בעשור האחרון העמיקו הפערים החברתיים-כלכליים במדינת ישראל, כשהכנסות המאיון העליון תפחו בעוד שהמעמד הבינוני הצטמק והכנסתו פחתה, כך קובע דו"ח חדש שפרסם ארגון מרכז אדוה. הדו"ח, שפורסם אמש (שבת) תחת הכותרת "תמונת מצב חברתית 2011", מפרט בין היתר נתוני שכר והכנסות של משקי בית, חינוך והשכלה גבוהה, נגישות לשירותי בריאות ופנסיה. הנתונים מתייחסים בחלקם לשנת 2010 ובחלקם לעשור שבין 2000-2010.
לטענת כותבי הדו"ח, ד"ר שלמה סבירסקי ואתי קונור-אטיאס, הצמיחה של 36% בתמ"ג במדינת ישראל שחלה בין השנים 2000-2010, היטיבה עם חלקים מצומצמים בלבד בחברה הישראלית. "התפיסה המקרו-כלכלית השלטת בישראל טוענת כי צמיחה כלכלית מיטיבה עם כל האוכלוסייה, משום שפירותיה מחלחלים בסופו של דבר לכל שכבות האוכלוסיה", נטען. אולם עיון בממצאי הדו"ח מעלה כי בעוד שההכנסות של המאיון העליון עלו בין השנים 2000-2010 ב-19% - מי שנהנתה במיוחד מהצמיחה שחלה בישראל היא שכבת המנהלים הבכירים בחברות הכלולות במדד תל אביב 25, שעלות השכר שלהם בשנת 2010 הייתה גבוהה מזו שבשנת 2000 ב-142% - הכנסתו של העשירון השישי גדלה ב-4% בלבד.
זכאים לבגרות - פחות מ-50%
הדו"ח בוחן את גם את מיקומה של מדינת ישראל במדד הג'יני יחסית למדינות ה-OECD. מדד זה בוחן את מידת השוויוניות בחלוקת ההכנסות במשק כשציון ס מסמן חלוקה שוויונית לחלוטין בהכנסות ואילו ציון 1 מסמן מצב קיצוני בו כל ההון נמצא בידיו של אדם אחד. לטענת כותבי הדו"ח ישראל ממוקמת במקום החמישי מבין 27 מדינות ה-OECD בציון 0.371. במקום הרביעי מדורגת ארצות הברית (0.378) ובמקום הראשון צ'ילה (0.494). במקום האחרון מדורגת דנמרק (0.248).
בפרק העוסק בחינוך בולטים מספר נתונים. ראשית, נמצא כי בעשור האחרון לא עלה מספר הזכאים לתעודת בגרות במדינת ישראל מעל 50%. יחד עם זאת, בעוד שבשנת 2001 עמד שיעור הזכאים על 45.3% מכלל האוכלוסייה, בשנת 2010 עומד השיעור על 48.3%. באשר לשיעור המתחילים לימודים אקדמאיים עולה מהדו"ח כי 36.7% מהנשים בישראל מתחילות ללמוד לקראת תואר אקדמי בהשוואה ל-30% מהגברים.
באשר לנגישות לשירותי בריאות מצביע הדו"ח על עלייה בהוצאה של משקי בית פרטיים על ביטוחי בריאות פרטיים ומשלימים. ההוצאה החודשית של משקי בית בעשירון העליון גדלה מ-397 שקלים ל-441 שקלים וההוצאה של העשירון השישי גדלה מ-185 שקלים ל-219 שקלים. גם ההוצאה של העשירון השני גדלה, מ-84 שקלים ל-99 שקלים. עוד עולה כי אם סל שירותי הבריאות שמעניקות קופות החולים היה מתעדכן בהתאם לשינויים הדמוגרפיים והטכנולוגיים ולשינויים במדד מחירי תשומות הבריאות היה עומד המימון שלו על 44.65 מיליארד שקלים, אולם בפועל, עומד המימון שלו על 30.33 מיליארד שקלים.
מהנתונים שהצטברו עולה כי הפערים צפויים להשתמר גם כשנזדקן. כך, עולה כי בעוד שמשק בית בחמישון העליון מפריש סכום חודשי של 1,018 לפנסיה, משק בית בחמישון העליון מפריש 52 שקלים בלבד.