מה הנזק המדיני שייגרם לישראל מהגבלת התרומות?

בארגוני זכויות האדם התריעו אתמול (ראשון) על נזק מדיני גדול שעשוי להיגרם לישראל כתוצאה מקידום החקיקה שתגביל את מימון ארגוני השמאל, ומקווים שהלחץ הבינלאומי יוביל בסופו של דבר למסמוס החקיקה. בימים האחרונים העבירו נציגי המדינות התורמות לישראל - בהן בריטניה, ארצות הברית, האיחוד האירופי ונורבגיה - מסרים חריפים בניסיון למנוע את החקיקה.

הגבלת מימון ארגוני השמאל - כותרות אחרונות
ארגוני השמאל על הגבלת המימון: "לא ישתיקו אותנו"
מכה לשמאל: הממשלה תומכת בהגבלת תרומות

"העולם רוצה לראות בישראל מדינה דמוקרטית חופשית ופתוחה", אמר מנכ"ל "שלום עכשיו", יריב אופנהיימר, בשיחה עם וואלה! חדשות, "כשהמדינה לא מתייחסת לאזרחים שלה בצורה דמוקרטית זה משפיע על איך שהיא מצטיירת בעולם".

ראש המועצה לביטחון לאומי, אלוף במילואים יעקב עמידרור, התריע אתמול בפני שרי הממשלה על הנזק המדיני החמור הצפוי להיגרם לישראל כתוצאה מחקיקת החוק. "גרמניה, ארה"ב, בריטניה והאיחוד האירופי כבר פנו אליי", אמר עמידרור לשרים, "והחוק הזה בטח לא יעזור לישראל בעולם". במשרד החוץ אמרו הערב כי לא הגיעו אליהם פניות מדיניות נוספות בנושא, אך הנזק התדמיתי כבר ברור: "יש הרבה דברים בתקשורת וזה נראה רע", אמרו במשרד.

"ממשלת ישראל ביצעה אקט מכוער וקשה של דה לגיטימציה למדינת ישראל כולה והשחירה את פניה בעולם", תקפה מנכ"ל עמותת "עיר עמים", שממומנת בחלקה הגדול על ידי האיחוד האירופי, כחלק ממחויבות האיחוד בתוכניות בינלאומיות ליישוב סכסוכים. במקביל לפניות ללשכת ראש הממשלה, שוחחו עם ראשי הארגונים נציגי האיחוד האירופי, בדומה לנציגי ממשלות בריטניה, נורבגיה, שבדיה, שוויץ ומדינות אירופאיות רבות אחרות, בניסיון לנתח ולהבין את משמעויות מהלכי החקיקה ולגבש דרכים לסיכולה.

הפגיעה בפעילות העמותות והארגונים לא תחול, ככל הנראה, על שנת הפעילות הקרובה, אך בארגונים חוששים ממנוסה של תורמים מפעילות גם בהווה, דבר שעלול להביא לפגיעה בפרויקטים עתידיים, או כאלה שנמצאים בשלבי היגוי, ולצמצום משמעותי של הפעילות.

גורם מדיני הסביר אמש כי העובדה שהחקיקה אינה אוניברסלית ואינה תקפה על כל מימון זר של עמותות וארגונים ישראליים, אלא מכוונת לסקטור אחד בלבד, צפויה לעורר תגובה בינלאומית חריפה. "רוב המדינות שתורמות לארגוני השמאל משקיעות עוד מיליונים גם בתרבות, חינוך ומחקר", מסביר אופנהיימר, "כל המדינות שתורמות לנו הן ידידותיות לישראל, אבל הרצון להשקיע כרוך בראייתה של ישראל כמדינה מערבית, פתוחה ודמוקרטית. אם הם יחשבו שהפכנו לרפובליקת בננות, הם לא ירצו לתמוך בנו יותר".

אחד החששות שמעלה אופנהיימר הוא שהמהלך יוביל לקיצוץ גם בתרומות לארגונים נוספים כמו אוניברסיטאות, תיאטראות, מכוני מחקר ועוד. גורמים שעסקו בנושא הביעו שביעות רצון מעמדת ראש המל"ל כפי שהוצגה בפני שרי הממשלה. "שמחנו לגלות שעמידרור בעדנו", אמרו, "נראה שבלשכת ראש הממשלה מתחילים להבין את המשמעות המדינית של כל זה".

מלבד הרוח הגבית מעמידרור, בארגונים שואבים עידוד גם מאמירתו של ראש הממשלה אתמול בישיבת שרי הליכוד, בה הביע את תמיכתו בחקיקה אך הבהיר כי עליה להיות מוגבלת ומתוחמת היטב.

בסביבת ראש הממשלה אמרו אמש כי נתניהו אינו מתכוון לפגוע בפעילויות של ארגונים הומניטריים וולונטריים, אך הוא בהחלט תומך בחקיקה שתמנע מארגונים העוסקים בפוליטיקה הפנימית בישראל קבלת תרומות ממדינות זרות. אופנהיימר עצמו העריך כי ישנו סיכוי שהחוק לא יגיע לכדי מיצוי. "יש גורמים בקואליציה שלא יוכלו לחיות בשלום עם ההשלכות הבינלאומיות המשמעותיות של מהלך כזה. לא כל סיעת הליכוד תמהר לתמוך בחקיקה שמנוגדת לעמדת היועץ המשפטי, שלא בהכרח תעמוד במבחן בג"ץ".

במקביל, ממתינים בארגונים לדיון בערר שהוגש על החלטת ועדת שרים לחקיקה, שנתון לתזמונו של ראש הממשלה עצמו. עם זאת, בניגוד לתקוות אנשי העמותות, נתניהו אינו צפוי "לקבור את החוק". "נתניהו מבין את מעמדנו בעולם ולא רוצה שכולם ילחצו עליו", אמר גורם פוליטי בשיחה עם וואלה! חדשות, והעריך כי ההצעה צפויה להמשיך בשלבי החקיקה ותעלה בממשלה, אך ראש הממשלה יבצע שינויים משמעותיים בפרטיה. "נתניהו מבין שקשה להגדיר מהי עמותה פוליטית ומבין מה הקושי בלחוקק נגד ארגוני זכויות אדם", אמר הגורם, אך סייג והבהיר כי הימין צפוי להפעיל לחץ פוליטי כבד על נתניהו לקדם את החקיקה. "בנוסח הזה החוק לא יעבור, אבל נתניהו לא יוכל להתחמק מעיסוק בנושא".

(עדכון ראשון: 22:51, 13.11.11)

לפניות לכתבת: tal_sh@walla.net.il