וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הרב רונצקי: להעניש קולקטיבית את תושבי עוורתא על הפיגוע באיתמר

מוטי לוי

12.4.2011 / 7:30

הרב הצבאי לשעבר וראש הישיבה באיתמר, אביחי רונצקי, היה האדם השני שנכנס לבית משפחת פוגל לאחר הרצח באיתמר. בראיון מיוחד לציון השלושים לרצח הוא משחזר: "מחזה כזה של ילדים שנשחטו עוד לא ראיתי"

הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר. עומר מירון
הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר/עומר מירון

בימים האחרונים, כחודש לאחר הפיגוע באיתמר, חלה התקדמות משמעותית בחקירת הפיגוע בו נרצחו חמשת בני משפחת פוגל. מאז הרצח, ביצעו השב"כ וצה"ל מאות מעצרים בכפר הפלסטיני השכן לאיתמר, עוורתא, ולפי ההערכה במערכת הביטחון, השב"כ קרוב להתקדמות בחקירה. השבוע מתארח ברב שיח של וואלה! חדשות הרב הצבאי לשעבר אביחי רונצקי, ראש הישיבה הגבוהה באיתמר ולשעבר רבה של ההתנחלות. רונצקי נולד ב-1951 למשפחה חילונית בחיפה, ולמד בבית הספר הריאלי ובפנימייה הצבאית בעיר. רונצקי התגייס לצה"ל ושירת כמפקד מחלקה בצנחנים וכמפקד פלוגה בסיירת שקד, ובאותה תקופה החל לחזור בתשובה. עם שחרורו מצה"ל רכש רונצקי את השכלתו התורנית בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, והוא שימש אף כרב בישיבת עטרת כהנים בבירה. ב-1984היה בין מקימיה של ההתנחלות איתמר בשומרון, בה הוא מתגורר עם משפחתו עד היום. ב-2006 מונה לרב הצבאי הראשי לצה"ל, תפקיד בו כיהן עד השנה שעברה, אז השתחרר מהצבא בדרגת תת אלוף.

הראיון עם הרב רונצקי נערך לכבוד ציון ה"שלושים" לפיגוע באיתמר. רונצקי, ראש הישיבה בה אודי פוגל ז"ל שימש כרב, היה בין הראשונים שהגיעו לבית הנרצחים בליל הפיגוע, והוא מלווה את תושבי איתמר לאחר הטרגדיה שפקדה אותו. בפתח הראיון הוא מקפיד להדגיש שהבנייה באיתמר נמשכת, ובאירוע השלושים שהתקיים ביום ראשון אף הונחה אבן הפינה להקמת מבנה ישיבה חדש ביישוב. "כשאני שומע את הקולות של הדחפורים ביישוב צמד המילים 'בדמייך חיי' מהדהד באוזניי" אומר הרב רונצקי.

היית האדם השני שנכנס אל ביתה של משפחת פוגל לאחר הרצח באיתמר, טרם בואם של כוחות ההצלה. מה ראית?

"אחד השכנים הגיע ראשון ונכנס עם בתם של הנרצחים, תמר, אל הבית, אני הגעתי אחריו. אשתו הזעיקה אותי. היא שמעה את הצעקות, והיא התקשרה אליי. ראיתי על הדלת את הדף עם המילים 'מזל טוב להולדת הבת הדס'. לא ידעתי למה אני נכנס, אף אחד לא אמר לי ולא הכין אותי. נכנסתי פנימה ופתאום אני רואה את אודי שהיה לפני כמה שעות עם בנו יואב לידי בבית המדרש בתפילת ליל שבת, עם האישה והילדים, כולם שרועים במיטותיהם ללא רוח חיים. אני אחסוך מהקוראים 'תיאורים פלסטיים'. הרוצחים השתמשו בסכינים. אפשר להבין מה עושה סכין לבן אדם כשהוא נם את שנתו. ראיתי הרבה מראות קשים בחיים שלי, בין היתר, במלחמת יום הכיפורים עם עשרות הרוגים מסביבי, אבל מחזה כזה של ילדים שנשחטו עוד לא ראיתי".

חלף חודש מאז הרצח באיתמר; כיצד מתמודדים תושבי היישוב עם הטרגדיה?

"בכנות, הקושי הוא גדול. הוא יותר גדול ממה שחשבתי. יש גם פחדים, פגיעה בביטחון העצמי. ישנם חששות בקרב חלק מהמשפחות ביישוב. אני עובר משפחה-משפחה ומקשיב להם. תראה, מהצד הביטחוני כמעט כלום לא השתנה, המצב נשאר כמו שהיה. אני איש צבא בעצמי גם היום. נשארתי במילואים. המציאות הביטחונית היא מציאות לא פשוטה. בקרב חלק מהתושבים קיימת תחושה שפיגוע נוסף באיתמר הוא רק עניין של זמן".

sheen-shitof

עוד בוואלה

חווית גלישה וטלוויזיה איכותית בזול? עכשיו זה אפשרי!

