פרשנות: בצה"ל שכחו שאסד רוצה להסיט את האש ממנו

כשמדברים על רפיון מודיעיני-צבאי, מדברים בדיוק על מה שקרה אתמול (ראשון) בצהריים בגבול ישראל-סוריה. בצה"ל התמקדו במובן מאליו - דהיינו בהתלקחות אפשרית בעזה ובגדה - שמן הסתם אכן קרתה.

עם זאת, בצה"ל שכחו שלמי שיש את האינטרס הגדול ביותר לאפשר לפליטים הפלסטינים "לממש את זכות השיבה" ולצעוד לישראל, הוא דווקא נשיא סוריה בשאר אסד. בישראל הופתעו מאד מעשרות האוטובוסים שעשו את דרכם לאזור הגבול ברמת הגולן, למרות שבצה"ל חזרו ואמרו שאסד ינסה להסיט את האש לעבר ישראל. אם כך, מדוע מערכת הביטחון לא נערכה בצורה טובה יותר? לוועדת החקירה העתידית הפתרונים.

ובחזרה לאסד: נשיא סוריה היה יכול לנשום אתמול לרווחה לכמה שעות. המזרח התיכון שכח לרגע מהפגנות המחאה העממיות נגדו, והתמקד באותם מפגינים שהסתננו למועצה הדרוזית מג'דל שמס, ונופפו במשך שעות בדגלי סוריה בתוך שטח ישראל.

אין ספק שצבא סוריה והממשלה בדמשק נתנו לעשרות המפגינים אור ירוק לפרוץ לישראל, ולממש את זכות השיבה. האם בזמן הקצר הזה חשב המשטר הסורי להשתלט על המחאה נגדו? האם בסך הכל התכוון אסד לאפשר להמונים לשחרר מעט קיטור? האם בכוונת דמשק להמשיך להבעיר את הגזרה השקטה הזו, כדי להסיט את תשומת הלב מהמחאה בסוריה? לבשאר אסד הפתרונים.

במהלך היום, נדמה היה שכל הגזרות בישראל בוערות: בגבול עם סוריה פרצו עשרות פליטים פלסטינים ונהרגו כמה מהם, וכך גם בגבול עם לבנון. בעזה נהרג פלסטיני ונפצעו עשרות, ובקלנדיה נפצעו כמאתיים פלסטינים וכמה שוטרים ישראלים. בערים אחרות בגדה פרצו מהומות קשות - וכמעט שכחנו את מזרח ירושלים ואת אירוע הדריסה בתל אביב.

לאירועים מסוג זה השלכות רבות: ביטחוניות, מדיניות, פוליטיות, אזרחיות וכלכליות. לדוגמה, כשאלפי שוטרים וחיילים משוגרים להתמודד עם הפגנות בגזרות השונות, אותם אלפי שוטרים וחיילים לא נמצאים במקומות חיוניים אחרים. מי שהקל, אגב, על עבודת השוטרים היו ערביי ישראל: הם בחרו שלא להפגין ולא לקיים עצרות לרגל יום הנכבה.

עם זאת, מלבד ההפתעה הגדולה שסיפק צבא סוריה, שאיפשר למפגינים להסתנן לישראל ולהפר את הגבול השקט, ניתן להעריך כי צבא לבנון וכוחות הביטחון הפלסטינים יצליחו להנמיך במהרה את גובה הלהבות. לגורמים רבים יש אינטרס להבעיר את השטח, אך לגורמים רבים אחרים יש אינטרס לשפוך מים על האש.

ללבנון אין כל כוונה להיכנס לעימות עם ישראל, וכך גם לסוריה. אסד יכול לחיות בשקט בעת המתוחה הזו עם פרובוקציה קטנה, אך לא עם עימות צבאי. לרשות הפלסטינית אין שום רצון ושום כוונה לעודד אינתיפאדה שלישית, כשהיא נמצאת על סף הכרה במדינה פלסטינית עצמאית. האם אחרי ההכרזה על מדינה פלסטינית בחודש ספטמבר אנו צפויים לחזות באירועים דומים? כמו שאומרים אצלנו במזרח התיכון, רק לאללה הפתרונים.

לפניות לכתב: nir_yah@walla.com