על כך שהצלב האדום עזר לפושעים נאצים כמו אדולף אייכמן להתחמק ממשפט צדק ולהימלט לטריטוריות אחרות.

ואולם, דומה כי בשנים האחרונות פונה הארגון מבחינה מעשית לכיוונים קונטרוברסליים, שעה שהוא עובר תהליך של פוליטיזציה מואצת. הקונפליקט הישראלי פלסטיני יכול לשמש דוגמא מובהקת לכך. במאי 2004 תיעדו מצלמותיו של ערוץ 10 אמבולנסים של "הצלב האדום" שנעשה בהם שימוש בולט לצרכי טרור של החמאס. השימוש נמשך ביתר שאת במבצע "עופרת יצוקה", עת שימשו אמבולנסים של הארגון להעברת כלי נשק ולמגן אנושי על מחבלים.

זאת ועוד, מספר טרוריסטים של חמאס שנמלטו משלטונות החוק הישראליים קיבלו לפני חודשיים מקלט מדיני במשרדי "הצלב האדום" בירושלים. חשוב להדגיש כי אותם פעילים לא היו פעילי שלום הנרדפים על ידי משטר אפל, אלא פעילים המעורבים ברצח של ישראלים - יהודים, נוצרים ומוסלמים כאחד - חפים מפשע. נכון להיום, הם עדיין שם, והם זוכים להגנת הארגון.

לצד כל זאת, בעוד הארגון עושה ככל שביכולתו לדאוג לאסירי הטרור הפלסטינים היושבים בכלא הישראלי על פשעיהם ומנגח את הממשל האמריקאי מתוך מטרה להקל על מצבם של טרוריסטים היושבים בכלא גוונטאמו, הוא לא נוקט מאמצים מספיקים מול משטר החמאס הקיצוני ברצועת עזה על מנת לדאוג לגלעד שליט. הרי אחד מתפקידי הארגון הוא "טיפול בשבויים ובבעיותיהם, כגון תיווך להעברת חבילות ומכתבים, ביקורת על מצב רפואי וסיוע בהעברה לקבלת טיפול רפואי הולם". הצלב האדום עוד לא הגיע לפעולה ממשית בנוגע לגלעד, ובכך הוא יוצר, בעיקר בציבור הישראלי אשר גלעד מהווה נקודה רגישה עבורו, זילות במעמדו.

סוגיה נוספת המעוררת תחושות קשות של הציבור הישראלי כלפי הארגון נוגעת גם לאי קבלתו של "מגן דוד אדום" ל"וועד הבינלאומי של הצלב האדום" הכולל גם את "הסהר האדום", וזאת בשל לחץ ערבי.

הנה כי כן, מנהיגי הארגון פועלים בניגוד לרוחו של מייסד הארגון. הם גם דואגים להעלים את היותו של דונאנט נוצרי ציוני מוכר שהאמין בכל ליבו בשיבת העם היהודי לציון, שאף נטל חלק בקונגרס הציוני הראשון. הם מוסיפים גם חטא על פשעיהם בכך שלא מוכנים לקבל כל ביקורת ואלו בארגון המבקשים לבצע ביקורת פנימית נתקלים בסירוב מופגן.

כל התהליכים שתוארו לעיל גורמים לצד מסוים לתפוס את הצלב האדום בניגוד לייעודו הניטרלי ויש בהם בכדי לפגוע באמינות הארגון ובחופש הלא מוגבל שלו הוא זוכה. כאשר זה יקרה – יידעו מנהיגי הארגון כי כל האחריות מוטלת עליהם.

* הכותב ישתתף ב-28 בספטמבר בהפגנה בז'נבה מול משרדי הצלב האדום למען שחרורו של גלעד שליט ושינוי היחס כלפי ישראל.