בשיתוף וואלה פייבר

ומה תחושתך האישית בנושא?

"יכול להיות. אי אפשר לדעת. גם בעבר ראינו שני מקרי רצח, אחד אחרי השני. הרצח של משפחת שבו מהיישוב שלנו ביוני 2002 אירע שלושה שבועות בלבד לאחר רצח של שלושה מתלמידי הישיבה ביישוב".

כשאתה אומר שהמצב הביטחוני לא השתנה, למה אתה מתכוון? מה היה על צה"ל לשנות?

"התשובה הביטחונית לא צריכה להיות הוספת מיגונים. יש עניין של מדיניות. המדיניות הצבאית והביטחונית צריכה להיות התקפה. וב'התקפה' אין בכוונתי להיכנס עם טנקים לכפרים הסמוכים. התקפה היא יצירת הרתעה. יש כלל צבאי שקו ההגנה תמיד ייפרץ. זו הנחה צבאית ידועה. כמה שתוסיף הגנה, האויב בסוף יאתר את נקודת התורפה ויפרוץ את קו ההגנה. אז מה עושים? צריך ליצור מצב כזה שהאויב לא יעלה על דעתו בכלל לתקוף. וזה מתבצע על ידי יצירתה של הרתעה. הצבא יודע איך ליצור הרתעה. בעבר הייתה הרתעה הרבה יותר חריפה מהיום. כפר כזה כמו עוורתא ממנו יצאו הרוצחים של משפחת פוגל ושל משפחת שבו, הוא צריך לסבול ככפר. צריך לגרום למצב כזה שהתושבים עצמם ימנעו מכל אחד מהכפר הזה לצאת ולפגוע ביהודים. כן, זה עונש קולקטיבי. לא לתת להם לישון בלילות, לא לתת להם לצאת לעבודה, לא לתת להם לצאת עם מכוניות, יש מגוון דרכים".

הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר. עומר מירון
הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר/עומר מירון

האם בעקבות הפיגוע היו מי שעזבו את איתמר?

"חס וחלילה? מה פתאום? ההפך. במהלך ימי ה'שבעה' לנרצחי הפיגוע ערכתי חופה לבחור שלמד בישיבה באיתמר, לאחר מכן הוא היה קצין בצבא, השתחרר, התחתן, ובאותו הלילה הוא בנה את ביתו ביישוב. מאז הפיגוע ישנן חמש משפחות שנמצאות בימים אלה בתהליכי בניית בית קבע ביישוב, ועוד חמש משפחות בתהליכי קליטה ליישוב. כל אלה החליטו לעבור לאיתמר בעקבות הפיגוע".

בעקבות הרצח באיתמר שבה ועלתה הטענה שמופנית לעתים כלפי מתנחלים: אמנם, זכותכם כאנשים בוגרים לחיות במקום מסוכן, אבל באיזו זכות את מסכנים את חיי ילדיכם?

"אנחנו הולכים בעקבותיהם של ראשונים. הרמב"ן ורבי יהודה הלוי שעלו לארץ עם משפחתם. אנו באים בכדי לממש את מצוות יישוב הארץ במקומות שאחרים לא מגיעים אליהם. לא באנו בשביל הנוחות, אין בזה נוחות, אפילו מרפאה אין ביישוב שלנו. מצוות יישוב הארץ איננה מתקיימת על ידי כמה חיילים שנמצאים במקום. יישוב הארץ זה משפחות שחיות ביישוב עם גני ילדים, עם מוסדות חינוך, עם עצים ולולים. משפחות שחיות חיים מלאים ושלמים, לא משהו ארעי. אנחנו עובדי השם. מי שעובד את השם, בא ליישוב בכדי לחיות חיי מסירות נפש עם משפחתו".

האם אתה שותף לתחושה שההתנחלויות הולכות ומאבדות את הלגיטימציה שלהם בעיני הציבור בישראל?

"יש לי תחושה הפוכה. אני חושב שהראיה הטובה ביותר לכך זה הבחירות לכנסת. יש ממשלת ימין. הכנסת ברובה ימנית. זה המדד הכי טוב שיש".

כתת אלוף וכרב הצבאי הראשי לשעבר, מה דעתך על ההתקפות החוזרות נגד מינויים של קצינים דתיים לתפקידים בכירים בצה"ל ומחוצה לו?

