רבים נוטים לחלום בהקיץ בזמן המקלחת, ולקבל השראה מהאדים, הסבון והשמפו. ההיסטוריה רשמה לא פעם מיזמים גדולים שנהגו בחסותו וילון האמבטיה, אך הפעם הגיע גם תורה של אסלת השירותים להיכנס להיכל התהילה של ההמצאות.
פרופ' ג'ררדין בוט, מהמחלקה לכימיה והנדסה ביומולקולרית באוניברסיטת אוהיו, פיתחה שיטה להפקת דלק מימני - משתן. כך פרסם אמש (רביעי) ה"גרדיאן" הבריטי. בוט זיהתה כי שני רכיבים משמעותיים המרכיבים את השתן האנושי, אמוניה ושתנן (אוראה), עשויים להוות מקור זמין למימן, המשמש בין היתר כ"דלק" להנעת מכוניות חשמליות ידידותיות לסביבה. במערכת שבנתה הפרופ' האמריקאית מוצבות אלקטרודות במי ביוב, ושולחות דרכם זרם חשמלי חלש, שמפיק מהמים המזוהמים גז נקי ומוכן לשימוש.
המערכת יוצרת למעשה "אלקטרוליזה של מים", תהליך שבו מימן וחמצן מופרדים מהנוזל באמצעות הזרמת זרם חשמלי מבוקר דרכו. עם זאת, המימן שבשתן ניתן להפרדה בקלות רבה יותר מאשר זה שבמים, ולכן התהליך החדשני צורך פחות אנרגיה - כדי להפיק יותר אנרגיה.
בוט אינה המדענית היחידה שמחקרה נובע ישירות מהביוב: גם קבוצת חוקרים בריטים עובדת במקביל על יצירת תהליך להפקת דלק ישירות משתן, ללא צורך בתהליכי תיווך חיצוניים.
המתקן שפיתחה בוט נושא פוטנציאל גדול להפקה ממשית של אנרגיה, אך רק אם יוצב במקומות בהם נעים - ומשתינים - מספר רב של בני אדם, כגון שדות תעופה או אצטדיונים. לדוגמה, בניין משרדים בו עובדים כ-200 או 300 בני אדם, יוכל להפיק הספק של עד כשני קילוואט חשמל. זו אמנם אינה כמות מספקת של אנרגיה כדי לספק חשמל לבניין עצמו, אך כמו שאומרים כל טיפה נחשבת.
לתהליך יש כבר תוצאות בשטח: חברת E3 Clean" Technologies", המטפלת בטיהור שפכים, הספיקה כבר לצאת בקמפיין ששמו "עוצמת הפיפי", ובוט מונתה למנהלת הטכנולוגית שלו. החברה מקווה לבנות עד סוף 2012 אבטיפוס של "קופסה ירוקה" בערים שונות, כדי להפחית בהן את עלויות תפעול המתקנים המטפלים בטיהור מי ביוב ולהפיק מהם חשמל.
(עדכון ראשון: 22:18)