המשטרה תחקור את אפליית יוצאי אתיופיה בקריית מלאכי: היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, פנה היום (רביעי) לשרת התרבות והספורט, לימור לבנת, בתשובה למכתבה, בה ביקשה לבדוק היבטים פליליים של אפליית בני העדה, על ידי התארגנותם של קבוצת תושבים מהעיר במטרה למנוע מאזרחים בני העדה האתיופית לשכור דירות. וינשטיין ידע את לבנת כי המשטרה תפתח בחקירה בחשד לביצועה של עבירת פרסום הסתה לגזענות בהקשר זה. "מבלי להתייחס לממצאי החקירה", כתב וינשטיין, "שכאמור מצויה רק בראשיתה, אבקש להדגיש מושכלות יסוד, לפיהן חברה דמוקרטית אינה יכולה לסבול גילויי השפלה, איבה או עוינות, הנגרמים בשל צבע עורו של אדם או השתייכותו למוצא מסוים".
בתוך כך, ועדת העלייה והקליטה של הכנסת קיימה הבוקר דיון על גילויי הגזענות החריפים כלפי אתיופים, ובהם בין היתר גם הסכמה על אי-השכרת דירות לבני הקהילה בעיר. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת דני דנון (ליכוד), אמר בדבריו כי "אותם גזענים שהביעו גזענות נפשעת מקומם בכלא. קריית מלאכי זה לא מאבק יחיד. התפקיד שלנו כוועדת העלייה והקליטה הוא להציג תכנית רלוונטית. המסר החשוב זה לא רק הסבל של תושבי קריית מלאכי - אלא כל הילדים והילדות יוצאי אתיופיה שפותחים עיתונים ורואים שבמדינת ישראל יש התארגנות של בעלי בתים שלא רוצים לראות עולי אתיופיה בקרבנו".
לנדבר לעולים: "תגידו תודה"
בישיבה, שהתקיימה בנוכחות נציגים מבני הקהילה האתיופית וארגונים חברתיים הפעילים בקרבה, הובע זעם רב על "הפקרת" בני הקהילה על ידי המדינה, כפי שטענו הפעילים. בין חילופי הדברים הקשים אף התרחש עימות, כשגדי יברקן, פעיל למען בני העדה, קרא לעבר הח"כים: "אתם, חברי הכנסת - צבועים. אתם רגילים שאנחנו ממש נחמדים ומנומסים". יברקן התלונן על כך שחברי הכנסת לא טורחים לפעול נגד גילויי הגזענות. השרה לקליטת עליה, סופה לנדבר, זעמה על הדברים, ובחרה להגיב לו בלשון חריפה במיוחד: "אתה מגזים. אתה צריך להגיד תודה שמדינת ישראל משקיעה בכל עיר". גם ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לא נשאר חייב: "אני מתפלל לקדוש ברוך הוא לו הייתי אתיופי. ראש העיר בקריית מלאכי דיבר נגד חרדים, אף אחד לא צייץ. למה? כי הוא מקדימה. הלוואי והייתי אתיופי, הלוואי והייתי שחור".
בכך לא תמו חילופי הדברים. לאחר שהשרה לנדבר שאלה את ירדאי אם "היא לא קיבלה מלגה ממדינת ישראל", אמרה לה דוברת האגודה הישראלית למען יוצאי אתיופיה, אפרת ירדאי, כי "הגזענות מתבטאת פה. אני ילידת הארץ ולא קיבלתי מלגה. מימנתי את עצמי בתואר ראשון ובתואר שני". ח"כ שלמה מולה (קדימה), בעצמו עולה מאתיופיה, הוסיף על דבריה כי "לא צריך להסתובב עם מדבקה על ראש ולומר: תודה, תודה".
מולה עוד אמר בוועדה כי "אנחנו כמו מפגש מחזור בוועדת העלייה. אומרים מה שיש לנו לומר, השיירה עוברת ושום דבר לא קורה. יש בתי ספר עם ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. נוצרו 24 בתי ספר שיותר מ-80-90 אחוזים בהם יוצאי אתיופיה. נוצרו גטאות של יוצאי אתיופיה. יוצאי אתיופיה רוצים אינטרגציה, ואומרים להם לא". קסה בייסין, מעמותת "נקויג' ארגון צפון אמריקה למען יהודי אתיופיה", תיארה אף היא, באמצעות סיפורה האישי, את המציאות הגזענית הקשה עמה בני העדה נאלצים להתמודד. "כשחזרתי משליחות של שנתיים בארה"ב היה לי מאוד קשה למצוא עבודה, גם אם האנגלית שלי מצוינת ברמת שפת אם. בחברה מסוימת חיפשו דוברי אנגלית, וכשבאתי לראיון אמרו לי: 'אבל המבטא שלך לא אמריקאי'. איזה מין דבר זה? אפילו למשרה סטודנטיאלית בשירות לקוחות לא קיבלו אותי בחברת אשראי מסוימת. אף אחד לא שאל אותי מה רמת הידע שלי - קודם מסתכלים על צבע העור שלי. זה שילוב מנצח שאני גם אישה וגם שחורה. בארצות הברית הצליחו לבחור נשיא שחור כנשיא המדינה. איפה מדינת ישראל?"
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הנחה גם הוא את יועצו לענייני העולים מאתיופיה, אללי אדמסו, לפעול למיגור תופעת הגזענות נגד העולים מאתיופיה. אדמסו, נפגש אמש בקרית מלאכי עם מארגני ההפגנה שהתקיימה שם ועידכן את ראש הממשלה על יישום תכנית החומש שאושרה בשנת 2010 בממשלה לשיפור תנאי קליטתם של העולים. ראש הממשלה, נתניהו אמר כי "אנו מלאי הערכה לעולים מאתיופיה. מול מכשולים וקשיים הם עלו ארצה ומשתלבים בחברה הישראלית, דבר שאנו מעודדים בכל דרך אפשרית. תופעות גזענות הן מקוממות ואין להם שום מקום בחברה הישראלית. קיבוץ הגלויות מאתיופיה ומכל מקום בעולם הוא חלק בלתי נפרד ממהותה של מדינת ישראל".
עוד על אפליית העולים מאתיופיה
שרת הקליטה לעולים מאתיופיה: תגידו תודה
חכ מולה: הגזענות נגד האתיופים - פצצה מתקתקת
הפגנה נגד הדרת אתיופים בקריית מלאכי: שחור זה רק צבע