"אני חושב שיש איזשהו פחד וחשש סמוי מאנשים חובשי כיפה בגלל סטריאוטיפים לפיהם השקפת עולמו של בחור דתי היא ימנית קיצונית עם דעות ברורות בנוגע ליחסי דת ומדינה, ארץ ישראל וביטחון. לפי הסטריאוטיפים האלה הקצין הדתי חפץ לבטח במדינת הלכה - מה שיוצר חשש מוצדק ממינויו לתפקיד בכיר. אבל הדימוי הזה מופרך לחלוטין. האמירה של העיתונאי אמנון אברמוביץ לגבי היו"ר הנבחר של השב"כ, יורם כהן, ש"נכון שהוא דתי אבל הוא ממלכתי", פירושה, אל תדאגו, הוא אמנם דתי אבל הוא בסדר. זאת אומרת שהדתי הנורמלי הוא לא ממלכתי. זו אמירה לא נכונה. בציבור הדתי יש מגוון השקפתי של דעות, מחשבות והתנהגויות".

הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר. עומר מירון
הרב אביחי רונצקי, הרב הראשי החמישי של צה"ל וראש הישיבה הגבוהה באיתמר בעבר/עומר מירון

אבל האם אין כאן חשש אמיתי ומוצדק שבמקרה של התנגשות בין השיקול המדיני והצבאי לבין השקפת עולמו של הקצין הדתי, הוא יעדיף את השקפת עולמו?

"אין חשש כזה. אני אומר את זה על סמך ניסיון של עשרות שנים בסדיר, בקבע ובמילואים. לא נתקלתי עד היום אפילו פעם אחת בסתירה בין ההלכה לבין המדינה. אפילו בגוש קטיף דעתי הייתה כמו מרבית הרבנים שאמרו שאסור לסרב פקודה, שנים רבות עסקתי גם בלימוד תורה וזה מסתדר מבחינה הלכתית. ההלכה יודעת לכלכל את צעדיה לפי המציאות. אני מניח גם שלא ניתקל בבעיה כזאת בעתיד. כיום בחטיבת גולני כל מפקדי החטיבה דתיים, פרט לאחד. מה עשו בהתנתקות? החטיבה הוצבה במעגל השני, ולא במעגל הראשון שפינה את המתיישבים. אף אחד מאיתנו לא רוצה שהחבילה תתפרק שהעם יפסיק לחיות ביחד ויחזור למציאות של שבטים ומחתרות".

ביקורת קשה נמתחה עליך בימי ההתנתקות במגזר הדתי, בעקבות התנגדותך לסירוב פקודה. טענו נגדך שהמדינה והצבא אינם עומדים "מעל" ההלכה.

"המדינה אינה עומדת מעל ההלכה, אבל קיום המדינה עומד מעל ההלכה. אם בצבא תהיה מציאות של אנשים המסרבים פקודה זה אומר שהצבא מתפרק. פירוק הצבא זה פיקוח נפש לאומה. זה אומר שההלכה תתיר לקיים פקודה גם של פינוי יישובי ישראל כדי לשמור על שלמותו של הצבא, כי לשמור על שלמותו זה פיקוח נפש. אני אומר את זה כמומחה. ברור שאם יורו לחייל לחלל שבת החייל לא יקיים את הפקודה, אבל לא יפקדו עליו דבר כזה, כי זו פקודה בלתי חוקית בעליל".

קצין חינוך ראשי בצה"ל, אלי שרמייסטר, צוטט בשנה שעברה כיוצא נגד תופעת החיילים היוצאים מטקסים צבאיים בזמן שירת נשים. מה דעתך על כך ?

"שירת נשים מנוגדת להלכה. יש רמות הקפדה שונות על הנושא בקרב חיילים. על פי חוקי הצבא עצמו, אסור לחייב חיילים שמקפידים שלא לשמוע שירת נשים, להשתתף במופעים כאלה שמנוגדים לאמונתם".

מה דעתך על התנגדותו של הרב רפי פרץ, יורשך בתפקיד הרב הצבאי הראשי, לחוק גיורי צה"ל, המכיר בגיורים ללא צורך באישורה של הרבנות הראשית לישראל?

"גיורי צה"ל כשרים לחלוטין. בדקתי אותם. הייתי בעניינים. כל עוד אפשר להמשיך את הגיורים כפי שהיו בעבר בהסכמה עם הרבנות וללא חוק, עדיף לעשות זאת. החוק יכול לשמש כ'שוט' וכאיום שאם מישהו ינסה לסכל את הגיורים הצה"ליים אז נפעיל את החוק, אבל לא נכון להגיע מלכתחילה עם החוק. את ה'פטיש' אפשר להשאיר בצד בינתיים. יש יחסים טובים בין הרבנות הצבאית והרבנות הראשית וצריך ליישר את ההדורים בדו שיח".

מה המסר שלך לגולשי וואלה! חדשות?

שיצטרפו לרבים שמגיעים לאיתמר ויבואו לבקר. לא מסוכן להגיע ליישוב שלנו. שיכירו את ההתיישבות היהודית באופן בלתי אמצעי, ושיפגשו את האנשים. אני חושב שהרבה מהדימויים שקיימים בתפיסתם ייעלמו אחרי ביקור כזה.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully