תקדים משפטי בתחום המשפחה: בית המשפט לענייני משפחה בחדרה הכיר היום (ראשון) לראשונה ב"צוואה ביולוגית", וקבע כי ניתן לעשות שימוש בזרעו של אדם לאחר מותו, לצורך הבאת ילד לעולם גם אם לא היה נשוי.
בנובמבר 2008 מת ברוך פוזניאנסקי ממחלת הסרטן. שלושה ימים קודם לכן, ערך צוואה בה ביקש מהוריו באופן מפורש לאתר אישה שתסכים להרות מזרעו ולהוליד ילד. לפני כשנה עתר ארגון "משפחה חדשה" לבית המשפט בבקשה לכבד את הצוואה, ולהתיר שימוש בזרעו המוקפא של פוזניאנסקי, לאחר שאשה בת 40, אקדמאית, פנתה אליו ורצתה להרות מזרעו, ובכך לסייע בקיום הצוואה.
באופן מסורתי, היועצים המשפטיים לממשלה, האמונים על בנק הזרע, התנגדו עד כה לעשות שימוש בזרע של אדם מת, אלא אם היה מדובר באדם נשוי, כיוון שבמקרה של תורם רווק, קיים קושי בבירור רצון המת ובקביעה כי אכן היה מעוניין שייעשה שימוש בזרע. אולם במקרה זה, מאחר שפוזניאנסקי הותיר אחריו צוואה ברורה ומפורשת בנושא, היועץ לא נאבק בה.
"זהו יום חשוב למשפחה ולזכויות המשפחה בארץ ובעולם", אמרה עו"ד עירית רוזנבלום, מנכ"לית "משפחה חדשה". "הוכחנו שהזכות למשפחה אינה מסתיימת עם מותו של אדם, וניתן לממש את הזכות למשפחה שאנו רואים בה זכות אדם ראשונה במעלה גם לאחר המוות", הוסיפה.
אל תפספס
"מהלך שיסייע במימוש צוואות ביולוגיות"
רוזנבלום ציינה גם כי "מדובר במקרה ראשון בו אדם הביע רצון מפורש אותו כתב וחתם לפני עדים, לפיו ייעשה שימוש בזרעו, והדבר זכה להכרה רשמית של ביהמ"ש. מדובר במהלך חדש שיסייע במימוש צוואות ביולוגיות".
הכרעת בית המשפט היום היא שלב נוסף במאבק להכשרת השימוש בזרע מתורמים רווקים שמתו. ב-2007 התיר בית המשפט לאשה להרות מזרעו של קייוון כהן, חייל שנהרג מירי צלף פלסטיני בעזה ב-2002. כהן לא הותיר אז צוואה בעניין, ומשפחתו נתנה את הסכמתה לשימוש בזרע. בעקבות כך הורה היועץ המשפטי לממשלה על איסור השימוש בזרע מצדם של רווקים, אך היום, כאמור, בעקבות צוואתו המפורשת של פוזניאנסקי, הותר השימוש בזרעו של המת.