מאחזים והתנחלויות ביהודה ושומרון מהווים בשנים האחרונות מוקד למחלוקות בלתי פוסקות בבתי משפט. בפועל, מי שמביא למרבית הפינויים וההריסות הם ארגוני השמאל שעותרים לבג"ץ בשמם של הפלסטינים. עם זאת, בחודשים האחרונים מתנהל מאבק על פינוי ההתנחלות גבעות שבגוש עציון, והוא מגיע דווקא מכיוון שונה לגמרי.
בקרוואנים מתפוררים סביב צמחיה פראית וקוצים, מתגוררות 11 משפחות שתוקף חוזי השכירות של חלקן יפוג ב-1 באוגוסט ושמונה מתוכן צפויות לעזוב בקרוב. מי שחתם מול המשפחות על חוזי השכירות היא לא אחרת מישיבת "שבות ישראל", שממוקמת בכלל בהתנחלות אפרת, אבל מחזיקה בפועל בבעלות על קרקעות היישוב.
המועצה המקומית מסוכסכת עם הישיבה על רקע רצון שני הצדדים לפיתוח המקום - מחד, בניית קמפוס לישיבה ומאידך הקמת יישוב. המאבקים ביישוב ומחוצה לו עשויים להוביל בשבוע הבא לפינוי התושבים. "במובנים מסוימים הישיבה גרועה יותר מ'שלום עכשיו'", אמרו התושבים, "לפחות בארגון עושים את מה שעושים מתוך אידיאולוגיה. הישיבה רוצה לפנות אותנו מכאן מתוך אינטרסים כלכליים".
תחילת הסאגה ב-1997 אז אוזרח היישוב שהיה עד אז היאחזות של הנח"ל, לבקשת החטיבה, כאשר החזון היה הקמת קמפוס תורני. משפחות התלמידים עברו להתגורר בגבעות בתקווה לפיתוח המקום והישיבה הועתקה להתנחלות, אולם ב-2003 נטשו מרבית המשפחות את המקום לאחר סכסוך עם ההסתדרות הציונית ועם המועצה המקומית, שהחלה לבצע עבודות ביישוב. הישיבה זעמה ושבה לאפרת.
משפחות חדשות שעברו בינתיים ליישוב המשיכו לשלם מסים וחשמל דרך הישיבה. אלא שהשנים חלפו, הקרוואנים המשיכו להתפורר, ולטענת התושבים הם הבחינו שהישיבה איננה משקיעה במקום ופנו למועצה המקומית. הניסיונות הללו רק הגבירו את המתיחות שבין המועצה לישיבה, ומרבית המשפחות, למעט אחת המייצגת את הישיבה, תמכו במועצה.
עיקר הטענות שמפנות המשפחות הן כלפי ראש הישיבה באפרת, הרב יהושע בן מאיר, שלטענתם מעדיף רווח כלכלי באחזקת שטח מאשר ביישוב הארץ. "במשך שנים חשבנו שהם מייצגים אותנו", אמר יהודה רייך, תושב ההתנחלות, "אבל דווקא הישיבה שמובילה מאבקים אידיאולוגיים למען ארץ ישראל פתאום רוצה לפנות אותנו. 'יש דברים יותר חשובים מארץ ישראל', אמר לנו הרב בן מאיר בשיחה איתנו, והוסיף: 'אני לא אתן שיגעו לי בשטח'. מה אפשר להגיד אחרי אמירה כזאת? מבחינתו הוא אפילו ילשין עלינו למנהל האזרחי אם נפתח את היישוב כי זה נוגד את האינטרסים שלו". לדבריו, "הם לא פיתחו דבר ביישוב כל השנים האלה. הם הצהירו שכל מה שהם רוצים זה שמירת הנכסים. אנחנו רוצים לפתח את היישוב, אבל הם כל הזמן חושבים שכולם נגדם. דווקא מכל ארגוני השמאל, ישיבה שחינכה לאהבת הארץ מפנה אותנו מהיישוב, וזה עצוב".
מישיבת "שבות ישראל" סירבו להגיב לדברים. עם זאת, בעבר הגיבו אנשי הישיבה לנושא בראיון ל"מקור ראשון" והכחישו את טענות התושבים. "המועצה המקומית אשמה באי פיתוח היישוב", אמר אז אלי קלופמן, נציג הישיבה בגבעות שהציג באתר הישיבה מכתב מאת הרב אברהם שפירא שכתב טרם פטירתו, לפיו הישיבה היא בעלת הזכויות בקרקע. "הישיבה השקיעה פה ביישוב מיליונים והייתה פה שמונה שנים בתנאים קשים. בכל שנה ציפינו שמתישהו יאשרו את הבנייה והחטיבה להתיישבות והמועצה עשו יד אחת ב-2003 ומנעו זאת מאיתנו".
במועצה המקומית הגיבו אז לטענות ואמרו כי "הישיבה נטשה את המקום וכרגע יש דיונים בינם לבין כמה גורמים בעניין מעמד המבנים במקום. יש לנו תוכנית לעיר של אלפי תושבים, אולם התהליך רצוף מכשולים. אנו מאמינים שבסוף המדינה תאשר את תוכנית היישוב ובמהרה נראה איך האור דוחה את החושך".
עוד בנושא פינוי התנחלויות ומאחזים:
מתגבש פתרון שיותיר המבנים במגרון על כנם
המדינה ביקשה דחייה נוספת לפינוי המאחז מגרון
גם המתנחלים רוצים אוהלים: יפגינו נגד פינוי מאחז
לפניות לכתב: joshjosh@walla.com