גונדר אלי גביזון עתר היום (שלישי) לבג"ץ בדרישה להפוך את ההחלטה לבטל את מינויו לנציב שירות בתי הסוהר. השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', והיועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינטשיין, החליטו על ביטול המינוי, ובמקומו מונה לתפקיד ניצב אהרון פרנקו.
בעתירה שהוגשה באמצעות עו"ד בועז בן צור נטען כי לראשונה בתולדות שירות בתי הסוהר, הוחלט על מינוי קצין בכיר מתוך השירות לתפקיד הנציב, אולם מיד עם פרסום הכוונה למנותו "החלה חרושת של תלונות אנונימיות בעניינו". עוד נטען כי למרות שלא נמצאה כל ראייה או טענה שיש בה כדי להטיל דופי בגביזון, הוחלט שלא למנותו בשל "אמירות בעלמא ובדיקת פוליגרף מפוקפקת".
לטענת גביזון, מדובר ב"נסיון מסוכן להציב רף חדש ופגום לפסילת מינויו של אדם לתפקיד בכיר בשירות הציבורי". כמו כן נכתב כי בדיקת הפוליגרף שבוצעה נערכה בניגוד לנהלים והתוצאות היו לא חד משמעיות.
אל תפספס
"אף נימוק לא נותר על כנו"
בעתירה נטען עוד כי היועץ המשפטי לממשלה ניסה תחילה להסתמך על המכתבים האנונימיים, לאחר מכן עבר לעסוק בבדיקת הפוליגרף הפסולה, ואז טען שיש קושי במינוי בשל התנהלותו במהלך הבדיקה. "השתלשלות העניינים והליכי הבדיקה בעניינו של העותר משופעים בטענות ובנימוקים מתחלפים. כל אימת שהופרכה טענה אחת, צץ ועלה נימוק אחר נגד מינויו של העותר, אשר בא להחליף את הנימוק הקודם", נכתב בעתירה. "בסופו של דבר אף נימוק לא נותר על כנו".
בנוסף נטען, כי למעשה היועץ המשפטי לא פסל את מינויו של גביזון לתפקיד, אלא קבע שיש סימני שאלה שמצריכים בדיקה נוספת ע"י ועדת טירקל לאישור מינויי בכירים בשירות הציבורי. אולם, השר לביטחון פנים אהרונוביץ' החליט שלא למצות את הליכי הבדיקה אלא לבטל את המינוי. "החלטה בעניין פסילת המועמד צריכה להתבסס על ראיות בעלות משקל של ממש ואין די בשמועות, השערות או ספקולציות" נכתב בעתירה.
העתירה חושפת כמה מהטענות נגד גביזון שהתקבלו במכתבים האנונימיים, כולל טענות כי עזב את ביתו מכיוון שניהל קשר עם קצינה ששירתה כראש לשכתו, ואף נהג ללון כמה בבתי מלון באילת. עוד נטען, כי הקצינה שובצה לתפקיד שאינו ראוי. בעתירה נטען, כי מבקר השירות בחן את הנושא, ויחד עם היועץ המשפטי של המשרד לביטחון הפנים, קבעו כי בהתנהלותו של גביזון נמצאו בסך הכל ליקויים טכניים, שאינם מצדיקים פסילת מועמדותו. יצויין כי גם וינשטיין קבע כי לא נמצאו ראיות להתנהלות בעייתית בכל הנוגע לקשריו של גביזון עם עובדות בשב"ס.
עוד מצוין בעתירה, כי ב-1997 התקיים הליך משמעתי בעניינו של גביזון, לאחר שפנה לקצינת מודיעין כאשר אחיו ביקש ממנו לשנות את תנאיו של אסיר מסוים. הליך שהסתיים בהתראה בלבד, ולגביו קבע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כי אינו מהווה סיבה למנוע את מינויו של גביזון. עוד מתברר, כי המשטרה הקליטה שיחות של עבריינים, מהן ניתן להבין כי "לעבריין ידוע יכולת לנסות לברר עניינים מסוימים הקשורים להעברת אסירים באמצעות אנשים הקשורים לגביזון". המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קבע בזמנו כי אין הוכחה לקשר ישיר בין גביזון לעבריינים. החשש הזה היה אחת הסיבות שטירקל ביקש מויינשטיין לבחון את מועמדותו של גביזון.
העתירה גם מתייחסת לבדיקת הפוליגרף שנערכה לגביזון, בה כשל כאשר נשאל האם פנו אליו קרובי משפחה או מקורבים כדי לטפל באסיר וכשנשאל האם טיפל באסיר כחשהו בניגוד לנוהלי השב"ס. עו"ד בן צור מסביר כי על סמך אותו מקרה יחיד מ-1997, התשובה לשאלות חיובית, ובבדיקה אחרת שנערכה לגביזון, שבה האירוע מ-1997 "נוטרל", האו יצא דובר אמת.