אלעזר שטרן ו"יד לבנים": לא לשנות נוסח ה"יזכור"

החלטת הרמטכ"ל לשינוי נוסח תפילת "יזכור" מחוללת סערה ציבורית, ובעיקר מעוררת את זעמן של משפחות שכולות רבות. על פי החלטת הרמטכ"ל, ישונה הנוסח הקיים מ"יזכור עם ישראל" ל"יזכור אלוהים", דבר אליו מתנגדות המשפחות נחרצות. דרישת המשפחות זוכה לרוח גבית גם מראש אכ"א לשעבר, אלוף במיל' אלעזר שטרן: "אין לי ספק שהקדוש ברוך הוא זוכר היטב את הנופלים, ולדעתי יש צורך לטפל דווקא בזיכרון של העם".

עוד על שינוי נוסח תפילת "יזכור":
יורם קניוק בטור דעה: יזכור הרמטכ”ל מנין בא
אם שכולה: ”שינוי היזכור - השתלטות הדת על האבל”

"אני לא בטוח שהעם בישראל זוכר את החיילים, ולכן יש צורך לדרוש ממנו את הזיכרון", אמר שטרן, המביע תמיכה בנוסח התפילה המקורי של ברל כצנלסון. "בכל יום זיכרון נאמרת גם תפילת 'אל מלא רחמים', וזה מבחינתי התפילה שמייחדת את הנופלים בקרב אלוקים, ואילו נוסח 'יזכור' שבו מופיעות המילים 'יזכור עם ישראל' מסתדרת לי כך שגם עם ישראל זוכר, וגם הקב"ה".

הסערה הציבורית סביב החלטת הרמטכ"ל שפורסמה לראשונה ב"הארץ", הביאה לגל טלפונים של עשרות משפחות שכולות שפנו לארגון "יד לבנים", הצפוי לקיים דיון בנושא בשבוע הבא. "95% מהפניות היו של הורים שזעמו על החלטת הרמטכ"ל", סיפר יו"ר הארגון, אלי בן-שם, ששכל את בנו באסון המסוקים. "ההורים רוצים שהנוסח יהיה 'עם ישראל' שכן הילדים שלנו הלכו לצבא בשם העם הזה ולמענו, ולאו דווקא למען אלוהים. אין ספק שהשינויים מהסוג הזה פוגעים בחלק גדול מהמשפחות השכולות, אבל לצערי הרב ההחלטה שקיבל הרמטכ"ל הייתה ללא כל התייעצות עמנו. טוב היה עושה לו היה שואל את נציגי המשפחות מה עמדתן, והיה מקשיב לכל הפחות למה שיש לנו לומר בנושא הטעון הזה".

לטענת פרופ' אסא כשר, ממחברי הקוד האתי של צה"ל ואב שכול בעצמו, אין מדובר בסוגיה דתית. "ההבדל בין שתי הגרסאות איננו שאחד דתי והשני חילוני", הסביר כשר, "הנוסח של כצנלסון מטיל אחריות על העם שיזכור את הנופלים במעשים שונים, ואכן יש לנו מסורת ישראלית יפה, במסגרתה אנו זוכרים את החיילים בימי זיכרון, בטקסים שונים ובאנדרטאות. מטילים כאן אחריות העם – והעם אכן מקבל על עצמו את האחריות. מאידך, נוסח 'יזכור אלוהים' הוא סוג של משאלה מוזרה: מבקשים לראות באלוהים כסוג של ישות כל-יודעת, ופתאום מבקשים ממנו לזכור את הנופלים. זה ביטוי מוזר והתנערות מאחריות הציבור. זה מנוגד לתרבות הזיכרון הראויה. השינוי שביצע הרב שלמה גורן בנוסח הוא שינוי גרוע".

גם יו"ר ארגון רבני צהר, הרב דוד סתיו, מסכים כי לא מדובר בשאלה הלכתית. "יש כאן שאלה חברתית שהפתרון לה הוא לא החלטה של מפקד כזה או אחר, אלא יש לדון בה בשיח ציבורי ובכלים חברתיים. יש כאן משפחות רבות שמבקשות להביע את התפילה בבקשה שהעם יזכור את הנופלים וצריך לכבד אותן. עם זאת, קשה לי לראות מצב שבו משפחות יסרבו לנוסח של 'יזכור אלוהים' כשישנן משפחות בקהל שמבקשות שזה יהיה הנוסח. אם אשמע בטקסים את הנוסח 'יזכור עם ישראל' לא אזוז באי נוחות כי ישנם גם טקסטים אחרים שנוגעים לאמונה באלוהים בטקסים".

לדברי פרופ' כשר יש לחזור לנוסח שיאחד את המשפחות השכולות ואת הציבור כולו. "יהיה נכון לשקול אפשרות לעשות נוסחים שונים לטקסים שונים. אם הרבנות הצבאית מארגנת את הטקס אז שיגידו יזכור אלוהים, אבל אם מפקד היחידה מארגן את הטקס יהיה נכון לומר יזכור עם ישראל, זהו הנוסח שבו החיילים יחושו מלוכדים".

וברוח הזמן, הודיעה הבוקר יהודית ביאלר, אם שכולה, כי פתחה במאבק נגד יוזמת הרמטכ"ל. "הדת השתלטה כבר על מקום בחיים שלנו וכשזה הגיע לשכול הפרטי שלי החלטתי שחייבים לעצור את זה, אבל הופתעתי מעוצמת התמיכה", אמרה הבוקר ביאלר, אמו של הלוחם יורם שנהרג במלחמת ההתשה והונצח בשירו המוכר של הזמר יהודה פוליקר. ביאלר פתחה עצומה באינטרנט נגד החלטת הרמטכ"ל, עליה חתמו כבר למעלה מ-27 אלף גולשים.

על פי החלטת הרמטכ"ל, ישונה הנוסח מ"יזכור אלוהים את בניו ובנותיו, הנאמנים והאמיצים, חיילי צבא ההגנה לישראל", להבדיל מהנוסח הקיים, בו נכתב "יזכור עם ישראל".

לפניות לכתב: joshjosh@walla.com