לפחות 31 יומנים, מחברות ושאר כתבי יד, פרי עטו של ד"ר יוזף מנגלה, נמכרו אתמול (חמישי) במכירה פומבית בקונטיקט שבארה"ב ליהודי חרדי בסכום של 292,775 דולרים. החומרים המתפרשים על פני 3,380 עמודים נכתבו על ידי מנגלה בערוב ימיו, בשנות ה-60 וה-70 בארגנטינה. כמקובל במכירות פומביות, זהותו של המוכר לא פורסמה, אם כי ניתן להעריך שהוא נמנה על יורשיו של "מלאך המוות מאושוויץ", הידוע בין היתר בניסויים הרפואיים האכזריים שביצע במאות יהודים במחנה ההשמדה, בהם זוגות רבים של תאומים.
מבית המכירות "אלכסנדר מכירות פומביות היסטוריות" המתמחה בפריטים היסטוריים וצבאיים, נמסר כי הקונה הוא אספן פרטי המתכנן לפתוח מוזיאון. "האדון הוא אספן פרטי מאזור המערב התיכון של ארצות הברית, יהודי אורתודוקסי, המתכנן לפתוח מוזיאון", מסר נשיא בית המכירות, פיטר קלרנט, על זהות הקונה. עוד הוסיף קלרנט כי הקונה "שבע רצון מכך שהיומנים כעת נמצאים בבעלותו".
עוד באותו נושא:
יומני מנגלה עומדים למכירה: "מקומם במוזיאון"
תאומת מנגלה: "חייבים לשים יד על המסמכים הנמכרים"
לפי תקציר המסמכים, שפורסם באתר בית המכירות, נראה כי רובם עוסקים באידאולוגיה, בהצדקת מחנות הריכוז, בגינוי משפטי נירנברג, ובתיאור קורותיו לאחר השואה, ובין היתר הימלטותו מגרמניה ומאמציו להתחמק מ"ציידי הנאצים" במשך השנים. התייחסות קונקרטית לניסויים שביצע באושוויץ ככל הנראה אינה מופיעה שם.
טרם המכירה, הביעה יונה לקס, יו"ר עמותת תאומי מנגלה בישראל ובעולם כולו, תקווה שיימצא גוף ארכיוני או מחקרי, רצוי יהודי, שיגייס את הסכום הנדרש על מנת לשים יד על הפריטים הללו, ולאפשר את בדיקתם לפרטי פרטיהם ושימורם ההיסטורי. התקווה היא שאולי יימצאו במסמכים עוד פרטים על תוכניתו השטנית של "מלאך המוות מאושוויץ", שיבארו מה ניסה לעשות בה ובעוד מאות זוגות תאומים, יהודים וצוענים, שעברו דרך מעבדת הניסויים שלו בין השנים 1943 ל-1945, אמרה לקס.
מוזיאון "יד ושם" פרסם החלטתו שלא להשקיע ברכישה עוד לפני התקיימה המכירה אמש. בארגון הסבירו זאת בכך שמדובר במסמכים שכתב מנגלה בערוב ימיו, בדרום אמריקה, שאין בהם מידע בעל ערך מספק. "בית המכירות הפומביות פנה אלינו וסיפר לנו על האוסף לפני כשנה", נמסר לפניית וואלה! חדשות מטעם הנהלת יד ושם. "נציג מטעם הארכיון בדק את האוסף ביוני 2010 ולמד כי המחברות כולן נכתבו על ידי מנגלה רק לאחר המלחמה, ורובן כוללות הגיגים שאינם אוטוביוגרפיים. בדרך כלל, יד ושם אינו נוהג לרכוש תיעוד מן הסוג הזה, מה גם שבית המכירות דרש עבורן תשלום גבוה מאוד. לכן הבהרנו לבית המכירות שלא נרכוש את האוסף. ראוי לציין כי העברתו של תיעוד מן הסוג הזה ליד ושם היא בעדיפות משנית בסדר העדיפויות שלנו".