נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאורך השנים האחרונות הראו כי שיעורי ההרשעות בבתי המשפט בישראל קרובים ל-100%, אולם מחקר חדש של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ומחלקת המחקר בבית המשפט העליון, מציגים תמונה מורכבת בהרבה. בין היתר נמצא כי רק כ-70% מהתיקים מסתיימים בהרשעה.
על פי המחקר, שנערך על ידי פרופ' אורן גזל-אייל, ראש המרכז לחקר משפט, פשיעה וחברה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, וד"ר קרן וינשל-מרגל ועו"ד ענבל גלון ממחלקת המחקר והמידע בבית המשפט העליון, רק כ-6% מהנאשמים במשפטים פליליים בוחרים לכפור באישומים נגדם ולנהל משפט. בשאר המקרים, או שמגובש הסדר טיעון או שהאישומים מתבטלים.
המחקר בדק מדגם של 1,417 תיקים פליליים מבתי משפט השלום ו-244 תיקים מבתי המשפט המחוזיים בישראל, מהשנים 2010 ו-2011. על פי הנתונים שנאספו, פחות מ-40% מהנאשמים בבתי משפט השלום, שבהם נערכים מרבית המשפטים, מורשעים בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום. כ-25% מורשעים בחלק מהעבירות שיוחסו להם או בעבירות מופחתות. עבור 5%, נקבע כי ביצעו את העבירה, אך בית המשפט משתמש בסמכותו שלא להרשיע אותם.
מבין המשפטים שמסתיימים בהכרעת דין ללא הסדר, גם בבתי משפט השלום וגם בבתי המשפט המחוזיים, רק כ-70% מהתיקים מסתיימים בהרשעה. בבתי משפט השלום, כ-15% מהאישומים מסתיימים בזיכוי ו-15% מהאישומים מבוטלים בהוראת בית המשפט מסיבות שונות. בבתי המשפט המחוזיים, ב-6% מהתיקים, מרשיע בית המשפט את הנאשם בעבירה קלה יותר, 26% מהאישומים מסתיימים בזיכוי ו-4% מבוטלים על ידי בית המשפט מטעמים שונים.
המחקר מתייחס גם להסדרי הטיעון, כלי שסופג ביקורת רבה בשל הטענה שהאו מקל עם נאשמים, ומצד שני מוצג על ידי גורמים בפרקליטות ובמשטרה כהכרח המציאות. על פי המחקר, בכ-93% מהתיקים המסתיימים בהכרעת דין נחתם הסדר טיעון. נתון בולט נוסף הוא שכ-30% מהתיקים בבתי משפט השלום מסתיימים בלא הרשעה או זיכוי. הסיבה הנפוצה ביותר לביטול האישומים היא היעדרותו של הנאשם מהדיונים, מה שמוביל להפסקת ההליך נגדם. סיבה נפוצה נוספת לביטול הליכים היא חזרה של התביעה מכתב האישום. המדגם הראה שב-10% מהתיקים, התביעה חזרה בה מכתב האישום.