בחלקה הצבאית שבבית העלמין בהר הרצל ייערך הערב (חמישי) טקס אזכרה לסגן-אלוף עמנואל מורנו, לוחם ומפקד בסיירת מטכ"ל, שנהרג במהלך פעילות מבצעית במלחמת לבנון השנייה. "חמש שנים חלפו מאז הלך עמנואל, ועכשיו זה עוד יותר קשה מהשנה הראשונה. תמיד אנחנו אומרים לעצמנו: 'הוא יצא למשימה ויחזור', אבל המשימה הזו נמשכת יותר מדי זמן", סיפר אביו של עמנואל, אילן מורנו.
שמו של מורנו היה לאגדה בשורות "היחידה", ולוחמים ותיקים שלה מספרים על אחד הלוחמים הגדולים שצמחו בה, אם לא הגדול שבהם. במסדרונות המטה הכללי טוענים כי המבצעים שבהם לקח חלק, ושאת חלקם אף הוביל, יישארו עוד שנים תחת חיסיון. "הנעלם נשאר נעלם. איש לא יספר לנו את כל האמת. אנחנו מקבלים רסיסי מידע ומבינים. זו גאווה מהולה בעצב", מוסיף אילן, שסיפר כי בני המשפחה הוזמנו להצגת תחקיר מבצעי חלקי של התקרית בה נהרג בנם. לבני המשפחה היה ברור כי מרבית הפרטים יישארו חסויים, וכי חלקם יימסרו כבדויים, אך הם הסכימו לכללי המשחק. כל שהותר לפרסום הוא שמורנו וחבריו לסיירת מטכ"ל היו בדרכם חזרה ממשימה בבעל בק שבעומק לבנון, כשהם רכובים בשני ג'יפים שנצבעו בצבעי כלי הרכב של צבא לבנון.
הסבירו לכם מה התחולל בשטח בזמן שהם נחשפו?
מורנו: "לא ברור עד עכשיו האם הם (הלוחמים א.ב.) נפלו על מחסום או מארב מתוכנן. להערכתי, הם התגלו כבר בזמן הנחיתה מהמסוקים וחצי מלבנון ידעה על הנחיתה. חיזבאללה חיכה בכל פינה. נפתחה לעברם אש, ועמנואל שהיה ברכב השני נפגע. קליע אחד פצע את הנהג, ולאחר מכן פגע בעמנואל. החברים שלו השיבו באש וחיפשו אחרי מקום שקט שבו יוכלו לטפל בו. היו שם חילופי אש כבדים, עבר זמן ועמנואל איבד הרבה דם ונהרג".
חלפו חמש שנים מאז הקרב. נודעו לכם פרטים חדשים אודותיו שלא ידעתם?
"כמעט כל שבוע קורה משהו. אנחנו מתפלאים כמה המגע שלנו עם הציבור היה רחב. זה נדוש לומר זאת, אבל רק אחרי שהבן נופל לומדים להכיר אותו לעומק. יש סיפור שגילינו רק לפני כשנה: שמענו כמו כולם על התרסקות המסוק ברומניה. אחרי מותו של הטייס דני שיפנבאור, נודע לי הסיפור הנפלא. הוא היה טייס מסוק היסעור בזמן המבצע של עמנואל בלבנון. הוא חג מעל הים בהמתנה לקראת סוף המבצע, כששמע בקשר שעמנואל נפצע. אחר כך התקבלה פקודה שאוסרת עליו לנחות בשטח בגלל הירי. הוא כיבה את הקשר כדי שלא לשמוע את המשך הפקודה, נחת ופינה אותו בכל זאת. לצערי זה לא הספיק, כי עמנואל איבד הרבה דם, אבל הסיפור ריגש אותי. הטייס סיפר לבני משפחתו על הפעולה, ועל כך שהיה לו קשר עם הבן שלי ממבצעים רבים שעשו ביחד. הטייס שנהרג ברומניה הוא גיבור בעיניי".
עמנואל הותיר אחריו אישה, מאיה, ושלושה ילדים: אביה (10), נריה (7) ונועם (6), ארבעה אחים וזוג הורים. מאיה החליטה להינשא בשנית. מה מספרים לילדים הקטנים על האבא הביולוגי שלהם שמרבית קורות חייו עלומים?
"יש להם שני אבות. אב ביולוגי, ואב שני, שהם מאוד אוהבים אותו. הגדולים יודעים מי האבא שלהם והקטן לא זוכר אותו, אבל מאיה דואגת לטפח את דמותו של עמנואל. נועם הקטן סיפר לנו שבגן יש שיר שבו שרים על אבא אחד. הוא מכניס את היד מתחת לחולצה, וכל פעם ששרים את השיר על אבא הוא שולף שתי אצבעות בלי שאף אחד יראה כדי להדגיש שיש לו שני אבות. אחד של ערב שישי ועוד אבא אחר. זה לא קל עבורנו".
