בדרום, עדיף שיפול עליך טיל מאשר שתחטוף סרטן

ההסלמה המתמשכת בדרום הארץ הציבה את גופי הרווחה השונים, כמו את שאר שירותי ההצלה, ברמת מוכנות גבוהה ביותר. אבל האבסורד שנוצר הוא, שהעובדים הסוציאליים כבר שובתים שבועות ארוכים ואינם מטפלים בפניות שגרתיות, כשכל אחת היא עולם ומלואו, אבל מקרים חמורים פחות כמו פגיעות חרדה, הוחרגו מהשביתה ומטופלים באופן מיידי.

בשבועות האחרונים מתמודדים העובדים הסוציאליים בשירותי הרווחה של המועצה האזורית אשכול עם סוגיה ערכית קשה ביותר. מאז תחילת ההסלמה באזור, הוכנסו לפעולה מיידית "מרכזי החוסן לטיפול מהיר בנפגעי חרדה", שהמופעלים על ידם בעזרת אנשי מקצוע אחרים. אבל באותו הזמן, העובדים לא מטפלים במאות מקרים קשים ביותר, שאינם בגדר "נפגעי המצב הביטחוני". תמר אורבך אבני, מנהלת אגף השירותים החברתיים במועצה, מספרת שנערה אובדנית בסכנת חיים ממשית מתחום המועצה שפנתה לעזרה, נאלצה להישלח בשבוע שעבר לבית החולים סורוקה בבאר שבע, מכיוון שבגלל השביתה לא היה עובד סוציאלי שיטפל בה. "האבסורד הוא שבמקרה של פגיעת פצמ"ר או טיל, נשלח במהירות שיא רכב מיוחד עם עובדים שלנו לשעת חירום שמטרתו לטפל בנפגעי חרדה. טיפול יעיל ומהיר לנערה אובדנית איננו יכולים להעניק, בשל השביתה". במקרה אחר, גילה אדם מהמועצה שלקה במחלת הסרטן, שאין עובד סוציאלי שיטפל בו. "אנחנו בדילמה מקצועית קשה ביותר", מספרת תמר, "ואנחנו משתפים את מחוז דרום של משרד הרווחה בדאגותינו".

מנהל מחוז דרום במשרד הרווחה, ישראל בודיק, טוען שהריחוק שנצבר בין המטפלים למטופלים ייתן את אותותיו במקרה של הסלמה. "היו קבוצות של מטופלים שהתנתקו מאנשי המקצוע, ולכן חידוש המגע בניהם במקרה חירום יהיה מסורבל יותר. השביתה גם חידדה אצלי אמת אחת ברורה – העובדים הסוציאליים הם מגני העורף האמיתיים של ישראל בשעת חירום". בודיק סייר בשטח עם אנשי משרדו, ובחן את צרכי האוכלוסייה והעובדים הסוציאליים במקרה שהאזור ייקלע לסיבוב נוסף של לחימה. "מחלקות הרווחה באשקלון, באר שבע ויישובי מערב הנגב ערוכות ומוכנות לשעת חירום ויודעות להזעיק ולמקם במינימום זמן את כוח האדם שיידרש", הוא אומר.

במקרה של הסלמה נוספת בדרום, אמורים כל שירותי הרווחה בדרום לפעול באופן מלא, ואף להיות מתוגברים באמצעות צוותי חירום יישוביים, וחמ"לים של משרד הרווחה ימוקמו בנקודות אסטרטגיות. "יש לנו מיפוי מלא של כל האוכלוסיות בעלות הצרכים המיוחדים בדרום", מוסיף בודיק. "במידת הצורך נפעיל גם 'תומך קהילתי' אחד שיפקח באופן אינטנסיבי על קבוצה מוגדרת של 120 מאותרי רווחה. אותם תומכים קהילתיים התגלו כהצלחה מקצועית גדולה בתקופת מבצע 'עופרת יצוקה'", הוא אומר.

גם בער"ן, מוקד התמיכה הנפשית הטלפוני, מרגישים היטב את המתח בדרום. כמות הפניות עלתה מרמה של 60-70 פניות ביום שגרה, ללמעלה ממאה פניות. ד"ר שולה פיורה, מנהלת סניף דרום בשרות אומרת ש"אנשים שסובלים מבעיות חרדה בשגרה ממש מתרסקים בימים האחרונים, עקב ריבוי אזעקות האמת ונחיתות הטילים. שביתת העובדים הסוציאליים צמצמה את כמות האוזניים הפתוחות שיקשיבו לסובלים". המוקד הטלפוני עצמו נמצא במקלט בלב אחת השכונות הגדולות בבאר שבע. במתקפת הטילים הראשונה החודש מצאה עצמה ד"ר פיורה רצה בפחד למקלט השכונתי, שהוא גם מקום עבודתה. "כל התושבים התכנסו במקלט שלנו", היא מספרת. "מצאנו עצמנו נותנים מענה כפול. מענה בטלפון במוקד החירום מצד אחד, ומצד שני מענה אנושי ופיזי בתוך המקלט לכל אוכלוסיית הילדים והזקנים שהגיעה מבוהלת. אנחנו מסבירים לכל מי שמתקשר אלינו שלפחד זה בסדר, העיקר להיות בסביבה מוגנת ואוהבת".