סא"ל שהצטנע מלבישת מדיו
חבריו של עמנואל מספרים על אדם סגפן, נחבא אל הכלים. בני המשפחה מספרים כי על אף שהיה בעל דרגות סא"ל היו מקרים בודדים שראו אותו בעשור האחרון לחייו על מדים. עמנואל קיבל צל"ש אלוף על פעולתו בקרב בלבנון ששמור במגירות בסלון שלא מזכיר מאומה מהבן שנפל. צל"ש זה מצטרף לשני צל"שים קבוצתיים שקיבל כלוחם בסיירת מטכ"ל.
"זה היה אצלו עיקרון לא להסתובב עם מדים, ובטח לא עם דרגות", סיפר אביו. "לכן לא תלינו את הצל"שים, כדי לשמור על הדיסקרטיות שאפיינה אותו. 48 שעות לפני שנהרג קבענו פגישה בכניסה לירושלים. לצערי הרב איחרתי ולכן הפגישה ארכה מספר דקות. הוא מיד רץ לשירותים להחליף למדים, וזה הדהים אותי לראות אותו לבוש מדים. אחרי מותו גיליתי שהוא היה בדרך ללשכת ראש הממשלה לאישור תכנית המבצע בו נהרג".
אתה זוכר את השיחה האחרונה שלך עמו? משהו שחרוט לך היטב?
"עמנואל לא דיבר אתנו על צבא. הוא דיבר על הכול חוץ מצבא. אבל משהו בער בו באותם ימים. הבטן שלו התפוצצה בזמן שהוא שמע על ההרוגים. הייתה לו ביקורת על אופן ניהול המלחמה. עם הביקורת של עמנואל הצטרפתי למחאת ההורים השכולים עד להקמת ועדת וינוגרד (ועדת הבדיקה הממשלתית שחקרה את אירועי המלחמה). הבן שלי לא נהרג בגלל ניהול המלחמה. הוא היה תחת הסכנה 17 שנה מתוך בחירה, ואין קשר בין מותו לדרג המדיני והבכיר בצבא, אבל היו כאלה שכן נהרגו בגללם".
אומרים שכשחולף הזמן, משתנה היחס, והחברים נעלמים. אתה מרגיש כך? בכירים בצמרת המדינה הרכינו ראש כשעמנואל נהרג. הם מתקשרים מעת לעת?
"היחידים שבקשר אתנו הם לוחמים ומפקדים מהיחידה, שהכירו את עמנואל. מפקדים בכירים כבר לא מתקשרים. ראש אמ"ן הקודם, אלוף עמוס ידלין, לא התקשר - אנחנו מתקשרים אליו. את הנוכחי (אלוף אביב כוכבי) אנחנו לא מכירים. שר הביטחון כיום, אהוד ברק, הגיע להלוויה של עמנואל כאזרח, כיוצא היחידה, וזה ריגש אותי מאוד. שר הביטחון בזמנו, עמיר פרץ, לא שלח אפילו מברק ולא שמענו ממנו אף פעם, למרות שהמרחק מביתו בשדרות ממושב תלמים הוא קצר מאוד. הרמטכ"ל בזמן המלחמה, רב-אלוף דן חלוץ, ביקש לבקר אותנו ביום האחרון לשירותו בצה"ל, שנה אחרי מותו של עמנואל. אני התנגדתי, כי חשבתי שעבר הרבה זמן. השיחה התקיימה מפאת כבודו של הבן שלי, אבל זו לא הייתה שיחה קלה".
כיצד אתם פועלים כיום להנצחת שמו של עמנואל?
"הקמנו את עמותת 'דרכי עמנואל' יחד עם קרן רש"י, שמסייעת לתלמידים מכיתות ב' עד ז' בשני בתי ספר בשעות אחר הצהריים ומארגנת עבורם גם פעילויות. כל שאר מפעלי ההנצחה נעשו ביוזמת הציבור: קבוצות על שמו כהכנה לצה"ל, שני גנים ציבוריים שנחנכו, מחלקה בבית ספר בדימונה, מכינה קדם צבאית שתקום בשנה הבאה בעכו, סימולטור לרעידות אדמה במגן דוד אדום, ואולם ספורט ביוזמת שר האוצר יובל שטייניץ שהכיר את עמנואל בהיותו חבר וועדת השירותים החשאים של ישראל. עמנואל היה 'לקוח קבוע' אצלו. זה ממלא אותם בהתרגשות כל פעם מחדש שלא שוכחים".
עוד בנושא
ההרוג במבצע בבעל בק: סאל עמנואל מורנו
שכונה חדשה בשומרון תיקרא על שם לוחם שנהרג בלבנון
מבינת גבל לטילים בצפון: הרגעים הזכורים של המלחמה